שרה ליימון מבצלאל בטיימס סקוור (צילום יחצ)

לוקחים את הבאסה בסבבה: סטודנטים מגיבים למציאות החדשה

סרטוני וידאו מוקרנים בטיימס סקוור למרות הכל, תחרות משעשעת לעיצוב מסכות הגנה ומלונית למחלימים שנראית כמו בן אדם שמסתכל במשקפת ומנתח את מה קורה

לא מוותרים על טיימס סקוור

כשהמחלקה לאמנויות המסך של בצלאל משתפת פעולה עם האמנית צילי צ'רני, בעלת הגלריה לאמנות דיגיטלית ZAZ Corner שבטיימס סקוור בניו יורק, אין דבר כזה שאין דבר כזה.

הסטודנטים ובוגרי המחלקה, יצרו 20 עבודות וידאו ארט וקולנוע ניסיוני העוסקות במהותו של המרחב הציבורי המסחרי. אבל,  למרות שהכיכר עכשיו ריקה מאדם ולמרות שרבים אחרים העבירו תצוגות למרחב המקוון, כאן החליטו האוצרות צילי צ'רני ושרון בלבו, ראש המסלול לווידאו במחלקה לאמנויות המסך, להמשיך בכל זאת בתוכנית המקורית, להקרין את הסרטונים ולהציג אותם דווקא במרחב האמיתי.

עבודתו של רן בן סימון (צילום יחצ)
עדן מולדבסקי בניו יורק (צילום יחצ)

מתרגלים למצב חדש

גם במכללת ספיר, הבינו שסיפורים הם חלק בלתי נפרד מהחיים, ומן הסתם הם מקבלים משמעות גדולה עוד יותר בימים שכאלה. בזמן שסדר היום השתבש ומרחבי החופש הוגבלו, נולדו הרגלים ומצבים חדשים שבאו להישאר לתקופה שאין לדעת מתי תסתיים. באמצעות צילום של אותם שינויים בהרגלים, תיעדו הסטודנטים מצבים שמיד אחרי הצילום שלהם הפכו לזיכרון ויזואלי מתקופה מאתגרת שתיזכר לדורות.

סדרות הצילומים, מהוות דרך מצוינת לספר סיפור. התרגיל שקבלו הסטודנטים נמשך 24 שעות שבמסגרתן חשב כל אחד על מה השתבש במרחב בו הוא חי? איזה חופש הופר? אילו הרגלים הוקפאו ואילו הרגלים חדשים נולדו? את כל זה תיעד כל אחד בסדרת צילומים כשכל צילום בכל סדרה עומד בפני עצמו אבל מהווה גם חלק ממנה, וכל אחד מהם שונה מקודמו ומוסיף או מרחיב את המידע על הנושא שלה.

אלאטרש סארה (צילום יחצ)
נקאוקר לי (צילום יחצ)

חמסה חמסה

מרכז היזמות והחדשנות FUTURE, במכון הטכנולוגי חולון, הכריז על תחרות לעיצוב מסכת הגנה לפנים. ה"מצב", ככה הסתבר, מהווה כר פורה לחדשנות, לחוש הומור וליצירתיות. סטודנטים ממחלקות שונות, הגישו מסכות מסוגים שונים ומשונים. במקום הראשון, זכתה רעות בר קנא, מהמחלקה לעיצוב תעשייתי, שיצרה מסכה פיסולית המגדילה את שטח לכידת החיידקים.

במקום השני, זכה אמנון יואלי ,סטודנט לתואר שני בעיצוב משולב . יואלי, עשה שימוש בעיטורי החמסה שבאמצעותם העביר מסרים שונים. במקום עין הוא אייר שפתיים וכן הוסיף איור של מסכת אב"כ כאזכור למסכות שענדנו בזמן מלחמת המפרץ. אל המקום השלישי, הגיעו יחד אהד אורן מעיצוב תעשייתי, שעיצב מסכה המשלבת שימוש בחמצן של צמחים, ויולי אלוש, מאותה מחלקה, שיצרה את המסכה שלה מבצל חי.

אהד אורון מHIT (צילום יחצ)
אמנון יואלי ממוסך (צילום יחצ HIT)

מיגון לאורך זמן

עדן בן עמי, סטודנטית בעיצוב אופנה ובעיצוב רב תחומי של התואר השני בשנקר ובן זוגה, נתנאל בכר שוורץ, סטודנט בפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל אביב, החליטו גם הם להתייחס למסכות ההגנה לפנים וליצור מסכות מסוג חדש.

"הבנו שהמצב הקיים הולך להימשך הרבה זמן  ושאנו  נדרשים  למצוא  פתרונות יצירתיים על מנת לעזור  לקהילה ולסובבים אותנו להתמגן לאורך זמן" אומרת בן עמי "יחד, חיפשנו חומרים שיכולים לייצר מסיכת פנים ארגונומית, רב שימושית שניתנת גם לכביסה".

השניים גילו, שסבון וכביסה רגילה, יכולים להשמיד את הווירוס ולפרקו לחלוטין. המסכה שהם מציעים, עשויה בד כותנה ארוג, חומר סינטטי ובד סינטטי. התכונות של כל אלה יחד, מאפשרות את כליאת נתיזי הרוק ומניעת התפזרותם במרחב הציבורי.

אדריכלות בימי קורונה

סטודנטים לארכיטקטורה במרכז האקדמי ויצו חיפה מציעים עיצובים מקוריים למלוניות הבראה קהילתית המיועדת לחולי קורונה. מלונית המגדל הווירטואלית, המתוכננת בהשראת גוף האדם, מיועדת ל 1,000 נשאים והיא ממוקמת כביכול בעיר חיפה.

המלונית כוללת חדרים פרטיים ואזור נפרד לאנשי צוות רפואי. לפי הגדרות הסדנא, היא חייבת לכלול גם מגוון אפשרות לפעילות וניהול חיים בצורה מיטבית למשך זמן של חמישה שבועות לדייר. הסטודנט בן גנון למשל, התייחס למגדל כאל מבנה אדם שמסתכל במשקפת ומנתח את המציאות.

עבודתו של בן גנון. באדיבות המרכז האקדמי ויצו חיפה

יש לכם רעיון? מחשבה? סיפור שתרצו לספר לנו? כתבו לנו ~>

אולי יעניין אותך גם...