מסעדת Amor בעיצוב פיליפ סטארק (צילום Lido Vannucchi)

כשפיליפ סטארק, מרטן באאס ורף סימונס נפגשו במסעדה במילאנו

המעצבים הגדולים מנצלים את שבוע העיצוב במילאנו למיני ניסויים והתנסויות. בין היתר, הם גם משתפים פעולה עם מסעדנים, שפים וגורמים הקשורים במזון וקולינריה. הנה כמה נקודות שבהחלט עוררו את בלוטות הרוק שלנו

חובבי הקולינריה בוודאי ישמחו לשמוע שכמה וכמה אירועים ומיצבים שהתקיימו במהלך שבוע העיצוב במילאנו היו קשורים בברים ומסעדות. חלקם פורקו מיד עם תום פסטיבל העיצוב הגדול בעולם וחלקם יישארו בינתיים ויפעלו כמו מסעדות לכל דבר ועניין. לצערי, לא יכולתי לבקר בכולן. אבל באלה שבקרתי, חוויתי חוויה עיצובית וקולינרית מהמעלה הראשונה ואף זכיתי לפגוש חלק גדול מהמעצבים.

ניחוח של קפה ומאפים משובחים

אחת הכתובות שממש סיקרנה אותי ושנסעתי עבורה במיוחד לדרום העיר היא זו שעיצבה האדריכלית והמעצבת האיטלקיה כריסטינה צ’לסטינו (Cristina Celestino). בבית הקפה ‘פטיצ’רייה קוצ’י’ (Paticceria Cucchi), שנחשב לאחד המוסדות הקולינריים הוותיקים והסמליים של העיר מילאנו, עיצבה סלסטינו מופע יצירתי המקשר בין עבר והווה, עם מבט לעתיד וכינתה אותו Cafe Concerto Cucchi. הפרויקט כלל עיצובו של חדר שלם בתוך בית הקפה, את חלונות הראווה, שולחנות פנימיים וחיצוניים, מדים של מלצרים ועיצוב של כמה מהעוגות על אפן ההגשה שלהן.

במהלך הביקור במקום, יצא לי לפגוש את סלסטינה בכבודה ובעצמה ולזכות להסבר מקיף ממקור ראשון על הפרויקט. אחרי הרבה שעות של הליכה, בחרתי גם לשבת לקפה ומיני מאפים משובחים שכמוהם מזמן לא טעמתי. סלסטינו הצליחה, ללא ספק, לשכפל את האווירה בסגנון בתי הקפה של פעם שאופיינו גם בהופעות שירה חיות ונראו קצת כמו נווה מדבר עירוני. הטוויסט של סלסטינו מגיע בחומרים ובגוונים הבלתי צפויים.

עבר והווה עם קריצה לעתיד (צילום Mattia Balsamini)
באווירת בתי קפה של פעם (הדמיה יחצ)
הכי טעים בעולם (צילום אודית לורן בלקין)

סטארק ממציא את הפיצה מחדש

עוד מסעדה שהתמזל מזלי להתגנב פנימה היא מסעדת AMOR של המעצב פיליפ סטארק והאחים אלג’מו המגיעים ממשפחה המנהלת מסעדות מוערכות המתמחות במזון איטלקי מסורתי. כשהגעתי, התנהל במקום אירוע סגור למקורבים וחברים אבל עם שליפת תעודת העיתונאי שלי – הוזמנתי בברכה פנימה. את סטארק פגשתי אמנם ביריד הריהוט ולא שם, אבל השמחה הייתה רבה גם ככה. המסעדה המשותפת לסטארק ולאחים, נפתחה בצמוד למתחם 10 Corso Como – אחת מכתובות החובה לחובבי העיצוב, הקולינריה והדוגמניות.

המסעדה אמנם מגישה מזון מהיר, ובמיוחד פיצה ייחודית שעבורה עיצב סטארק מעין מכשיר מאדה שהופך את הפיצה לקלה, בריאה וטעימה יותר. “המסעדה קלילה, חדישה ומפתיעה” אמר סטארק “יש בה אווירה מאוד מסוימת ועיצוב מודרני, ונציאני, אלגנטי ואפילו חתרני”. מסתבר, שזוהי המסעדה החמישית שהצוות פותח יחד. סטארק דמיין את מכונות האדים כפריט המודגש במסעדה. על פי הסבר שקבלתי מהיחצנית במקום, ברגע שהן נפתחות האור נדלק ולהיפך. בנוסף, וכמחווה לעיר מגוריהם של האחים אלג’מו, עיצב סטארק מעין מסכות ונציאניות משלו שמאה מהן נתלו על הקירות והן אף הפכו לסימן ההכר של המקום.

פיצות על אדים, מכונות האידוי בעיצוב סטארק (צילום Lido Vannucchi)
בהשראה ונציאנית (צילום Lido Vannucchi)

הבר של באאס

את המעצב ההולנדי מרטן באאס אמנם לא פגשתי בבר שלו בונטורה סנטרל במילנו, שאליו גם לא הספקתי להגיע, אבל ריאיון איתו קיימתי ממש כאן בארץ במוזיאון העיצוב חולון לפני כחמישה חודשים. המעצב שידוע כמי שתמיד עושה את הדברים קצת אחרת בשבוע העיצוב של מילאנו, יצר גם הפעם מיצב שנע על גבול העיצוב והאמנות. יחד עם המותגים Lensvelt ו Modolar Lighting יצרו מופע מסקרן ויוצא דפן. ‘בר באאס’, בהשראת מסעדת הפיצה האהובה על באאס Ristorante Pizzeria Dinky, שהוסבה לרגל האירוע, עוצבה כולה בורוד ורוהטה במאה כיסאות מהסידרה המוגבלת ‘101 כיסאות של מרטן באאס’. הכיסאות בגימור ורוד עז הותאמו לאגרטלים, פריטי עיצוב וגופי תאורה שונים שעיצב באאס – גם הם ורודים וגם הם במהדורה מוגבלת שעיצב Basten Leijh. 

