עיצוב
מתוך פרויקט bleached, ארז נאבי פנה, מוזיאון העיצוב לונדון
מתוך פרויקט bleached, ארז נאבי פנה, (צילום יחצ) מוזיאון העיצוב לונדון

שלושה מעצבים ישראלים מועמדים לזכות בפרס ביזלי היוקרתי לעיצוב

ארז נאבי פנה, שחר ליבנה ולירון לביא טורקניץ’ קיבלו הודעה על המועמדות במייל ובקשה לשמור על כך בסוד. התוצאות בנובמבר ובינתיים הם מציגים במוזיאון העיצוב בלונדון

גם לאחר שהסתיים, פסטיבל העיצוב בלונדון ממשיך לתת את אותותיו. ממש עכשיו, ועד ה 6/1, מוצגת במוזיאון העיצוב בלונדון התערוכה ‘ביזלי מעצבי השנה 2018’ שבה מציגים שמונים ושבעה מעצבים מרחבי העולם את עיצוביהם יוצאי הדפן ופורצי הדרך. אלו הם למעשה המועמדים הסופיים לזכות בפרס ביזלי היוקרתי בקטגוריות אדריכלות, דיגיטל, תחבורה, מוצר, עיצוב גרפי ואופנה.

המציגים בתערוכה, נמנים על רשימה מקוצרת מתוך רשימה של מאות מועמדים שנבחרו על ידי מאות מומחים לעיצוב מרחבי העולם שבהם מבקרים, אוצרים ואנשי מפתח מהתחום. אלו, שולחים פרויקטים נבחרים בהם נתקלו במהלך השנה החולפת לוועדה גבוהה שבחרה את המועמדים הסופיים. ההכרזה על הפרס בכל הקטגוריות תתבצע בנובמבר הקרוב על ידי חבר שופטים מיוחד ובינתיים תחזיקו אצבעות לשלושת המעצבים הישראלים, המעצב ארז נאבי פנה, מעצבת החומרים הקונספטואלית שחר ליבנה ומעצבת וחוקרת האות עברית לירון לביא טורקניץ’ שזכו גם הם להיכלל ברשימה המכובדת.

המייל הסודי

את ההודעה על המועמדות, מסתבר, קיבלו שלושת המעצבים הישראלים, ארז נבי פאנה, שחר ליבנה ולירון לביא טורקניץ’ לפני מספר חודשים במייל סודי ומפתיע. “הייתי בטוחה שזו טעות כי לא הגשתי מועמדות לפרס” אומרת מעצבת וחוקרת האותיות לירון לביא טורקניץ׳ “אלו היו ימים נורא עמוסים כיוון שבאותה תקופה נולדה בתי השנייה ובמקביל עבדתי על הכנס השנתי של מעצבי הפונטים שאני מארגנת. אירוע רדף אירוע, וההודעה הגיעה ממש יום אחרי שקיבלתי מייל שהזמין אותי להרצות על ערברית (פרויקט של לביא טורקניץ’ עליו יוסבר בהמשך) בTEDx בווינה. מאוד שמחתי שפרויקט שלי, שעוסק במרחב שלנו, בעברית ובערבית, מצליח להעביר מסר חזק, לגעת באנשים שאינם דוברים את השפות הללו ולהיות מועמד לפרס בינלאומי”.

לירון לביא טורקניץ'
לירון לביא טורקניץ' (צילום לירון אראל)

גם נאבי פנה קיבל את המייל המפתיע על המועמדות בעת שהיה עסוק במשהו אחר לחלוטין. באותה עת, הקים את תערוכת הסולו הראשונה שלו בגלריה פרידמן-בנדה בניו יורק. “האמת שלא כל כך הבנתי את גודל המעמד אבל בגלריה הסבירו לי שמדובר באחד הפרסים היוקרתיים בסצנה” אומר המעצב ארז נאבי פנה.

