יום האורבניזם הבינלאומי, תל אביב (Adam Jang / Unplush)

"חוכמת הרחוב היא זו שתקבע מה ידחוף את העיר קדימה"

כך טען אודי כרמלי, מהנדס העיר תל אביב יפו, בפגישת זום שהתקיימה אמש לרגל יום האורבניזם הבינלאומי

ארגון בוגרות ובוגרי  אוניברסיטת תל אביב, בראשותה של סיגלית בן חיון, קיים אתמול בערב מפגש זום בנושא יום האורבניזם העולמי שחל ב 8 בנובמבר. שלושה מומחים בעלי שם, נפגשו דרך המסכים על מנת לדון בסוגיות הבוערות שמשבשות את החיים בעיר ומשנות את הדרך שבה אנו חיים.

בפאנל השתתפו: אודי כרמלי, מהנדס העיר תל אביב יפו, יערה גונר, מעצבת ראשית של חברת  הנדל"ן הלונדונית LABTECH, שניהם בוגרי בית הספר לאדריכלות על שם עזריאלי, הפקולטה לאמנויות באוניברסיטה, וכן אבישי קימלדורף, סמנכ"ל תכנון ואדריכל ראשי ב'שיכון ובינוי נדל"ן', כיום גם סטודנט בפקולטה לניהול ע"ש קולר בתוכנית ה Executive MBA באוניברסיטת תל אביב.

מנחת הפאנל היתה פרופ' טלי חתוקה, מייסדת וראש המעבדה לעיצוב עירוני בחוג לגאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב .  

בכיוון השעון: יערה גונר, אודי כרמלי, אבישי קימלדורף, טלי חתוקה (יח"צ)

עדיין לא מנויים לניוזלטר של LEGIT? זה הזמן להקליק

קורונה ואורבניזם

לשאלתה של פרופ' חתוקה לגבי משמעות והשפעת הקורונה על התכנון העירוני, ענו השלושה בהרחבה:

"המשבר יעשה שינוי. השאלה מה יהיה עומקו ומה יהיה אורכו ועל מה כדאי יהיה לשים את האצבע" אמר אודי כרמלי, מהנדס העיר תל אביב יפו "הטיפולוגיה תשתנה. העיר, כמושג של מכלול ההוויה האנושית של כל המאווים של הגזע האנושי לא תעלם. מאידך, המשבר מעצים את כל החוזקות והחולשות של האורבניות. מוקדם לשפוט ולהניח הנחות תכנוניות על סמך כותרות בעתונים. זה, בעיקר כי אנחנו מתכננים 10-20 שנה קדימה. עם זה, בקורונה נקטנו בעירנות טקטית: הוספנו 12 מדרחובים חדשים, אנחנו מקימים גינות קטנות ומוסיפים עוד מסלולי אופניים. אלו פרויקטים שלולא הקורונה, יכול להיות שהיה לוקח יותר זמן להוציא אל הפועל".

(צילום: יואב עזיז / Unplush)

אבישי קימלדורף, סמנכ"ל תכנון ואדריכל ראשי ב'שיכון ובינוי נדל"ן' מודה שנחוצה היום גמישות. "דרושים זריזות וגמישות בתכנון. הגינה הקטנה על יד הבית, הפכה למרחב פעילות משמעותי למשפחות. הבנין רב הקומות הפך למרחב בטוח של הילדים. הביקוש לדירות עם מרפסות עלה משמעותית וגינות וכך גם לדירות עם חדר עבודה. התפקיד שלנו, זה לדעת מה שהציבור רוצה וצריך עכשיו" אמר קימלדורף ואף הדגיש שכדי למצוא את הפתרונות הנכונים, הגמישות צריכה להגיע  הן מהיזמים  והן מהגופים המאשרים. מושג 'הקהילה' גם הוא קיבל טוויסט והתכנון ביחד איתו משתנה לכיוון משתף ומאפשר הרבה יותר".

