הדימוי להזמנה לתערוכה (עיצוב אברהם קורנפלד)

האם במקום אותיות, נתקשר בעתיד את השם שלנו כלוגו?

אברהם קורנפלד, אחד המעצבים והטיפוגרפים הבולטים בארץ, בריאיון מרתק על עתיד האותיות שלנו ומה כל כך מיוחד באות אלף שמלווה אותו שנים

בשיחת זום מביתו בעמק חפר, שוחחנו עם אברהם קורנפלד לרגל פתיחת התערוכה החדשה באוצרותו 'אות מהעתיד'. קורנפלד הוא מעצב גרפי וטיפוגרף, בוגר המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר והחוג לצילום במכללת הדסה ירושלים. את אהבתו אל השפה העברית והאותיות שמרכיבות אותה, קורנפלד נושא עוד מילדותו. הוא נולד וגדל בבית חרדי, לצד שבעה אחים ואחיות ואבא סופר סת"ם. "באתי מעולם של חוקים. כשמדובר בכתיבת ספרי קדושה, לכל אות יש דרך אחת שאפשר לכתוב אותה וזה תמיד מגובה בפסקי רבנים והלכות משנה. האות א' למשל, בנויה בצורה מסוימת וצריך לכתוב אותה מכיוון מסוים ולהגיד ברכה לפני שכותבים אותה, אין מקום לחדשנות. כשיצאתי מהעולם הזה פתאום גיליתי שאפשר לעשות הכל. תמיד יש לי את העוגן הזה, הכללים והחוקים, האותיות המסורתיות. קצת כמו בטיולי כוכב, יש לי את הבסיס, המקום אליו אני תמיד חוזר ויכול לצאת ממנו למסעות ועולמות חדשים".

 

בשנת 2011, מתוך אהבה לטיפוגרפיה ורצון להנגיש פונטים איכותיים וחדשניים לכלל המעצבים בארץ, הקים קורנפלד את אאא. זוהי קבוצה של מעצבים עצמאים, שמעצבים פונטים מוקפדים. מלבד זאת, הם ממנפים את כוחן של האותיות כדי לחבר בין אנשים, לייצר שיתופי פעולה יצירתיים וליצור קהילה סביב התשוקה המשותפת שלהם לאות והשפה העברית.
מספרי קדושה ועד אותות טלפתיים (באדיבות אברהם קורנפלד)
אהבה אל השפה העברית ואותיות (אברהם קורנפלד)
אותיות האלפבית (אברהם קורנפלד)
על איזה פרויקטים מעניינים אתם עובדים בימים אלו?
"תמיד יש פרויקטים בקנה, את הגדולים אנחנו שומרים בסוד עד שהם מוכנים לאפקט ההפתעה. היום אנחנו אחרי תקופה שעבדנו על פרויקטים לא בעיצוב פונטים, אז בחצי השנה הקרובה נתמקד בפונטים חדשים. כשיושבים ומעצבים פונטים זו עבודה מאוד סיזיפית ומתכנסת וצריך לפעמים לשבור שגרה. אנחנו עוברים מהתעסקות בפונטים עצמם, במיקרו ויוצאים החוצה אל המאקרו, עם המון עשייה; אירועים שונים, תחרויות, מענקים, שיתופי פעולה עם יוצרים מתחום הוויז'ואל, כדי להכניס כיף ולעורר את התחום. זה איזון שהוא נחוץ עבורי, אני צריך את הדינאמיות הזו".
 
 
אז איך מתחילים לעצב פונט חדש?
"זה תהליך של גילוי, כשאני יושב מול אותיות ומעצב זו עבודה אינטואיטיבית מהבטן. קצת כמו לטייל בטבע בלי מסלול מסוים ופשוט לשוטט. בדרך כלל יש נקודת מוצא, זיכרון או רפרנס. זה יכול להיות לוגו ישן משנות השישים מתוכו אני מנסה לפתח אותיות בודדות לפונט שלם או פונט לטיני או בשפה זרה אחרת, שמעורר בי השראה ואני בוחן איך יראה בכתב עברי. אני מתחיל מאות ומוסיף אות אחרת. זה קצת כמו לגו, לנסות להרכיב צורות ודרך המשחק לבנות משהו חדש".
 