ארז נאבי פנה
ארז נאבי פנה (צילום קלאודיה רוטקגל)

למעצבת החומרים הקונספטואלית, שחר ליבנה, נודע על המועמדות לפני מספר חודשים דרך מייל רשמי, אך היא התבקשה, כמו כולם, לשמור על כך בסוד עד להכרזה הרשמית של המוזיאון. “בתערוכה, אני מציגה את פרויקט המחקר הספקולטיבי החומרי שלי – מטמורפיזם (התמרה), הכולל כלי כרייה מברונזה ואובייקטים פיסוליים שימושיים לצד דוגמאות של חומר / סלע עשויים ליטופלסט, שהוא למעשה חומר המדמה את תהליך ההיברדיזציה, מה שחוקרים מעריכים שיקרה לפסולת וזיהום פלסטיק בתהליכים גיאולוגיים בעתיד” אומרת שחר ליבנה.

שחר ליבנה
שחר ליבנה (צילום Charlotte Kin)
הפרויקט של שחר ליבנה, מטמורפיזם
הפרויקט של שחר ליבנה, מטמורפיזם (צילום Ronald Smits)

נאבי פנה מציג בתערוכה את bleached – סדרה של אובייקטים העשויים מקונסטרוקציית עץ עטופה בליפה. “האובייקטים נטבלים במי בריכות האידוי של מפעלי ים המלח ומשמשים כמעין משאבות מלח” מסביר נאבי פנה “הליפה סופחת אליה את גבישי המלח והאובייקט מתחיל להלבין עם הזמן. ההתעסקות העיקרית בפרויקט היא בחומר לא רצוי, המלח שוקע בבריכות האידוי והשאלה שמניעה את המחקר היא מה ניתן לעשות עם עשרים מיליון טונות של מלח כל שנה?”.

מתוך הפרויקט bleached, ארז נאבי פנה
מתוך הפרויקט bleached, ארז נאבי פנה (צילום קלאודיה רוטקגל)
הפרויקט בתהליך, ארז נאבי פנה
הפרויקט בתהליך, ארז נאבי פנה (צילום קלאודיה רוטקגל)

לביא טורקניץ׳ משתתפת בתערוכה עם פרויקט ערברית, שהוא מערכת כתב ניסיונית המציגה אותיות היברידיות המשלבות עברית וערבית. כל אות מורכבת מערבית בחציה העליון ועברית בחציה התחתון. בערברית, כל אחד יכול לקרוא את השפה שהוא בוחר מבלי להתעלם מהשנייה שתמיד נוכחת. “דרך אותיות ושפה, הכל כך ברורות ויומיומיות עבורנו, ערברית מעבירה מסר של חיים אופטימיים בישראל, אלו לצד אלו” אומרת לביא טורקניץ’ “בשנים האחרונות, צבר הפרויקט תאוצה והופיע בערוצי המדיה הגדולים כמו הבי ביב סי והאינדפנדנט ובכתבות שונות תחת נושאים רבים כגון תרבות, ישראל, דו קיום, עיצוב, השפעה חברתית ובלשנות. נוסף על כך, זכיתי, במסגרת הפרויקט לשתף פעולה עם בית הנשיא‫, להרצות על הפרויקט ולהציג בתערוכות מסביב לעולם.”

ערברית
ערברית (לירון לביא טורקניץ')

מאיך ולאן?

