כדור הפחם של קרינה
כדור הפחם של קרינה (צילום Welin Nagyová)

זהירות כדור! חתיכות הפחם והכדור השקוף שמתגלגלים לעברנו

"המטרה הייתה ליצור מעין מכונת ענק שיוצרת אומנות בצורה עצמאית" אומרת האמנית קרינה סמיגלה-בובינסקי "ומכאן גם שם היצירה ADA כמחווה למתכנתת המחשב הראשונה בהיסטוריה"

אין ספק שכשאומרים לך "נא לא לגעת" במוזיאון, כל מה שבא לך זה למשש את צבע השמן מהתמונה שלפניך. בדיוק בגלל זה, כשפתאום יש יצירה שאתה יכול לגעת בה, החוויה היא עצומה. ואם אתה גם מרגיש חלק ושותף ליצירה – אז זה בכלל וואו.

קרינה סמיגלה-בובינסקי (Karina Smigla-Bobinski) יצרה מעין פסל שהוא בעצם בלון שקוף ענק מלא בהליום שצף בחדר לבן לגמרי. לבלון מחוברים שלוש מאות חתיכות של פחם סביבו המשמשים כמו המון המון ראשי צבע. כשהכדור המרהיב הזה מרחף בחלל הגלריה הלבנה, הוא משאיר בכל מקום את חותמו: על הקירות, התקרה וגם על הרצפה.

המיצב בפעולה
המיצב בפעולה (צילום יחצ)

בנוסף, הכדור מזמין את העוברים ושבים לשלוט בו, להניף אותו ובעצם לצייר איתו. אבל כל זה זה רק אשליה כי למעשה בגלל גודלו, קשה לשלוט בו והוא פועל באופן אוטונומי לגמרי.

המיצב עם רקדנית
המיצב עם רקדנית (צילום יחצ)

האומנית מספרת שהמטרה היתה ליצור מעין ״מכונת ענק״ שיוצרת אומנות בצורה עצמאית, ומכאן גם שם היצירה ADA כמחווה למתכנתת המחשב הראשונה בהיסטוריה. כבוד!

חווית היצירה בתנועה מתמדת הגורמת לה כל הזמן להתפתח ולהשתנות שונה מזו אליה אנחנו מורגלים בגלריה או במוזיאון. כך למעשה, הקהל חווה אותה באופן התלוי בנקודת הזמן בה הוא בא לראות אותה. כל זה מרגיש כאילו למכונה הזו יש חיים משלה. הקשר עם הצופים הפעילים מאוד מעניין כאן, כי יש להם שליטה רק לכאורה בנעשה וזה דימוי מדהים לחיים שלנו ולחיפוש התמידי אחר שליטה בהם.

הכדור של קארינה מסתובב בעולם ומבקר בהמון מדינות מי יודע, אולי נזכה שיתגלגל יום אחד לכיווננו.


מירב לב היא ארט דיירקטורית ומעצבת תפאורה ותלבושות. לב מנהלת בלוג פייסבוקי בשם ArtistADay בו היא כותבת על אמנים מודרנים ויוצאי דפן מהארץ והעולם.

יש לכם רעיון? מחשבה? סיפור שתרצו לספר לנו? כתבו לנו ~>

אולי יעניין אותך גם...