חצר אחורית (יחצ)

8 פרויקטים מצטיינים במחלקה לאדריכלות של אוניברסיטת תל אביב

עד ה 22/8 תוכלו עוד לבקר ולראות במו עינכם את תערוכת בוגרי המחלקה לארכיטקטורה באוניברסיטת תל אביב. בינתיים, קבלו הצצה לעבודות המצטיינות המבשרות על מחזור שהוא הבטחה

בוגרי מחזור 2019 של בית הספר לאדריכלות ע"ש עזריאלי מציגים מגוון עבודות מרתק הנע בין עיסוק בבניין הבודד והשפעתו על סביבתו המיידית ועד לבחינת מערכים עירוניים מורכבים בערים עכשוויות ועתידיות. העיסוק בנפחים הבנויים נובע מתוך הבנה עמוקה של עולם המשתמשים בהם, ושל אופן השפעת המרחב הבנוי על האדם ועל החברה. כך, הם מכסים לא רק מגוון של סוגיות  אדריכליות אלא מציגים את עמדותיהן הברורות של הסטודנטים בנושאים בהם עוסקים הפרויקטים, בין אם בהקשר הפוליטי, התרבותי, החברתי, הכלכלי, המרחבי ועוד. 

עיר בעידן של תחבורה אוטונומית

גילי שוורץ וטל עזר עסקו בפרויקט שלהן 'עיר בעידן של תחבורה אוטונומית' ביצירת סופרפוזיציה בין הרובד הפיזי לרובד הוירטואלי של עיר העתיד. במאה ה-20, מכוניות חסרות אינטליגנציה גרמו לאנושות לבנות גן-עדן למכוניות. במאה ה-21,לעומת זה, המכוניות יהיו חכמות יותר וכך גם אנחנו צריכים להיות. העקרונות המתווים את מהפכת התחבורה האוטונומית הם חלק ממהפכה גלובלית שתשנה את המרחב האורבני. לכן, יצרו השניים עיר דינאמית, המבטאת עקרונות של זמניות וטשטוש ההיררכיה העירונית. העיר שהציעו, המקדמת תפיסה של שירות, מתבססת על שיתוף, קהילתיות ואינטראקציה פיזית בעידן דיגיטלי.

מנחה: אדר' מוטי בודק.

פורום בעיר העתיד (יחצ)
ופורום בעיר החדשה (יחצ)

שכבות – טראומה והיסטוריה בוילנה

לאחר השמדתה של רוב הקהילה היהודית המפוארת של העיר וילנה על ידי הנאצים וכוחות מקומיים, ולאחר ההרס המוחלט של האזור היהודי על ידי כוחות הכיבוש הסובייטים, העיר מתלבטת מזה כעשרים שנים כיצד להחזיר לה את המורשת שנעלמה לחלוטין מהווייתה של העיר. בעקבות חקירה מעמיקה של המורשת המקומית, מתמקים דניאל עירון ולהיא בארי, בפרויקט שכבות – טראומה והיסטוריה בוילנה', בניסיון להתערב במרקמים ההיסטוריים המרוקנים והפגועים שמסביב לאתר בית הכנסת בליבו של הגטו היהודי לשעבר, בעדינות, אך עם זאת, בתעוזה, ועם הפנים קדימה.

מנחה: פרופ' אדר' אמנון בר-אור.

בעדינות (יחצ)
ובתעוזה (יחצ)

היישוב הערבי החדש

'היישוב הערבי החדש' הוא פרוייקט תיאורטי של חאג' יחיא הייא, המבוסס על ערים ערביות וים תיכוניות מסורתיות. "במהלך המחקר, פיתחתי כללים פשוטים הנגזרים מהאדריכלות הערבית המקומית, מאורח החיים האותנטי ומההתפתחות האורגנית של היישוב לאורך ציר הזמן" אמר הייא "במילים אחרות, היעד הוא להחזיר את הדימוי הפסטורלי של הישוב הערבי העתיק ואת הזהות המקומית שלו, שהלכה ודהתה במהלך מודרניזציית הכפר הערבי, תוך שמירה על מרחב חדשני וידידודתי לתושביו". כללים אלה, שימשו את הייא בבניית טיפולוגיה חדשה בסיסית שיכולה להתאים את עצמה לכל מקום נתון.