לביא טורקניץ’ נולדה וגדלה בחיפה, מקום שהשפיע רבות על העבודה שלה היום. “בילדותי, לא הכרתי במיוחד עיצוב ולא הרגשתי שיש לי זיקה מיוחדת לנושא, אבל התנסות נחמדה עם פוטושופ גרמה לשינוי כיוון וכך התקבלתי לכל מוסדות הלימוד, למרות שהייתי ועודני ציירת ממש גרועה” מעידה על עצמה לביא טורקניץ’ “רק בשנה הראשונה בלימודי התואר הראשון בתקשורת חזותית בשנקר נחשפתי לתחום הטיפוגרפיה ופתאום הכל התחבר. הבנתי מה התשוקה שלי ולמה רציתי ללמוד עיצוב. הבנתי שיש כזה מקצוע ‘עיצוב אותיות’ וכל האהבה שלי לאותיות וציורי האותיות התמימים של חטיבת הביניים במחברות פתאום קיבלו צורה ותוקף. אחרי הלימודים בשנקר, נסעתי לאנגליה ולמדתי תואר שני בעיצוב פונטים באוניברסיטת ‘רדינג’. אחרי התואר חזרתי לארץ ומאז אני פועלת מכאן (עדיין מחיפה) אבל עם לקוחות מכל העולם ונוסעת המון ברחבי הגלובוס, בין השאר להרצאות וסדנאות בנושאי אותיות ועברית או על פרויקט ערברית”.

הפרויקט ערברית, המוצג בתערוכה, הוא המוכר ביותר שלה עד היום וזכה לפרסומים רבים בארץ ובעולם. “ערברית מתגלגלת לכל מיני מקומות שמעולם לא דמיינתי” מגלה לביא טורקניץ’ “כמה רגעים מרגשים לגביו כוללים בחור בעל פאב בערב הסעודית שהזמין פוסטרים של ערברית לתליה וסטודנטים באוניברסיטה בברזיל שהדפיסו על דגלים מילים בערברית כחלק מפרויקט סיום קורס שלהם ותלו באוניברסיטה.

“מלבד ערברית, פונט נוסף שעיצבתי הוא מאקדה (שמה האתיופי של מלכת שבא). זה פונט שעובד בשלושה סוגי כתב: לטיני, עברי ואמהרי ונועד לעיצובים שנותנים כבוד זהה לשלושת השפות. הרעיון לפונט צמח אחרי שראיתי את מספר האפשרויות המצומצם של פונטים באמהרית ואי התאמתם לשפות נוספות. גיליתי, שכמעט אין התייחסות לאמהרית במרחב המקומי שלנו ורציתי לספק כלים שיאפשרו לאנשים לשנות את המצב. בינתיים, כל כמה ימים אני מקבלת בקשה מאנשים ברחבי העולם לשימוש בפונט, מה שמוכיח לי איזה בור גדול וצורך יש בו”.

פונט מאקדה
פונט מאקדה (לירון לביא טורקניץ')
כריכות ספרים
כריכות ספרים (עיצוב וצילום לירון לביא טורקניץ')

המעצבת שחר ליבנה היא מתל אביב במקור. “כל חיי התעניינתי באומנות ובזמן הצבא פתאום נפתחה בי תשוקה לעולם העיצוב, משהו פנימי שכנראה בער שם ורק חיכה לפרוץ” אומרת ליבנה “אחרי מכינה בסטודיו 6B, התקבלתי ללימודי תואר ראשון לעיצוב באקדמיית איינדהובן אותם סיימתי בהצלחה בשנה שעברה במגמת Man and Leisure. מאז הסטודיו שלי ממוקם באיינדהובן”.

הבאז הגדול נוצר סביב ליבנה עם חשיפתו של פרויקט הגמר שלה ‘מטמורפיזם’ המוצג כעת בתערוכה כשבעקבותיו הוזמנה להמשיך את המחקר ולהציגו גם בשנה הקרובה. “במקביל, יש התעניינות רבה בפרויקט נוסף שלי שנמצא עדיין בתהליך ועוסק בדם של בעלי חיים כפיגמנט, אתו יצרתי חומר דמוי עור שהוצג ומוצג במספר ירידי עיצוב בינלאומיים” אומרת ליבנה.

בית חרושת לבשר, שחר ליבנה
בית חרושת לבשר, שחר ליבנה (צילום Charlotte Kin)

נאבי פנה נולד בבני ברק למשפחה חילונית. למשפחתו הייתה משתלה ובילדותו בילה את רב זמנו שם. “השעמום במשתלה גרם לי לפתח ולבנות לעצמי עולמות דמיוניים” אומר נאבי פנה “ההחלטה ללמוד עיצוב הייתה ריאלית וטבעית כי במשתלה תמיד עסקנו בקומפוזיציות, חומרים ושילובי צבעים, רק שהיום במקום לגדל צמחים אני מגדל אובייקטים”.