הגינה (צילום: מור שני / Unplush)

פתרונות בלונדון

"גם בלונדון רווחת תחושת בלבול ואנחנו נדרשים לאמץ גמישות מחשבתית ותכנון פתרונות יצירתיים מהירים לאדפטציה של החללים שלנו למצב החדש אמרה יערה גונר, מעצבת ראשית של חברת  הנדל"ן הלונדונית LABTECH "לונדון הינה עיר מסחרית בינלאומית והקרבה למקור הפרנסה הפך לפקטור תיכנוני חשוב מאי פעם. קמפוסים  המבוססים על עירוב שימושים טהור, המאפשרים אקו סיסטם מלא, מקבלים משנה תוקף כעת. דייר במתחם כזה, יכול לגור, לעבוד, לרכוש, לאכול ולבלות באותו המתחם ללא צורך לצאת ממנו. חשוב לציין, שהמתחמים אינם סגורים, אלא מחוברים עם מספר מרחבים ציבורים ודרכי גישה לעיר. הם המעודדים הולכי רגל לעבור דרך הקמפוס וליהנות מהם ולא רק לתושבי המקום״.

kubsui (צילום: Joao Barbosa / Unplush)

אוטומציה של תחבורה

במחצית השנייה של השיח' כיוונה פרופ' חתוקה את הדיון לראיה העתידית uatkv כיצד תראה העיר על רקע שינויים כמו התחבורה החכמה והרכב האוטונומי.

כרמלי טען שאין פתרון תיכנוני אחד שעובד לכולם בכל מקום. "אדריכלות אורבנית קשורה הדוק לאופי המקומי ותפורה לפי מידה. הכימיה בין אנשים תמשיך להניע את התכנון קדימה ולהשאיר אנשים בעיר למרות שיהיו כאלה שירצו את ההיפך. אני מקווה שלא נגור רק בבועות. אני רוצה להמשיך לרדת לרחוב ולהיות מופתע כל פעם מחדש. העיר עוד לא מיצתה את עצמה בכלל, בעיקר בישראל שעדיין נחשבת למדינה בשלבי צמיחה. האתגר החינוכי הגדול, הוא המעבר לשימוש בתחבורה הציבורית או השיתופית העתידית".

אודי כרמלי (צילום: יח"צ)

בהקשר זה, אמר קימלדורף שיש כמה מגמות שניתן לזהות היום. "אני לא חושב שיש מגמה לעזוב את העיר ולחזור לכפר, זו תופעה שנמצאת בשוליים. המגמה המסתמנת, היא פחות פיתוח והפשרות קרקע חקלאית לבניית מגה שכונות מחוץ לעיר ומעבר לעבודה מתחמית בתוך הערים, שתביא לחידוש מתחמים ישנים. בפרויקטים המתחמיים, היזמים יצטרכו להתאים את עצמם לאסטרטגיה העירונית ולפתח את המתחם לפיה.

"נראה יותר שימוש במשאבים יזמיים למטרות חברתיות ויותר שימוש בקרקעות ציבוריות למטרות מיזמים כלכליים. יהיה טיפול הרבה יותר מהותי בנושאים הרכים שפעם היזם לא נגע בהם כמו בשיתוף הציבור ושיתוף בעלי עניין מגוונים וכן בחדשנות שמפעפעת לתוך הפרויקטים. אנחנו מייצרים גם גמישות בתוכניות תוך הסכמה עם הגופים העירוניים. נוצרים יותר שיתופי פעולה עם העיר וישנו היזון חוזר, שבו שני הצדדים יוכל להביא לפתרונות הרבה יותר טובים יחד. מפת הנדל"ן האמיתית, היא מפת התחבורה הציבורית, התחבורה השיתופית והסעת ההמונים. סביב אלו יקומו המרכזים העתידיים ולכאן מכוון עולם הנדל"ן".

אבישי קימלדורף (צילום: יח"צ)

משרדים מסוג חדש

עוד בהקשר הזה, ציינה גונר שחוויות המשתמש במרחבי המשרדים יקבלו תמורות. הצפיפות בחללים תרד, יושם דגש על אוויר צח ואלמנט השולחן לכל עובד לא יהיה רלוונטי יותר, אלא ריבוי מרחבי אינטראקציה וחיזוק קשרים בין אישיים שלא ניתן לייצר דרך העולם הוירטואלי. "בתכנון כל מבנה חדש, צריך יהיה לעמוד במספר רב של תקנים נוקשים שיאפשרו למתג את הבניין בשוק עם תעודה של מבנה ירוק. את כמויות החניות לרכבים, יתפסו חניות לאופניים, מקלחות ולוקרים״.

טלי חתוכה (צילום: יח"צ)

אולי יעניין אותך גם...