 
כמישהו שלוקח חלק אקטיבי בעיצוב הכתב העברי, אתה יכול להצביע על שינוים או מגמות שהפונט העברי עבר לאורך השנים?
"האותיות משתנות כל הזמן. האות מם לדוגמה, בשנות ה-50 או ה-60 החלק השמאלי שלה היה גבוה, קצת כמו החלק של האות פא. גם האות ריש, לפעמים נראתה קצת כמו האות דלת. באותה התקופה הם נשארו במקום הדתי, המסורתי. לעומת זאת היום, יש הרבה התעסקות באיכות רמת הקריאות של האות, במיוחד כשזה מיועד לטקסט רץ. אנחנו רוצים שהאות שלנו תהיה קריאה ושתכיל בתוכה כל מיני ערכים ותעביר תחושות מסוימות לצורך שימושים שונים. מצד שני, כיום יש יותר חופש ושבירת גבולות, פונט אקסצנטרי יכול לתפוס ולהיות מאוד פופולרי. פעם כל שינוי לקח הרבה מאוד הזמן. היום, כמו באופנה, יש טרנדים והכל משתנה מהר. בעולם שלנו יש דרישה רבה לשינוים וחידושים בתחום וכל חברה, מותג או מוצר מחפשים עיצוב חדש וייחודי".
 
 
בשבוע שעבר נפתחה התערוכה החדשה 'אות מהעתיד' בגלריית 60 קופסאות האור ביפו העתיקה ובאוצרותו של קורנפלד. תערוכה שמציגה את פרשנותם של 58 מעצבים שונים ואת חזונם על עתיד הכתב העברי.
הפתיחה החגיגית (מולי גולדברג)
ספר לנו קצת, איך נולדה התערוכה?
"פנו אלינו ממחלקת התרבות של יפו העתיקה והזמינו אותנו לשתף פעולה ולאצור תערוכה. נושא הגג שבחרנו הוא השפה שמתפתחת ומשתנה ומה יהיה איתה בעתיד. השם הוא משחק מילים שמדבר על איתות מהעתיד ואיך יראו האותיות מהאלפבית. פנינו ליוצרים שאנחנו מעריכים ומכירים הרוב טיפוגרפים, מעצבים גרפיים, קליגרפיים ויש גם מאיירים ואמנים, נתנו להם בריף לעצב כרזה שמבטאת את הפרשנות האישית שלהם לנושא וכל אחד לקח את זה למקום אחר".
 
 
מה שונה בלאצור תערוכה במרחב הפתוח לקהל הרחב לעומת תערוכה בגלריה או מקום סגור וייעודי?
"בתערוכה אשר נמצאת במרחב ובמיוחד במרחב של יפו יש צורך להיות רגיש לסביבה. אנשים שעוברים הם לא בהכרח קהל שהולך לגלריות ומוזיאונים ואם יש אמרה פוליטית היא צריכה להיות יותר מעודנת. גם האוצרות שלה היא מורכבת, זה לא חלל אחד שנכנסים ורואים את כל העבודות יחד, אלא יש פה תהליך של שוטטות ושל גילוי, צריך לעבור דרך כל הסמטאות כדי לראות את כלל העבודות".
 
 
במהלך תהליך האוצרות, אילו נושאים גילית שמעסיקים את היוצרים השונים?
"יש כמה קטגוריות, יש כאלו שבחרו ללכת דווקא לעבר ולדבר על זה שדרך העבר אפשר לשער מה יהיה בעתיד ושהוא תמיד ממשיך איתנו קדימה ונשענים עליו. אותיות הולכות ומשתנות, אבל הן תמיד מתבססות על האות מהעבר, אי אפשר להמציא אות משום מקום".
 