אדום משהו (צילום Jan Willem Kaldenbach)
כיסאות איקוניים של מרטן באאס (צילום Jan Willem Kaldenbach)

בשכונתי של רף סימונס

מותג הטקסטיל הדני Kvadrat חבר, זו הפעם השישית, למעצב האופנה הבלגי הבועט רף סימונס. הפעם, במיצב העירוני No Man’s Land שהוצב במבנה תעשייתי וגם נחשב לאחד הטובים והמדוברים בשבוע העיצוב כולו, הציג סימונס פריטי טקסטיל חדשים המתאימים לפנים וחוץ. כל אלו הוצגו במבנים טרומיים שתכנן האדריכל הצרפתי המנוח ז’אן פרובה שבהם פינת ישיבה חיצונית, בית בסגנון אמצע המאה וסדנת יצירה. המבקרים יכלו להתרפק על הפריטים החדשים וליהנות מפינוקים קולינריים מבית Rochelle Canteen. התפקיד של הקפה השכונתי ניתן לאנשי המוסד הלונדוני שהגישו מנות מהתפריט האהוב. כל זה אפשר בריחה נעימה ורגועה למי שרצה לשבת כמה דקות וליהנות מאווירת ביסטרו שבה שולחנות קושטו בפרחים טבעיים וניהנו מתאורה טבעית שהגיעה מעל.

אחד המיצבים המדוברים (צילום יחצ)
נננ (צילום יחצ)

בלי טלפונים ניידים

שיתוף פעולה נוסף שהבשיל לכדי הצבת בית קפה בשבוע העיצוב של מילאנו הוא בין מותג עיצוב גופי התאורה הקנדי LAMBERT & FILS והסטודיו המילנזי הרב תחומי לעיצוב DWA. מטרת קפה הקונספט, שזכה לכינוי Caffe Populaire, להביא למפגשים דינמיים מקריים באמצעות חיוניותו של המזון. במבנה תעשייתי נטוש ששימש פעם כמפעל, הזמינו שני השותפים את המבקרים להתקבץ בשולחנות משותפים ולחלוק מזון וחוויות. הדרמתיות של הרקע יחד עם הריהוט וגופי התאורה, יצרו יחד שיח של הפכים – חומרים גסים ועדינים כמו גם עבר והווה. גם המקום הזה נחשב בעיני מעצביו כמקום מפלט משבוע העיצוב הכהותי והוא נועד לרגעי מנוחה מתובלים בארוחת בקר או אפריטיב- תלוי בשעה ביום. המקום נועד בעיקר לפתח דיאלוג ולשכוח לרגע את הודעות הוואצ אפ והצילום לאינסטגראם.

(צילום Arseni Khamzin)
(צילום Arseni Khamzin)

דיקסון חוזר ובגדול

את המסעדה הזו, שהיא בעצם מתחם שלם של משרד, סטודיו, חנות, קפה, בר ומסעדה לא העזתי לפספס. בבקר היום האחרון שלי במילאנו לפעם זו, בשעה שמונה וחצי ורגע לפני הטיסה חזרה הבייתה, התייצבתי לשמוע את הרצאתו של המעצב הבריטי טום דיקסון שקם באותו יום במצב רוח טוב מאוד. אחרי שבשנה שעברה ויתר דיקסון על השתתפות במילאנו בשל המון התחייבויות מקבילות, הפעם הוא שב אליה בגדול ואף החליט להשתקע בה.

את פני המשקימים קיבלו נציגי החברה של דיקסון כמו גם ארוחת בקר על טהרת השחור – עוגת גבינה מפוחמת ולחם עשוי קמח שחור. אלו השתלבו נהדר בתפאורה האלגנטית שתכנן דיקסון שכללה בר קפה בכניסה, שולחן ארוך באולם הראשון ופינות ישבה אינטימיות יותר בפנים. “אחרי שנים של תצוגות קצרות, החלטתי שאני לא רוצה להשקיע אנרגיה במיצבי פופ אפ” אמר טום דיקסון “חשבנו על דרך אחרת להיות נוכחים במילאנו ולהשקיע במשהו קבוע. יש לנו צורך במקום שבו אנשים מאטים וחיים את פריטי העיצוב שלנו בסביבתם האמיתית”. 

מממ (צילום Peer Lindgren)
ויש גם חנות (צילום Peer Lindgren)

שיתופי פעולה קולינאריים נוספים בלטו בשבוע העיצוב של מילאנו ובהם: אלסי שחברה לאדריכל הבריטי דיוויד צ’יפרפילד לעיצוב מקינטה חדשה, היינקן שחברו לאלסי, לוואצה שחברה למיצב התיאטרלי של גופרם, לוואצה בעצמה שהזמינה את סטודיו האחים התאומים Van Orton Design ליצירת המיצב האמנותי Coffeetail ועוד ועוד. לא יודעת מה אתכם, אצלי בלוטות הרוק כבר עובדות חזק לקראת האירועים בשנה הבאה.