מעוררת השראה: מלכת עולם התוכן בריאיון

היום אנחנו מציינים את יום האישה הבינלאומי, לכבוד זה, בחרנו השנה לתת במה לאחת הנשים הישראליות שמעוררות בנו השראה. אשת תוכן וקריאטיב שעומדת מאחורי מיזמים שונים ומצליחים- נירית וייס. את דרכה בעולם התוכן החלה וייס בתפקיד עורכת בידור במעריב לנוער המיתולוגי, אותו היא מגדירה כג'וב החלומות. משם, היא התקדמה וטיפסה לתפקידי מפתח כעורכת ראשית בטיים אאוט, פנאי פלוס וערוץ 24 ובהמשך, לצד יועצת התקשורת מאיה קרבט, פתחה סוכנות לניהול תקשורת ותוכן.

מה מושך אותך בעולם התוכן?

"אני בן אדם שמאוד אוהב להיות מחובר, לדעת לפני כולם. מאז ומתמיד הייתי צרכנית תקשורת נלהבת. כבר בצבא הייתי נוסעת מהרצליה לתל אביב רק כדי לקנות את מקומון ׳העיר׳ של סוף השבוע. עברתי לתל אביב, למדתי תקשורת והפכתי להיות חלק ממי שמכתיבה את סדר היום שלו. זה המקצוע שנותן מענה לסקרנות שלי ולחוש הריח הזה שיש לי לדעת מה עובד ומה יעבוד. החוש השישי שלי״.

מה בעיניך הופך רעיון טוב לקריאטיב מנצח?

"מבחינתי, בהתחלה ובסוף, זה לייצר הצעת ערך אמיתי לכל שרשרת הקהלים; מספקים ועד לקוחות, לספר סיפור חדש ומשמעותי. אני למשל מאוד גאה במהלך שעשיתי ל'דומינוס פיצה'. קולקציית פיצות פרא בהובלת זוכה מאסטר שף הלל גרדי, רועה צאן שמתמחה בליקוט וטיפול ביער. להביא את המסרים של 'פארם טו טייבל', עונתיות, ליקוט לכל בית בישראל. הרגע הזה שבו שמנו חוביזה ואבן יוגורט על פיצה, זה עבד נקודה, כי זו האמת של המטבח המקומי. זו הייתה אמת חדשה ומעניינת, מהסיפור ועד המוצר".

כיום, היא סללה את דרכה בעולם הקולינריה, מתוך אמונה כנה שאנחנו  בשעת השיא של התחום בישראל. "ההתמחות שלי היא מתן מענה שמבין לעומק גם את הצרכים של השפים והמסעדנים וגם של עולם השיווק המותגי. אני מייצרת את נקודות המפגש ויוצרת שיתופי פעולה שבהם כולם מרוויחים. רק כך אפשר להצליח, זה הנר לרגלי”. וייס הבעלים של האקסלרטור 'פארם 54', שפונה למותגים וטאלנטים בעולמות הקולינריה. בין המיוצגים, שמות נוצצים כמו שף יובל בן נריה, גל בן משה בעל כוכב המישלן בברלין ושרון כהן, לצד מותגי על כמו אמריקן אקספרס, ישרוטל ודומינוס. לוייס מיזמים נוספים בתחום האוכל; היא שותפה במותג 'פסטיבל ופרסי המטבח הישראלי' שקם ב-2021 במטרה לקדם את תרבות הקולינריה הישראלית. היא אחראית לפסטיבל 'בלאק מורנינג' ב-2018, אירוע של בראנצ׳ים מושחתים במסעדות יוקרה, שעד אז לא הגישו בראנצ׳ים. "זה קרה למחרת הלילה הלבן, אירוע שתל אביבים אוהבים לשנוא", היא מספרת. "כך יצא שגם פיצחתי סרוויס חדש ומכניס למסעדות – שחששו להתנסות ולשווק אותו לבד. גם נתתי מענה לתל אביבים שהסתגרו בבית בלילה שלפני וגם הבאתי הצעת ערך אמיתית למותגים שעבדו איתנו".

איך עולם הקולינריה מתחבר אלייך?