 
"בעבודות אחרות בחרו לדבר על העולם העתידני, האות שמתפרקת והופכת למשהו מופשט יותר. איך שבעתיד אולי בכלל לא יהיו אותיות ויזואליות, במקום זה יהיה צליל, משהו טלפתי או חוש אחר שאנחנו עדיין לא מודעים אליו. עם כל מה שקורה היום בטכנולוגיה, במטאוורס ועוזרת וירטואלית כמו אלקסה, יכול להיות שהתקשורת תלך לכיוון של פחות קריאת טקסטים כמו שאנחנו מכירים כיום. יש כאלה שדיברו על הפיקטוגרמות, שחוזרות לחיינו בצורת אימוג'ים. סינריו בו לא יהיו אותיות, אלא פשוט מילים. הילדים של היום כותבים פחות ופחות, בטח לא בעט ודף, הכתיבה שלהם משלבת המון סמלים וגם דרך הקלדת הודעות הם פחות מחוברים לאותיות".
 
 
אם היית בתפקיד משתתף, איך הכרזה שלך הייתה נראית?
"אמנם לא השתתפתי אבל עיצבתי את ההזמנה לתערוכה. ניגשתי לזה ממקום ויזואלי, שיהיה מושך ושישדר את האופי של התערוכה. בהזמנה מופיעה סוג של אות אלף תלת ממדית שמרחפת במרחב. להזמנה מספר גרסאות ואותה האות לובשת צורות שונות בכל פעם. היא מדברת על עולם עתידני שאנחנו לא יכולים לחזות אותו, אבל אפשר לדמיין. היא משדרת עתידנות על בסיס מה שאנחנו יודעים היום, משהו לא מוכר. אות גמישה, משתנה וצבעונית עשויה מחומר, לא בהכרח פיזי, בעולם וירטואלי".
ההזמנה המשתנה (עיצוב אברהם קורנפלד)
התערוכה 'אות מהעתיד' ביפו העתיקה (ברק ברינקר)
מה לדעתך באמת מחכה לנו בעתיד?
"בעתיד הרחוק, עוד מאה שנה, זה כבר באמת מדע בדיוני. ההשערה שלי היא שהכל יהיה שונה וזה יכול ללכת לכמה מקומות; אולי לאיזו שפה גלובאלית, שיחליטו שיש רק שפה אחת וממציאים מחדש את האלפבית בצורה שיותר מתאימה לתקופה. בתרחיש כזה האותיות אולי יהיו בצורה הכי פשוטה שיש; למשל האות אלף תלבש צורה של כוכב או האות בית תראה כריבוע. דרך מחקר ובעזרת בינה מלאכותית ינסו להבין מהי הדרך הפשוטה ביותר עבור המוח שלנו לקרוא אותיות. יכול להיות שיצמצמו את מספר האותיות, למשל בהוואי יש אלפבית שמורכב רק מ-13 אותיות, זה יותר פשוט, העין לא צריכה לשנן וללמוד אותן".
 
 
ובעתיד היותר רחוק?
"יכול להיות שבכלל לא יהיו אותיות והכל יהיה בתדרים של טלפתיה שעוברים לנו במוח. אולי בעתיד לא נכתוב את השם שלנו באותיות, לכל אחד מאיתנו יהיה מעין לוגו, לכל בן אדם יהיה סמל".
כרזה של האות א׳ (אברהם קורנפלד)
אל״ף לילה ולילה (אברהם קורנפלד)
אז איזה סמל אתה היית?
"ברור שהאות אלף. אלף היא אין סופית, היא האות הראשונה והיא פה לנצח, גם אם האלפבית ילך ויצטמצם, היא בטוח תישאר".
 
 
ומה אתה יותר BOLD,LIGHT O ITALIC?
"לייט וצר. מצד אחד מאוד נבלע בסביבה, מצד שני עם אופי ייחודי, כריזמה שקטה שלא משתלטת".
 
 
רוצים להתעדכן בכל פעם שעולה כתבה חדשה? עקבו אחרינו באינסטגרם

אולי יעניין אותך גם...