המזחים הצפים של כריסטו (צילום Aleks Perkovic)

בקרוב: סביבה, אדריכלות ועיצוב בפסטיבל סרטים ותערוכות חדשות

הצצה לארכיון ואדריכלות האינסוף

פסטיבל דוקאביב יתקיים בין התאריכים 23/5-1/6. מתוך 130 הסרטים הדוקומנטריים חדשים, ומבין שלל סרטי האמנות, יוקרנו גם עמה סרטי אדריכלות:

ההצעה, בבימוי: Jill Magid, חוש, את ארכיונו המקצועי של לואיס ברגאן, הנחשב לגדול אדריכלי מקסיקו ומי שנטען כי הוא בונה שירה. הארכיון נרכש לאחר מותו על ידי תאגיד שווייצרי ואינו מוצג לציבור. במאית הסרט מנסה להשיב את היצירות החשובות למקסיקו באמצעות הצעה נועזת ומטלטלת.

ההצעה (צילום Jarred Alterman)

אדריכלות האינסוף, בימוי: Christoph Schaub, מתאר איך מצליחים אדריכלים ואמנים ליצור מבנים המעניקים לנו את חוויית האינסוף, מכריחים אותנו להביט פנימה ומגלים לנו מרחבים חדשים. הבמאי מנסה לפענח את סודם של בתי תפילה ויצירות אמנות בסרט שמובטח שהוא חוויה רב-חושית יוצאת דופן.

המזחים הצפים של כריסטו, בבימוי: Andrey M. Paounov, מתאר איך האמן הסביבתי, כריסטו, רוצה ללכת על המים. זה אחרי שעטף בבד את הרייכסטאג, מילא עמק שלם ביפן בשמשיות והקיף 11 איים במיאמי בווילון ורוד. הפרויקט השאפתני שלו של המזחים יוצא לדרך באיטליה ומלווה בדרמות טכניות ואנושיות.

אדריכלות האינסוף (maximage Filmproduktion GmbH)

שאלה של מרחב

שתי תערוכות תלויות מקום המדברות על מרחבים מסוגים שונים יפתחו במסגרת פתיחת מערך התערוכות החדש במוצאי שבת, 25/5, במוזיאון הרצליה. התערוכות נאצרו כחלק מחמש תערוכות יחיד החוקרות תפיסות אקולוגיות ומנטליות של עתיד על סף הכחדה ואפשרויות קיום לאחריה.

הראשונה, תהום מריאנה, של ניבי אלרואי, תציג מרחב עתידי שמתהווה לאחר חורבן, שהתחולל עם הצפת היבשות על ידי האוקיינוסים בעקבות ההתחממות הגלובלית. באמצעות מיפוי של העבר (כלומר ההווה שלנו), המיצבים טווים את העולם כהיבריד אבולוציוני של שאריות תרבות. מרחב התערוכה ישמש זירה למופעים, מפגשים ושיתופי פעולה עם יוצרים מתחום המוזיקה, המחול והמדע. אוצרת: איה לוריא.

ניבי אלרועי

התערוכה השנייה, 9, של הילה עמרם, תציג מרחב מגורים מעבדתי של ביו-האקר מסתורי החוקר, בדרכו החתרנית, אפשרויות שנויות במחלוקת להישרדות אנושית ולתחייה משובטת ביקום המצוי תחת סכנת הכחדה אקולוגית-טכנולוגית. אוצרת: ד"ר מלגוז'טה לודוויז'יאק, מנהלת ואוצרת ראשית של המרכז לאמנות עכשווית ארמון אויאזדובסקי. 

/// עד: 24/8. הבנים 4, הרצליה.

