מירי בלבול (צילום: יחצ)

בתוך הראש של המעצבת מירי בלבול: ריאיון בתמונות

כשהכל יגמר, היא חולמת לנסוע למרוקו ואוסטרליה. אבל בינתיים, היא מתמקדת בהום סטיילינג שאותו היא משלבת עם המון נתינה באהבה

זאת אני

(צילום: אורית ארנון)

אישה של מעשים ונתינה. אני מאמינה שטוב מביא טוב ושהגעתי לעולם לקדם את תחום העיצוב ככזה שיכול עובדתית לשנות חיים של אנשים.

המשרד שלי

השראה (צילום: נויה שילוני חביב)

המקומות שלי לסיעור מוחות, לבניית קונספטים חדשים ולהתעדכנות בכל מה שחדש בתחום, הם 'סקולה' – בית הספר ללימודי הום סטיילינג שממוקם במתחם התחנה בתל-אביב ומתחם הקונספט שנמצא בסמוך אליו. היכולת להשפיע ולעודד אנשים ללמוד וליצור היא פריבילגיה אדירה מבחינתי.  

הבית שלי

נוף פתוח (צילום: ארכיון פרטי)

ממוקם ברעות וצופה לעבר הרי ירושלים. הוא מסמל אי של רוגע ושלווה בתוך חיי העבודה שלי שהם אינטנסיביים וסוערים. זהו מבחינתי המקום האולטימטיבי להיטהר ולהטעין מצברים. 

אחרי עיצוב אני הכי אוהבת

ארטישוק ממולא ברוטב פיסטוק ולימון כבוש (צילום: ארכיון פרטי)

לבשל. התחלתי בגיל מאוחר כשנולדו הילדים. בישול מבחינתי הוא סוג של תרפיה, יצירה ושמחה. לבשל ארוחות כיפיות לבני משפחה וחברים זאת זכות גדולה. 

זה מה שמניע אותי

עזרה לזולת (צילום: ארכיון פרטי)

אחרי 27 שנה בקבע ואחרי ששימשתי כמנהלת קבוצת הנוער של מכבי תל אביב בכדורגל, אני מרגישה היום שיש לי את הכלים להשפיע לטובה באמצעות עיצוב. היכולת שלי לעזור לאוכלוסיות כמו חיילים בודדים, לילדים שהוצאו מבתיהם בצו של בית משפט או לנשים בסיכון היא הכל בשבילי. 

שביזות בימי קורונה

מתוקי מימונה (צילום: ארכיון פרטי)

השיא מבחינתי היה בערב המימונה. במקום חגיגה למאות אנשים, פניתי לראש עיריית מודיעין, חיים ביבס, שיקצה לי אנשי ביטחון עם רכבים שהגיעו אלי הביתה לקחת מתוקים ולחלק לכוחות המשטרה, לחיילים ולאנשי מגן דוד שעשו אז לילות כימים כדי להילחם במגפה.

מקום שנותן לי השראה

הכי בעולם (צילום: ארכיון פרטי)

מרוקו ובפרט מרקש גורמים לנשמה שלי לשמוח. מרקש היא עיר תוססת מלאה בצבע ושמחה. כילידת מרוקו, העיר מחברת אותי לשורשים ואני מרגישה שם מאוד טבעי, בעיקר בגלל התושבים החמים שמוסיפים ממד אנושי לכל החוויה.

כרגע אני עובדת על

פרויקט לחיילים בודדים (צילום: גלית דויטש)

המון פרויקטים במקביל. בוגרי בית הספר עובדים, בין היתר, על בתים לחיילים בודדים בירושלים, נתניה, חולון ובת ים. וכן, על מועדוניות לילדים ממשפחות מעוטות יכולת בשדרות וקריית אונו.

פרויקט שיש לי אליו חיבור מיוחד

משפחתי (צילום: אורית ארנון)

המתפרה. בית לאירועים קטנים שעיצבתי באבו גוש. אני מרגישה שהצלחנו לשמר את הקסם של פעם ולהפיח בו חיים חדשים. בחלל יש המון עומק ורגש ולכן הוא מצליח לייצר חוויה ייחודית ומסקרנת שמאוד מזכירה ישיבה בסלון עם החברים הכי טובים. 

מעצבת בינלאומית שאני אוהבת במיוחד

מרגשת, סיבלה קורט (צילום: Kai Leisman)

המעצבת האוסטרלית סיבלה קורט (Sibella Court), היא מבחינתי האורים ותומים בעולם העיצוב ודוגמה לאשת אשכולות שעוסקת בעיצוב פנים ועיצוב מוצר אבל גם היסטוריונית שמסתובבת בעולם וכותבת ספרים. 

ואחד ישראלי

המעצב מיכאל אזולאי. העיצוב שלו אמיתי ולא מתייפייף. מעבר לזה שהוא בן אדם פשוט מקסים.

ככה זה נראה בתוך הראש שלי

יש בו מלא בלגאן: ברגים, אומים ומסמרים שהתערבבו יחד עם צבעים, אורות ורעיונות. אני מתעלת את כל הדחיסות המופלאה הזאת ליצירה.

הפריט המעוצב האחרון שקניתי

עוד אחד לאוסף (צילום: נויה שילוני)

כתר לאוסף הכתרים שלי שרכשתי בבוקרשט בחנות עיצוב קסומה שהיא מקדש עיצוב מהמשובחים שהייתי בהם.

פרויקט שלי שעוד לא תכננתי

בדיוק כזה (צילום: ארכיון םרטי)

ריאד מרוקאי במרקש. חצר פנימית מלאה צבע, מחשבה ואסתטיקה במקום אחד. במרכז הריאד יש גינה ובה מזרקה, מפל מים או מעין. אני מרגישה שאוכל לנתב במקום כזה את השיגעונות והרעיונות שלי למקום באמת מופלא.

אולי יעניין אותך גם...