"אמא שלי הייתה בשלנית אדירה ומאוד אהבה לטייל בעולם, וגם לארח את הלקוחות של בעלה השני שהגיעו כל שבוע מחו״ל (היה יהלומן). אז כבר בשנות השמונים אכלו אצלנו פסטה אל דנטה עם חמאה ופרזמן איטלקי אמיתי, היה שוקולד בלגי במזווה, ביצים מהחווה ברשפון. החברה הכי טובה שלי בדלת ליד, הייתה סורית-מצרית שהייתה להם שווארמיה בתל אביב: מעמולים, קדעיפים, עמבות. כל מה שהיום נמצא במסעדות שף חדשות. אוכל תמיד היה מקור לשמחה וחגיגיות. כשערכתי בטיים אאוט ובפנאי פלוס דאגתי תמיד להיות הכי מעודכנת ולתת מקום נרחב לסיקור התחום. אבל על המעבר האמיתי אחראי אחד, גאון – שף יובל בן נריה, שבדיוק לפני 10 שנים פתח את טאיזו ולא רצה לעבוד עם סוכנויות שמתמחות בקולינריה. הוא תמיד רצה לעשות דברים אחרת. מאיה ואני עבדנו עם מותגים כמו אדידס, אאוטבריין, והמון מוסדות תרבות ומדיה. אני לא כ״כ הבנתי מה לנו ולזה, אבל ברגע שנכנסתי למשרדים של טאיזו נפתחה לי הדלת לעולם המדויק שכולו מפגש בין מוחות מבריקים, לאנשי עסקים מדויקים והכי חרוצים שיש. התאהבתי".

בין כל התארים וההישגים, במה את הכי גאה?

"אני אף פעם לא נחה על זרי דפנה.  אני תמיד 'as good as my last project', אבל אני מאוד גאה במותג פסטיבל ופרסי המטבח הישראלי, אני חושבת שייסדנו מותג מפואר, נחוץ ואובייקטיבי ונטול השפעות מסחריות, שבאמת ובתמים בא להאיר זרקור על המצוינות של תרבות הקולינריה המדהימה שלנו. בטקס הפרסים השני והאחרון שהתקיים בנובמבר קיבלנו, השותפים שלי דוד קישקה וגרטל שיינר, הכרה מדהימה מקהילת הקולינריה: שפים, יוצרים, וחקלאים שהבינו עד כמה חשוב ועמוק הוא הגוף שלנו. זה נותן בוסט של אנרגיה אחרי חצי שנה של הפקה מאוד סיזיפית. אני גם מאוד גאה בכניסה שלי לזירה הבינלאומית, עם ייצוג של קבוצת הוספיטלטי חדשה ומעניינית עם כוכבי קולינריה שלא יאמנו. זה פותח אותי למקומות חדשים ומאוד מעניינים".

מה ה'אני מאמין' שלך?

"אני מאמינה בהוגנות ושקיפות. מול כל הממשקים. גם כשלצד השני לא נעים לשמוע. אין דרך אחרת".

אילו נושאים חשוב לך לקדם?

"אני מקדמת את תרבות המטבח הישראלי. כמות הכישרונות האדירים שיש לנו פה, הטעמים שנוצרו פה, הווירטואוזיות של המנות, תרבות ה״פאן דיינינג" שכבר מזמן היינו אמורים להיות קופנהגן ברמת יעד קולינרי ומעצמה קולינרית. דיברתי על גסטרו דיפלומטיה וגסטרו טוריזם כבר ב-2015. זו הדרך היחידה ליישב את הקונפליקטים של המזרח התיכון הבוער שלנו. הלוואי ונצליח לגבור על המחלוקות שבפנים מהר".

איך היותך אישה השפיע לאורך הקריירה שלך?

"שמעתי לא מעט פעמים שאני בעצם גבר. פעם זו הייתה נחשבת למחמאה, אבל האמת היא שמבחינתי זה מעולם לא היה פקטור. אני אדם חזק, חרוץ, חושב, מקדם. מבחינתי רק ככה שופטים אותי. וכל מי שלא, נקסט".

איך היית מגדירה הצלחה?

"הצלחה זה לקום בשבת האחרונה בחמש בבוקר עם פתרון של בריף, שהורדתי מיד על פתק באייפון, ולשמוח בזה. לא להתמסכן על כך שאני עובדת כל הזמן. לאהוב את מה שאתה עושה, לעבוד עם אנשים מעוררי השראה זו הצלחה".

ומה לדעתך נחוץ כדי להצליח?

"חריצות, סקרנות, חוצפה, ומוכנות להיכשל. אנחנו סך הקימות שלנו, לא הנפילות".