אלפרדו פלרמו (צילום באדיבות גלריה למון פריים)

סימנים על הקיר, מטרה טובה ותורות המזרח: חובה לראות

גלריה אלון שגב תציג עבודות קיר מרתקות, בלמון פריים תוצג תערוכת מכירה לטובת ילדים בסיכון, במוזיאון וילפריד מדברים על מרחבי נשימה ובגלריה לאמנות באום אל פחם עולות המון תערוכות חדשות

פסלי קיר

בגלרה אלון שדב, תפתח ביום חמישי, 14/11, תערוכת היחיד השנייה של האמן ג'אן בפטיסט ברנדט. ההשראה של ברנדט, באה לו מקשת רחבה של יוצרים לאורך תולדות האמנות. ממונה, וילארד ומונק ועד אמנים עכשוויים כגון ג'ו ברדלי וג'וש סמיט. בתערוכה, יוצגו פסלי קיר עשויים אבן וולקנית מקסיקנית, שעברה טיפול בטמפרטורות גבוהות יחד עם צבעים מיוחדים ובטכניקה המזכירה עבודת פורצלן. כך, התוצר הסופי בסדרה החדשה 'סימנים', הוא גוף עבודות קיר מופשטות בעלות צבעוניות וטקסטורות מרתקות. 

/// עד: 27/12. המנוע 7, תל אביב.

אבן וולקנית (צילום יחצ)
שעברה טיפול (צילום יחצ)

נקודת זכות

בגלריה למון פריים, תתקיים בין התאריכים 14-22/11, תערוכת מכירת אמנות מטעם הרוח הישראלית למען ילדים ובני נוער בסיכון. המטרה היא, להגביר מודעות ולסייע לארגון לגייס כספים לתמיכה בפעילותו למען ילדים ובני נוער בסיכון. התערוכה מתקיימת זו השנה השביעית בתמיכת בנק דיסקונט, ומציגה בפני קהל שוחרי התרבות למעלה מ 150 יצירות אמנות שתרמו כ 120 ממיטב האמנים בישראל – אמנים ותיקים לצד הדור הצעיר, בוגרי בתי ספר גבוהים לאמנות דוגמת בצלאל, המדרשה, שנקר, מנשר ואחרים. השנה, לראשונה, יציגו גם אמנים מחו"ל שהתגייסו אף הם למען המטרה.

/// אוצרות: שולמית נוס, ורה פלפול. ככר פלומר 8, מתחם יריד המזרח, נמל תל אביב.

מריה סברבובה (צילום יחצ)
מיגל וואלינס פרייטו (צילום יחצ)

מקבץ חדש

בגלריה לאמנות אום אל-פחם, ייפתח בשבת הקרובה, 16/11, מקבץ תערוכות חדש. בקומת הכניסה החדשה של הגלריה, תוצג תערוכה רטרוספקטיבית מיצירתו רבת השנים של האמן והשייח' הסופי המנוח וליד אבו שקרה 'בדרכך: וליד אבו שקרה, 1946-2019' (אוצר: פריד אבו שקרה). התערוכה המקיפה, משקפת את יצירתו של אבו שקרה לאורך חמישים שנות יצירה. מעבר לכך, היא משקפת את מורשתו האדירה, שתהפוך לחלק הארי והבלתי נפרד מהמוזיאון לאמנות עכשווית באום אל פחם. אבו שקרה מצלם את נופי כפר מולדתו, ואז שב ובוחן אותם מחדש ממרחק, בגלותו בלונדון. הדפסי הנחושת שלו, משקפים את נופי ארצנו אך באקלים אירופי בעל מאפיינים אירופיים רומנטיים. 