נאבי פנה סיים תואר ראשון במחלקה לעיצוב פנים במכון הטכנולוגי חולון בהתמחות ‘אובייקט חלל’ שם התנסה בייצור אובייקטים קונספטואליים להלבשת חלל. משם, המשיך לתואר שני בעיצוב מוצר באקדמיה לעיצוב באיינדהובן ואף נשאר שנתיים נוספות בעיר אז הקים את הסטודיו שלו. “איינדהובן הייתה בסיס נהדר לתחילת הקריירה כי יש בה חללים זולים לסטודיו וגם קבלתי דירה חינמית מהממשלה שהוריש לי המעצב איתי אהלי” אומר נאבי פנה “העיר מספקת למעצבים גן עדן של עיצוב, המוני מעצבים ותעשייה זמינה. עם זאת, ב 2016 חזרתי לתל אביב ובמקביל התחלתי דוקטורט באוניברסיטה לעיצוב ואמנות בלינז אוסטריה, כך שבימים אלו הבסיס שלי הוא בישראל אבל בפועל המחקר מוביל אותי לעבוד מסביב לעולם”.

את ההכרה הבינלאומית השיג נאבי פנה בשנה הראשונה ללימודי התואר השני אז אחד הפרויקטים שלו זכה להצלחה גדולה והסתובב בגלריות ומוזיאונים ברחבי העולם. “הפרויקט, סוייליד, מציע חומר קונסטרוקטיבי וחזק העשוי אדמה וערבוב של פטריות עם חומרים טבעיים אחרים. הבלילה נאפית בתנור ומשלשת את גודלה. התגובה הכימית עד היום לא ברורה לי, אבל החומר מסקרן וחדשני. שני שרפרפים מהפרויקט נמצאים באוסף מוזיאון העיצוב בחולון” הוא אומר.

מתוך הפרויקט wasted, ארז נאבי פנה
מתוך הפרויקט wasted, ארז נאבי פנה (צילום Daniel Kukla)

הישגים והצלחות

כל אחד משלושת המועמדים הישראלים לפרס כבר השיג במהלך הקריירה הקצרה שלו לא מעט הישגים מקצועיים משמעותיים. כך למשל, מאז שסיימה את התואר, הספיקה ליבנה להשתתף בשבועות העיצוב הנחשבים בעולם שבהם שבוע העיצוב ההולנדי, שבוע העיצוב במילנו בשתי תערוכות (אחת מהן כחלק מקולקטיב העיצוב Dutch Invertuals), שבוע העיצוב בלונדון וכמובן התערוכה של פרס ביזלי במוזיאון העיצוב שתוצג עד ינואר. בנוסף, היא מועמדת לפרסthe New Material award הנחשב בהולנד ותציג, מתוקף כך, בשבוע העיצוב ההולנדי DROOG AMSTERDAM ובשבוע העיצוב במילנו. לאחרונה, הציגה גם בסן פרנסיסקו ב climate change summit כחלק ממשלחת של ארבעים מעצבים מהולנד העוסקים בשינוי סביבתי ובשנה הקרובה תציג בביאנלה לעיצוב במילנו וניו יורק. לצד התערוכות והפרסים, עבדה ליבנה לאחרונה על מחקר כ designer in residence באוניברסיטה הטכנולוגית בדלפט והיא מלמדת בתואר השני באקדמיה לעיצוב באיינדהובן.

