מתרגמת טקסטיל לתלת ממד, תמונה: Daniel Shechter

נשות הבאוהאוס: ממלאכת יד סיזיפית לאומנות דיגיטלית עכשווית

איך מתרגמים טקסטיל לפורצלן? איך נראית סקאלת צבעים בתלת ממד? העבודה החדשה של המעצבת תמרה אפרת מחדשת עבודות טקסטיל ישנות דרך טכנולוגיה בת זמננו

תמרה אפרת היא מעצבת רב תחומית העוסקת בעבודותיה ביחסים בין מלאכות מסורתיות וטכנולוגיות דיגיטליות, דרכן היא נוגעת בנושאים חברתיים, סביבתיים, פוליטיים והיסטוריים. "מעניינות אותי האפשרויות החדשות שנפתחות בזכות אמצעים טכנולוגים מתקדמים לשמר, להחיות ולפרש מחדש מסורות תרבותיות וחומריות של מאות שנים." מספרת אפרת "המטרה שלי היא לשנות את המגמה המדגישה את הפער בין ייצור ידני לייצור מתועש וממוחשב, ולהראות שיש קשר ורצף רעיוני בין טכניקות ייצור ועיצוב מסורתיות לבין עבודה אלגוריתמית ודיגיטלית. כמעט בכל טכניקה מסורתית קיים דפוס מובנה אותו ניתן לתרגם להגיון ממוחשב. מאותו רגע שהבנתי את העיקרון הזה, נפתחו בפני המון ערוצים שונים בהם אני יכולה ליצור".

 

עם תואר ראשון בעיצוב אופנה, שהקנה לה ניסיון בקראפט ובמלאכות מסורתיות, הבינה שהיא רוצה להרחיב את הידע התיאורטי שלה והמשיכה ללימודי תואר שני בעיצוב תעשייתי וטכנולוגיה. "שם נחשפתי בפעם הראשונה לטכנולוגיות שונות והבנתי שאני רוצה לשלב אותן בעשייה שלי בתחום העיצוב, להשתמש בהן כדי לייצר תכונות ומורפולוגיות חדשות לחומרים ולמלאכות שהכרתי עד אז" היא מסבירה לנו.

חיבור בין מלאכת יד לטכנולוגיה, תמונה: Daniel Shechter

במסגרת התואר השני יצרה אפרת את פרויקט הגמר שלה Crafted Technology, עבודה בשיתוף ד"ר עמית צורן ומורן מזרחי מהפקולטה למדעי המחשב באוניברסיטה העברית, שלימים היוותה נקודת מפנה בקריירה שלה. "זה היה הפרויקט הראשון שלי שעסק בחיבור שבין מלאכות מסורתיות לטכנולוגיה דיגיטלית" אומרת אפרת "במהלכו פיתחנו שמונה אלגוריתמים שמשנים פטרנים של רקמת סמוק ומעניקים לה תכונות חדשות שלא היו קיימות בה קודם. בעצם יצרנו פלטפורמה 'אופן סורסית' (קוד פתוח) של הרקמה הזו. הפרויקט הוצג בהמון תערוכות וכנסים בארץ ובעולם, ואפילו כתבתנו בעקבותיו מאמר שהוצג בכנס הגדול ביותר של Interaction Computer Human בארה"ב."

 

בעבודות רבות, נוטה אפרת לשלב דיסציפלינות מגוונות על ידי שיתופי פעולה מסקרנים עם יוצרים מעולמות שונים. "יצא לי לעבוד עם פיזיקאים, אנשי מדעי המחשב, אמנים, מעצבים אחרים וארכיטקטים. חלק מהפרויקטים שעשיתי היו מוזמנים כמו הפרויקט שעשיתי לשבוע העיצוב בירושלים, שם חוברתי לשני מעצבים צרפתים, סטודיו פינאפו-פלווינאג'. יחד יצרנו אינסטליישן גדול המשלב כמה מדיומים; טקסטיל, מכניקה, ארדואינו ותכנות. חלק משיתופי הפעולה קורים באופן אורגני וחלק אני יוזמת." משתפת אותנו אפרת.

