איך הייתם מרגישים אם מיליוני אנשים היו עוקבים אחרי הרגעים הכי פרטיים בזוגיות שלכם? מאיה ויהודה דביר לא מפחדים מהרגעים הפחות פוטוגניים
הזוג הישראלי שיצא מעמודי האינסטגרם וכבש את עולם הקומיקס, ריאיון
את הריאיון עם מאיה דביר קיימנו בטלפון, היא ענתה לנו באמצע החלפת חיתול לאיתן בן החמישה חודשים ותוך כדי שהיא צועקת ליהודה להביא מגבון נוסף, בראש אנחנו כבר מדמיינים את הרגע הזה כסצנה מצוירת. מאיה ויהודה דביר הם זוג האמנים מאחורי הקומיקס השבועי המצליח One of those days עם מיליוני עוקבים מכל העולם. תפסנו את דביר לשיחה על המשולש הקדוש של זוגיות, משפחה ועבודה, לצד מיליוני העוקבים שמלווים אותם בכל רגע ורגע בחייהם.
איך הכל התחיל כולם כבר יודעים, זמן קצר אחרי שיהודה ומאיה סיימו את לימודיהם בבצלאל, כזוג טרי שמחפש להתחיל את חייהם המקצועיים, פנו לחפש דירה בעיר הגדולה. למצוא דירה בתל אביב זו משימה לא קלה, הם חיפשו להפיץ את הידיעה בתקווה שחברים יעזרו להם למצוא את דירת המגורים הבאה. בזמן שרוב הזוגות מפרסמים תמונה חמודה של עצמם לצד כמה מילים, השניים החליטו להעלות איור שלהם, במטרה למשוך תשומת לב. זה אכן משך תשומת לב ותוך זמן קצר עם עשרות שיתופים השיגו את מבוקשם. אחרי המעבר למשכנם החדש, הבינו השניים שאם איור אחד השיג להם דירה, אולי שווה להמשיך ולאייר ציור נוסף. יהודה פתח בלוג איורים אישיים על החיים לצד מאיה, בינם לבין עצמם קראו להם '15 דקות וואקום' כי אלה היו שרבוטים מהירים לשם ההנאה.
באותם ימים מאיה עבדה כארט דירקטור ויהודה כמאייר פרילנס. הם סיכמו שמאיה תעבוד במשרה קבועה ובטוחה עד שיהודה יצליח בתחומו ויתפוס שם וקהל. "הקהל ישראלי רוצה לראות תוצרים טובים ומהירים, באיור זה מאוד קשה להשיג את זה, זה תהליך אמנות מורכב, אבל יהודה מאייר מאוד מהר וטוב, יש לו קואורדינציה מושלמת" מפרגנת דביר לבעלה. הם המשיכו להפיץ את האיורים ולצבור פופולריות עד שאתר בין לאומי פרסם סדרת ציורים שלהם ומשם הדברים תפסו תאוצה. עם חצי מיליון עוקבים שנוספו להם, הבינו שיש להם קהל והוא מחכה לראות ציורים נוספים. מאז ועד היום, כבר חמש שנים, הם מפרסמים באופן קבוע איור אחד בשבוע.
"הסיפור התחיל מרגעים שמבוססים על החיים שלנו. מזוג רווקים ואחר כך אנחנו כהורים לשניים וכיצד משמרים את הזוגיות במשפחה" מסבירה דביר. דרך הקומיקס הם משתפים בכל הרגעים הכי אינטימיים בחיים שלהם, ברגעי היומיום שלהם, רגעים מצחיקים וגם בזמנים יותר קשים "הוא ליווה אותנו בריבים, בקושי כניסה להיריון, לידה מאוד קשה, קצת דיכאון אחרי לידה" כל איור בעצם מבוסס על סיפור אמיתי, על מה שקרה להם במהלך השבוע "ממש כמו ריאליטי" היא מציינת.
"הבלוג האישי התחיל בחוויות שלנו איך אנחנו חיים את החיים יחד והפך מהר מאוד למין אלבום תמונות של הסיפורים האישיים שלנו. תמונות של גבר מנקה את השערות של אשתו מהביוב או אותנו ישנים ומתחמקים בין כתמי הפיפי והקקי של הילדים על המיטה, שאנחנו מתעצלים להחליף סדין ודוחים את הניקיון למחרת. אלו רגעים שלא תצטלם בהם ואין לך יכולת לזכור אותם בצורה אחרת".
איך אתם ישנים בלילה כשאתם יודעים שמיליוני אנשים עוקבים אחריכם?
"הסיפורים שלנו הם מאוד אנושיים, החוויות הן מאוד יומיומיות כאלה שכולם חווים, אז אין לנו בעיה לשתף. היה איור אחד או שניים שתהינו אם לשתף או לא, לקח לנו זמן להחליט. אחד מהם היה על הקושי עם כניסה להריון. האיורים שלנו מבוססים על הומור וזה היה נושא אישי וכואב, אבל כשהחלטנו שנפרסם את זה אמרנו שנעשה את זה בשביל עצמנו ולמען אנשים אחרים שמתמודדים עם זה ומגיע להם שידברו על זה."
איך בדיוק מתרגלים לפער שבין מיליוני העוקבים שלכם וזה שאתם חיים בקיבוץ קטן בצפון הארץ?
"בחיי היומיום בקיבוץ אנחנו לא מרגישים את זה. כשאנחנו מגיעים לכנסים בחו"ל, אז פתאום נזכרים בזה ואנחנו ממש לא רגילים לזה. פעם יצאנו מכנס בחו"ל ובאמצע הכביש המהיר נעצר לידנו רכב בפתאומיות. נבהלנו, לא הבנו מה קורה ופתאום כמה בנות חמודות קראו בשמות שלנו וביקשו לעשות סלפי איתנו."