גם ההצלחות של נאבי פנה הן לא מבוטלות. רק בשנה האחרונה, הציג שתי תערוכות סולו גדולות. האחת במילאנו, (באוצרות כריסטינה דידרו, אותה פגש כשאצרה את הרטרוספקטיבה של ננדו במוזיאון העיצוב בחולון) שבה הציג תוצרים ממחקר הדוקטורט שלו וחשף אובייקטים טבעוניים. “התערוכה קטפה ביקורות מצוינות מפאולה אנטולי שהופיעה לפתיחה כאמירה לתמיכתה בקונספט של עיצוב טבעוני וכן דברים עליה הופיעו בבלוגים ומגזינים שונים” אומר נאבי פנה “שבוע לאחר מכן, נפתחה תערוכת הסולו שלי בגלריה בניו יורק המהווה חוד החנית של עולם העיצוב העכשווי ומייצגת מעצבי על כמו רון ארד, האחים קמפנה ואחרים. מאז, זכיתי בתואר ‘חדשנות בעיצוב’ מטעם ארגון זכויות בעלי החיים העולמי PETA, כשלצדי זוכי ענק כמו איקאה, הביטאט וזארה. עוד הייתי מועמד בתחרות של מגזין העיצוב Dutch Design Awards וכעת במעצבי השנה של מוזיאון העיצוב בלונדון”.

ארז נאבי פנה, מתוך פרויקט חמר ומחל שהוצג במילאנו
ארז נאבי פנה, מתוך פרויקט חמר ומחל שהוצג במילאנו (צילום קלאודיה רוטקגל)
ארז נאבי פנה, מתוך פרויקט הרים שהוצג במילאנו
ארז נאבי פנה, מתוך פרויקט הרים שהוצג במילאנו (צילום Amir Farzad)

לביא טורקניץ’ מוזמנת להשתתף על בסיס קבוע במגוון הרצאות בכנסים מקצועיים בארץ ובעולם וכן בתערוכות קבוצתיות (מוזיאון האיסלם בירושלים, מוזיאון לתרבות האסלם ועמי המזרח בבאר שבע, תערוכת יחיד בכולי עלמה) בארץ ובעולם. עוד נפגשה עם נשיא המדינה עבור ביצוע סרטון משותף ותעביר החודש הרצאת טד בווינה. בהחלט הישגים משובחים.

עיצוב קונספט ומחקר

כשאני שואלת את שלושת המעצבים איך הם מגדירים את עצמם מקצועית, לכל אחד יש תשובה קצת שונה. “אני מגדיר את עצמי כמעצב. נקודה” אומר נאבי פנה “מסביב לעולם כשפונים אלי בתור אמן, אני תמיד מתקן ואומר שאני מעצב. החשיבה שלי, ההשכלה שלי, התשוקה שלי – כולם נמצאים בעיצוב. כמעצב, אני עוסק בפתרון בעיות כמו למשל אפליקציות למלח עזוב שנערם בדמות אריחים ובלוקים או בדמות שרפרפים, או למשל עיצוב טבעוני שנותן מענה לאלו המחפשים מוצרים מוסריים. כל פרויקט מציף בעיה ומנסה להתמודד איתה, אם כאובייקט אמנותי קונספטואלי או דרך מוצר פרקטי יותר.

“המחקר הוא חלק בלתי נפרד וחשוב מאוד בתהליך” מוסיף נאבי פנה “לעיתים, אני משקיע חודשים בניסיונות להבין חומר מסוים דרך קריאה וניסויים בסטודיו. לרב, היצירה מתבססת על עבודה מושגית ואם יש דרישה אז כמובן הפרקטיקה מגיעה גם היא”.