Crafted Technology, תמונה: Daniel Shechter

"לפני כמה שנים קיבלתי הזמנה ממוזיאון העיצוב בחולון להשתתף בתערוכה בנושא זמן. אחת החברות הכי טובות שלי מיכל שחם היא פיזיקאית וחשבתי שיהיה מעניין לחקור את הנושא מנקודת מבטה. פניתי אליה ולשמחתי היא הסכימה לשתף פעולה. יצרנו עבודה שמגדירה זמן לפי ערכים של מרחב. בנינו תוכנה שעוזרת לנו להמיר את הערכים האלו לביטויים גרפיים שמהם יצרנו אובייקטים, שלאחר התערוכה גם הצטרפו לאוסף של המוזיאון".

 

שיתופי הפעולה המעניינים המשיכו גם במיזם עיצוב בר קיימא בשם Mon Terra אותו פיתחה ביחד עם יובל דישון. חברה אקולוגית עם פטנט רשום על הטכנולוגיה שהשניים פיתחו. מיזם שבוחן את הפוטנציאל הטמון בפסולת תעשייתית חקלאית, תעשייה שרק בישראל מייצרת מדי שנה 26,000 טונות של פסולת פלסטיק. במהלך העבודה נאספים עציצי פוליפרופילן זרוקים מגנים ומשתלות, אותם מעבירים ניקוי, גריסה, מיון, שקילה ולאחר מכן הם מותכים במגוון טכניקות לידי מוצרים שימושיים ואיכותיים.

Mon Terra- פרויקט בשיתוף עם יובל דישון, תמונה: Yoav Peled
פסולת תעשייתית חקלאית הופכת למוצרים שימושיים, תמונה: Daniel Shechter

הפרויקט העדכני ביותר של אפרת הוא 'האמנויות הדקורטיביות של היום', פרויקט שהתחיל בחקירה אודות הבאוהאוס לכבוד חגיגות מאה שנה לבית הספר המהפכני לעיצוב ואדריכלות. הבאוהאוס נוסד על ידי ולטר גרופיוס בשנת 1919 בגרמניה והתחנכו בו אדריכלים ומעצבים מובילים, שהפיצו והטמיעו את עקרונותיו כזרם וסגנון בין לאומי משפיע. בין שאיפותיו של המוסד היה לשלב בין האמנויות היפות והשימושיות. בנוסף, הוא הצהיר על כוונתו להעניק לנשים הזדמנות שווה לצד הגברים בתחום. בפועל, הדברים לא היו בדיוק כך ומעמדן של הנשים נותר נחות מזה של הגברים, כשרובן עסקו במלאכות במקום באמנות או ארכיטקטורה ורק בודדות מהן הצליחו להשתלב בסגל ההוראה.

 

בפרויקט המבקש לבחון את פועלן של מורות וסטודנטיות בבאוהאוס, היא עוקבת אחר עבודותיהן של מספר נשים אורגות. אפרת הלכה וחקרה את המתודות והטכניקות השונות בהן השתמשו ליצירת שטיחים ועבודות טקסטיל שונות. היא למדה את הדפוסים, המקצבים והקומפוזיציות הייחודיות לכל אחת מן האורגות. היא לא עצרה כאן ובמקום להציע פרספקטיבה חדשה ותו לו, היא מביאה פרשנות אחרת לגמרי, שתואמת את הטכנולוגיה המתקדמת של ימינו.

אודות נשות הבאוהאוס, תמונה: Daniel Shechter
איך נראית סקאלת צבעים בתלת ממד? תמונה: Daniel Shechter

על ידי מניפולציות דיגיטליות עכשוויות היא מעבירה את האלמנטים השונים שינויים צורניים וחומריים. למעשה, היא תרגמה את מלאכת היד לקראפט דיגיטלי עדכני. באמצעות תוכנת מיפוי אלגוריתמית היא מתרגמת את גווני הצבע לגבהים ותבליטים, דרכם היא יוצרת מרקם ייחודי ושפה עיצובית חדשה. את האלמנטים האלה היא עיצבה לידי אובייקטים, שכל אחד מהם מתייחס לשטיח ארוג אחר. שבעה עשר כלים, שהודפסו בתלת ממד ולאחר מכן שימשו כתבניות לקולקציית כלי פורצלן עדינים.

 

כיום, עובדת אפרת על סדרת המשך לפרויקט "היא תהיה סדרה יותר מסחרית ותכלול כלים מחומרים שונים." מספרת אפרת. זהו פרויקט שמעלה שאלות פוליטיות ומגדריות, מדגיש את מלאכות היד הסיזיפיות בהן עסקו נשות הבאוהאוס ובודק את הרלוונטיות שלהן בעולם הטכנולוגי של היום.

אולי יעניין אותך גם...