מה את חושבת שהייחודיות באמנות שלכם?
"ברשת החברתית, הפוך מכל מה שלמדנו על איך לתקשר בשיחה, יש שניה אחת בלבד כי הצופה גולל את הפיד הלאה. אתה רוצה שהוא יעצור להסתכל, אנחנו קוראים לזה 'אמנות הפריים הבודד', זו יכולת שחידדנו עם הזמן, לספר סיפור בפריים אחד."
כתבות קשורות בתחום
מה הציור האהוב על כל אחד מכם?
"הציור האהוב עליי הוא על החיסון הראשון של אריאל, בגיל חודש. מאז נהייתי מקצוענית, אבל הראשון היה מאוד טראומתי עבורי. בשונה מרוב האיורים בהם אנחנו בדרך כלל מקצינים את הסיטואציה, כאן הסיטואציה האמיתית הייתה יותר קיצונית מהאיור עצמו. אריאל בכתה, אני בכיתי והחזקתי חזק את היד של יהודה, זה היה כמו סירנה של צרחות של שלושתנו. בחיים האמיתיים לאריאל לקח אולי שתי דקות להירגע, לי לקח כשעתיים להתגבר על זה."
ושל יהודה?
"יהודה בוחר לא לבחור, הולך עם הגישה 'כולם ילדיי'."
מה הציור שזכה להכי הרבה לייקים ולמה לדעתך?
"האיור הראשון שחצה את המיליון לייקים הוא זה שבישרנו על ההיריון, אבל הכי הרבה, עם מיליון ושלוש מאות לייקים היה הציור על הלידה של אריאל. כל איור הוא חוויה כל כך אנושית וכנה, שאנשים שמחו בשבילנו שמחה אמיתית."
מה התגובה הכי קיצונית שקיבלתם על איור?
"נושא מאוד אישי וכאוב שהיה כאבן דרך בהיבט התוכני, היה איור על ריב מאוד גדול שהצגנו בצורה כל כך חשופה. דיברנו על זה שאתה יכול לבקש סליחה ולהמשיך הלאה, זה גרף מלא תגובות ונוצר שיח של ארבע מאות אלף איש ששיתפו את סיפורם האישי וכל אחד מהם זכה באלפי לייקים, זה היה היסטרי. קיבלנו הרבה תמיכה ואהבה, שמחנו שיצרנו שיח חיובי על רגע מאוד לא פוטוגני והפכנו אותו לרגע של חמלה ואהבה. שם הבנו לראשונה שאנחנו יוצרי תוכן ולא רק אמני קומיקס."
אז אתם יודעים להגיד מה הקהל שלכם יאהב או לא?
"זאת טעות מספר אחת, ליצור תוכן על פי מה שאתה חושב שהקהל יאהב. הרבה פעמים אנשים וחברים פנו אלינו עם סיפורים מדהימים ש'אתם חייבים לאייר על זה' אבל זה לא משנה מה, אם אני ויהודה לא חווינו את זה, אנחנו לא נצייר את זה, כי אחרת התוכן לא יהיה אותנטי. רק אם אנחנו חווים את זה בעצמנו אנחנו נוכל להעביר את זה בצורה נכונה ומדויקת, כך שאנשים יזדהו עם זה."
על מה לא תצחקו לעולם?
"פוליטיקה ודת. אלו הם נושאים שלא רלוונטיים לקומיקס שלנו, אנחנו מתעסקים בחוויות של האדם הקטן."
כל איור זו עבודה משותפת של מאיה ויהודה "יהודה הוא יד הזהב" אומרת דביר. התהליך מתחיל ביום ראשון כשהם יושבים וחושבים יחד על הסיפור והקונספט שיפרסמו בהמשך השבוע. הם חושבים על הקומפוזיציה, פעמים רבות מצלמים את עצמם כדי להמחיז את הסצנה. מאיה מתנהלת כארט דירקטור ונותנת את הטון על הטיפוגרפיה, הצבעוניות ומדייקת את המסר "אחרי כל כך הרבה שעות שאתה יושב על איור, אתה צריך עין חיצונית. אני תמיד אומרת שהוא עושה 96 אחוז מהעבודה ואני מדייקת את היתר." היא מספרת על תהליך העבודה.
אם חשבתם שמדובר באיור אחד בשבוע ותו לא, אתם ממש טועים. הם מנהלים מפעל שלם עם עמודים וחשבונות ברשתות השונות ובכל איור מתאימים תוכן שונה לכל קהילה. כמתבקש, הוציאו ספר מצליח בשנה שעברה עם הוצאה לאור אמריקאית המאגדת את סיפור חייהם דרך אוסף האיורים שלהם וכעת תורגם לעברית בהוצאת כתר בשם 'כל כך אנחנו'. עם קורסים אונליין וכנסים מתוכננים בכל רחבי העולם, נראה שהם פיצחו את הסוד איך להפוך תחביב למקצוע ומעל הכל איך לעבוד יחד כזוג ולשרוד כדי לספר. "חיי זוגיות זה עבודה לכל דבר, אנשים צריכים להבין את זה ולא לקחת את הזוגיות כמובן מאליו אף פעם." אומרת דביר "גם על רגעים מעצבנים אפשר לצחוק, צריך ללמוד להתמקד ברגעים הקטנים כי הם רק שלכם".
יש לכם רעיון? מחשבה? סיפור שתרצו לספר לנו? ~> כתבו לנו