נוף מאזור רל באטן (צילום יגאל פרדו)
אדמה חרוה בלילה (צילום יגאל פרדו)

קומה ראשונה

בקומה הראשונה של הגלריה באום אל פחם, תוצג תערוכת יחיד של מחמוד קייס 'תוקף חדש'. במרכז התערוכה, מקבץ פיסלי פח של כלי רכב שיצאו מכלל שימוש. נקודת המוצא, היתה מגרשי גרוטאות באזור מגוריו בצפון הארץ. התוצרים הפורמליסטיים, הנקיים והמרהיבים מנותקים לכאורה מהמקום הפגום, אך עם זאת משמרים זיכרון על ידי השארת רמזים לפגיעות הפח (אוצרת: תמר גריספאן גרינברג). 

משמרים זיכרון (יחצ)

עוד בקומה זו, פרויקט הגמר של לובנא עוידאת, בוגרת מצטיינת של מכללת שנקר. בפרויקט הגמר שלה, היא מתמקדת בעץ ובתפוח – חומרים טעוני משמעויות בהקשר החברתי והפוליטי המקומי – ומשתמשת בהם כנקודת מוצא למחקר צורני ואסוציאטיבי.

לא מוגדר (צילום אחיקם בן יוסף)

עוד במוזיאון

בקומה העליונה, תוצג תערוכה קבוצתית 'ירוק, שחור, אדום, כחול' של אלא היתם, עאישה עראר, סוהא פרוג'ה וחנין חסדייה – ארבע אמניות שסיימו את לימודיהן בשנים האחרונות בפקולטה לאמנויות המדרשה. כל אחת ותערוכתה היא, כל אחת וקולה היא. ואף על פי כן, הן חלק מקול הולך ומתגבר של נשים ערביות ופלסטיניות בשדה האמנות הישראלי (אוצרת: אפרת גל-נור).

עאישה עראר, רישום מתוך סדרת ניירות (יחצ)

תערוכות נוספות במוזיאון הן 'עצים שרופים' של דורון גזית המתמקד בשנים האחרונות בפרויקט הקו האדום, כמטפורה לעורק הדם של אמא אדמה הזועקת לעזרה. את עורק הדם מעביר האמן במקומות שונים בעולם שנפגעו מהתחממות כדור הארץ ובאתרים שנהרסו ונחרבו עקב טיפשותו של האדם. באמצעותו, הקו / עורק הדם, מייצג תהליך האנשה, שעוזר להבין את עוצמת הקשיים והבעיות של הגוף הדועך. הקו הוא גם דגל אדום שבאמצעותו מנסה האמן למשוך את תשומת הלב ולהעביר את המסר הקשה על האסונות הכבירים שפוקדים את כדור הארץ ועל כך שעל כולם לפעול למען הצלת העתיד.

בתערוכה 'שחזור', של חנאן ארמלי חדאד, היא עושה שימוש באוספים שמצאה אליהם היא מחברת חלקים נוספים, בניסיון לחפור בנבכי היחסים הנסתרים שבין החומרים השונים לבין החפצים הישנים שמצאה. מטרתה היא לארוג אותם מחדש ביצירה אמנותית שלמה ולהעבירם אלינו, מלב החיים אל הגלריה (אוצרת: מנאר זועבי). 

קו אדום (יחצ)

מרחב נשימה

'מרחב נשימה' היא תערוכה המוצגת במוזיאון וילפריד לאומנות המזרח. התערוכה, בהשראת תורות המזרח, עוסקת בפעולה הפשוטה הקיומית, הטבעית והבסיסית ביותר – הנשימה. אמנים ישראלים, לצד אמנים קוריאנים ויפנים, מציגים עבודות במדיה שונים ומתייחסים לאפן שבו הנשימה היא פעולה מכוונת המתעדת מקצב פנימי ומשפיעה על כל חלקי התודעה. פרישת העבודות בחלל ועיצוב התערוכה, נועדו להעניק למבקר חוויה של התבוננות פנימית וחיצונית בעת ובעונה אחת, המאפשרת לבחון כיצד המפגש עם עבודות אמנות שונות משפיע על המודעות לנשימה.

/// אוצרת: שיר ימגוצי מלר. קיבוץ הזורע.

ראידה אדון, אני ונפשי, 2014 (יחצ)
טל שוחט (יחצ)

אולי יעניין אותך גם...