הסטודיו של הילה עמרם (צילום שחף הבר)

אם, בת ומותג עיצוב ישראלי

לצד התערוכה החדשה, אי זוגי, שתפתח במוזיאון העיצוב בחולון, ביון שלישי, 28/5, ייפתחו שתי תערוכות לווין:

התערוכה שיח גנטי, המשותפת לחואני מוקמל וטליה מוקמל, היא תערוכה של אם ובת, שתיהן מעצבות העוסקת בתורשה מקצועית וציווי גנטי. בתערוכה ניכר הציווי הגנטי באפן של דמיון ושוני בין היוצרות. לעיתים הגבולות מיטשטשים ותהליך של אחת נראה כמתפתח לפרויקט של האחרת. שתיהן קפדניות, חקרניות ועמלניות, עבודותיהן עשירות בפרטים ובטקסטורות כשחלק מרכזי מתהליך הפיתוח של כל פרויקט מתרחש דרך כפות ידיהן. שתיהן חשופות ללמידה מתמדת של טכניקות וחומרים שבבסיסה ניצב העיקרון של חשיבה מתוך עשייה. על אף נקודות ההשקה בין השתיים, ניכרים גם פערי הדורות. בתערוכה יוצגו עבודותיהן מהשנים האחרונות לצד עבודה חדשה שנוצרה במיוחד ובפעם הראשונה נעשתה כדיאלוג ותהליך יצירה משותפים.

אוצרת: רונה זינגר.

התערוכה צורות של חיוך, תציג 15 סיפורי מוצרים מבית מותג העיצוב הישראלי מונקי ביזנס. איך מחדדים גזר? מי הם מוריס החמור ומובי הלויתן? בעולם של חברת העיצוב מונקי ביזנס כל זרד הוא משחק אבירים נועז, כל פיל הוא קופת חיסכון וכל פקק יין יכול להפוך תוך דקות לדינוזאור פרהיסטורי. באמצעות גישה מלאת הומור למוצרי היומיום, צובעים המעצבים את האפרוריות שבשגרה בצבעים שמחים ומעלים חיוך. בתערוכה יוצגו תהליכי עיצוב ותתאפשר התבוננות מעמיקה על תהליכי הפיתוח שמאחורי הקלעים. בנוסף, חלק מחלל התערוכה יוקדש לציור קיר ענקי המשלב את הדמויות המוכרות של מוצרי החברה בתוך עולם דמיוני ועל בסיס ציר זמן (איור: איתן אלוא).

אוצרת: עדי המר יעקבי.

/// עד: 26/10. פנחס אילון 8, חולון.

מוריס, יעקב קאופמן למונקי ביזנס, 2009. (צילום סטודיו דן לב)

עתידו של השיכון הציבורי

'מסיבת הרס' היא התערוכה הקבוצתית שתפתח ביום חמישי, 30/5, במוזיאון העיר חיפה. התערוכה מבקרת את השינויים הערכיים, החברתיים, התרבותיים, הקהילתיים והסביבתיים הבאים לידי ביטוי בהרס השיכונים הציבוריים ובבנייה החדשה למגורים. התערוכה הביקורתית מציגה שיכונים ציבוריים שאינם הומוגניים כפי שנוהגים לחשוב, אלא כאלה המכילים טיפוסים שונים של מבנים שתוכננו ונבנו במשך כל שנות קיומה של המדינה עד ימינו. על פי הוגיה, עם הרס השיכונים הציבוריים נהרסים גם הערכים שהם מבטאים: שוויון, צניעות, דאגה סוציאלית מטעם המדינה לקורת גג לכל האזרחים, גם לאלו שהגיעו אליה כפליטים חסרי . עם הרס השיכונים נהרס גם ערך בסיסי המגולם בהם – ערך הקהילתיות. השטחים הפתוחים בין הבניינים שימשו למפגש שכנים ולמשחקי ילדים, ומאפיין זה תרם באופן משמעותי למימוש הרעיון של מיזוג גלויות ושל גיבוש קהילה חדשה. התערוכה בשיתוף של מוזיאון העיר, חיפה ומוזיאון העיר – דיסלדורף , גרמניה.  

/// אוצרות: ד"ר הדס שדר ואפרת אבני מזא"ה. עד: 5/1. שדרות בן גוריון 11, חיפה.

אור אחרון, 2019 (צילום דיוי בראל)
שפרינצק 1, 2019 (צילום אלי סינגלובסקי)

אולי יעניין אותך גם...