אופטיקה, אשליה אופטית, תערוכה בניו יורק
תערוכת האופטיקה, צילום יחצ

אופטימיות קוסמית: תערוכה שכולה משחקים אופטיים מציעה שתנשמו רגע

היא אמנם תכף נסגרת ונמצאת רחוק ביבשת אחרת אבל את התערוכה הזו אתם רוצים לראות. אם לא מקרוב אז לפחות בתמונות

מאז ומתמיד נמשך אליאסון למכשירים אופטיים, עם השנים החל לחקור ולאסוף עדשות שונות למיניהן. "אנחנו חיים בעידן של ריבוי עדשות" מסביר אליאסון, "לא רק במצלמות המעקב הפזורות במרחבים העירוניים, אלא גם בידי האקטיביסטים המכוונים אותן בחזרה לכלי השלטון". כיום כל אחד מאיתנו נושא עימו עדשות במכשירים השונים שבידינו ועולה השאלה, מי בעל הנרטיב?".

 

האובייקטים השונים האחראים על האפקטים הללו חשופים לצופה, אשר מוזמן להציץ ולגלות את אחורי הקלעים של היצירה ולראות את העדשות יוצאות מהקשרן. על ידי מקור האור האמן בעצם מבטל את הפונקציה המוכרת של צפייה והקלטה, מתייחס אליהן כחומר ויוצר יופי חדש.

הכל חשוף. צילום יחצ
הקרנה בתערוכה, תערוכה בניו יורק
מי בעל הנרטיב? צילום יחצ

בהשראת הרעיון של יצירת תאוריית צבע חדשה ומקיפה, המביאה לידי ביטוי את כלל אורכי הגל בספקטרום הנראה, יצר אולפור סדרת ציורים מעגליים. לשם כך, הוא חבר לכימאי-צבע על מנת להגיע בערבוב צבעים לגוונים המדויקים ביותר, כמו לדוגמא ביצירה Experiment no. 106, בה נראים הצבעים כמתנפצים ומתפשטים ממרכז הקנבס. בחירת הצבעים בעבודה זו, מקורה בתצלום אשר צילם האמן באחד ממסעותיו לאיסלנד, שם הרבה לתעד את הנופים, התאורה והסביבה הייחודית של המקום.

 

בגלריה העליונה בחדר חשוך תלוי במרכז החלל אלמנט בעל גיאומטריה מורכבת והוא לא אחר מתוצאה של מחקר ארוך שנים. משטחיו עשויים זכוכית בגוון ירקרק ופילטר בגוון ורוד, עשוי חומר מיוחד המשקף אור בצבע אחד ומאפשר לצבעים המשלימים הנותרים לחדור דרכו. מקור אור במרכז היצירה מפזר צללים צבעוניים על גבי קירות החלל והא-סימטריה של האובייקט מעודדת את הצופים לחוג ולהסתובב סביבה, לבחון את היצירה על שלל פניה.

יצירה אחרת בתערוכה מתרכזת באהבה נוספת של אליאסון לאמצעי ניווט, מצפנים ומודלים של מערכת השמש שלנו. היצירה היא למעשה כדור זכוכית גדול שמוצב על חצובה ומוקף טבעת נורות לד, לצד כדור זכוכית כחלחל קטן המותקן על זרוע מסתובבת. יחד הם יוצרים מופע הנראה לקוח מירחים וכוכבי לכת רחוקים. "אני מקווה שהתערוכה מציעה רגע לנשוף" אומר אליאסון, "בשנה האחרונה, הייתה הרגשה שאין הקלה, אין הרפיה, השתכנעתי שאנחנו צריכים רגע של הקלה, של יופי, של שחרור, כדי לשאוף למחר טוב יותר. לפני תקווה אתה צריך הקלה."

יש לכם רעיון? מחשבה? סיפור שתרצו לספר לנו? כתבו לנו ~>

אולי יעניין אותך גם...