ליבנה מגדירה את עצמה כמעצבת חומרים קונספטואלית. “במהלך הלימודים, גיליתי שיש לי זיקה חזקה למחקר ושנקודת ההתחלה שלי כשאני ניגשת לפרויקט תמיד תהיה חומר” אומרת ליבנה “אני מאמינה שלכל חומר יש רכיבים שהם מעבר לפיזיים שבהם ההיסטוריה שלו וההקשר התרבותי, הרגשי והכלכלי שלו. ממקום של ביקורת על עולם עיצוב החומר, הבנתי שיש חלל גדול בדרך שבה מעצבים נגשים לחומר. זאת מכיוון שבדרך כלל, החומר נבחר בשלב האחרון של תהליך העיצוב או שהמחקר סביבו נשאר על פני השטח ולא כולל בתוכו הסתכלות רחבה, מה שמשאיר את רוב הפרויקטים ברמה של מודלים או שימוש חדש לפסולת. דרך העבודה שלי, כוללת בדרך כלל מחקר כתוב נרחב הכולל בתוכו מספר סקאלות של הסתכלות ומציאת קשרים חזקים לבניית נרטיב הגיוני ומרתק הבא לידי ביטוי באובייקטים עיצוביים בעלי אסתטיקה פיסולית וקומפוזיציות”.

מתוך ליטופלסט, שחר ליבנה
מתוך ליטופלסט, שחר ליבנה (צילום Alan Boom)

לביא טורקניץ’ מגדירה את עצמה קודם כל כמעצבת אותיות וחוקרת של האות העברית. “אני עוסקת גם בפרקטיקה, הכוללת עיצוב פונטים, לטרינג וייעוץ וגם במחקר כשכרגע אני נמצאת בעיצומו של מחקר מרתק על אותיות עבריות אבודות ששרדו את השואה בפולין” היא אומרת “בעיני, שניהם שזורים זה בזה באופן בלתי ניתן להפרדה”. בנוסף, עוסקת לביא טורקניץ’ בהוראה וכתיבה כששניהם חופפים למקצוע ולתחומי המומחיות שלה. “עוד, אני עוסקת גם בפרויקטים הקשורים לקהילת מעצבי האותיות הבינלאומית: ארגון הכנס השנתי של ATypI (אגודת מעצבי הפונטים העולמי) בכל שנה בעיר אחרת בעולם וניהול פרויקט המנטורשיפ בהתנדבות של קבוצת Alphabettes (נשים בתחומי האותיות בעולם)”.

עיצוב פוסטר לכנס פונטים
עיצוב פוסטר לכנס פונטים (לירון לביא טורקניץ')

כשאני שואלת אותם מה מעיר אותם בבקר, גם כאן לכל אחד תשובה שונה. “עיצוב בשבילי הוא תשוקה פנימית ליצור עם הידיים, משהו שאני לא יכולה לכבות. זה מעיר אותי בבקר אבל כמות הרעיונות גם משאירה אותי פעמים רבות ערה גם בלילות” אומרת ליבנה “שנה שעברה התחלתי ללמד והשנה אני ממשיכה ללמד בתואר השני באקדמיה לעיצוב באיינדהובן, מה שמספק אותי מאוד ונותן לי השראה רבה. חוץ מזה, אני נמשכת מאוד לתהליכים, בעיקר טבעיים, ועולם הטבע הוא מקום ההשראה העיקרי שלי”.

אצל נאבי פנה, הדוקטורט בו הוא עוסק כרגע בנושא עיצוב טבעוני הוא זה שמניע אותו בעיקר בשל העובדה שכטבעוני וכמי שרוצה לטבען את העולם, עיצוב ללא שימוש בחומרים מן החי הוא זה העומד בראש מעייניו. “זוהי בעצם הדרך שלי לאקטיביזם טבעוני” הוא אומר “לחשוף אנשים לשימוש הציני של בני אדם בחיות ולנסות להראות דרכים מוסריות לעיצוב אחראי. מקורות ההשראה הם בעיקר מעולם הצמחים”.

לביא טורקניץ’ פשוט אוהבת אותיות ואת הבסיסיות שלהן. “כשאותיות עובדות כמו שצריך, הן גורמות לאנשים להרגיש דברים. כשהן מוצלחות הן הופכות שקופות ופשוט עוזרות למסרים ולמחשבות לקבל מקום פיזי. אני בעיקר מתרגשת מהשפעות של תחומים אחד על השני, והשפעות של שפות אחת על השנייה” היא מסכמת.