מנחה: פרופ' אדר' דני לזר.

החזרת הדימוי הפסטורלי (יחצ)
תוך שמירה על מרחב חדשני (יחצ)

תוצרת איקאה

'תוצרת איקאה' הוא פרויקט המייצר סביבה היפר ריאליסטית ממרחב הצריכה של איקאה. ליאלה סולומון מדמיינת באמצעות הפרויקט חיי יום יום שלמים בתוך איקאה. הסביבה, היא תוצר של דחיסת טיפולוגיית עירוב השימושים המקודשת בימינו, בה חיי היומיום והצרכנות מתמזגים לחלוטין. והתוצר האדריכלי הוא סניף חדש, המאכלס משפחות שגדלו לתוך הקונספט האיקאי. סגנון החיים בסניף, מנוהל על ידי חוקים פשוטים תחת מעטה אדריכלי פשוט המכיל שבעה מתחמים השואפים לחיי יום יום טובים יותר.

מנחה: פרופ' אדר' איילה רונאל.

שבעה מתחמים (יחצ)
בשאיפה לחיים טובים (יחצ)

עזהישראל

הפרויקט של נירית כספי נולד מנקודת התבוננות אישית על המצב בגבול עזה. "כתושבת עוטף עזה, נקטתי עמדה לפי האפן בו אני רואה התממשות של מרחב חדש בגבול" אומרת כספי "חזון הפרויקט, הוא לייצר גבול כמרחב מאפשר ולא כמעבר מגביל". הפרויקט מציע תכנון פלטפורמה מרחבית על הגבול המאפשרת תשתיות לשיתופי פעולה של שני הצדדים לצורך מטרות כלכליות, חברתיות ותרבותיות. המרחב יכלול אזורים שבהם תיירות, חקלאות, חינוך ופנאי שמטרתם לייצר אינטרקציה בין שתי האוכלוסיות, כמנוע לשינוי ומציאות חדשה באזור.

מנחה: אדריכל שם טוב צרויה.

מרחב מאפשר (יחצ)
של שיתופי פעולה (יחצ)

תחנת כוח מתחדשת

"בחרתי לשלב את מבני התעשייה העתידים להינטש עם רצועת הים ולהסבם למונומנט שהינו מרכז פנאי, מחקר ותיירות, תוך שימור האסתטיקה והנגשה לטובת כלל הציבור" מסבירה הדר יחיאלי את הפרויקט שלה 'תחנת כוח מתחדשת'. בתוך ארבע שנים, תעבור תחנת הכוח הגדולה בישראל, 'אורות רבין', לייצור חשמל באמצעות גז טבעי ותותיר חלק מהמבנים נטושים. מדובר בתופעה כלל עולמית של נטישת אזורי תעשייה. מבנים מרשימים אלו, הם המונומנטים של המאה הקודמת, המצביעים על שוני באורך החיים, מעבר מטכנולוגיה אחת לשנייה ויעילות כלכלית. 

מנחה: אדר' אמיר מן.

 

פנאי, מחקר ותיירות (יחצ)
תוך שימור האסתטיקה (יחצ)

הדלתות הנעולות של יפו

הפרויקט של שירה רוזן, 'הדלתות הנעולות של יפו', מציע התערבות בשטחי המנזר הקופטי ביפו תוך שיקומו והחזרתו לפעילות עבור הקופטים כמרכז דתי ותיירותי. הפתרון המוצע, משתמש בשטחים הסובבים את המנזר על מנת לפתח מבני ציבור ושטח ציבורי פתוח אשר ישלבו בין הקהילה הקבועה והמבקרת באזור. "כבר 70 שנה שהמנזר הקופטי עומד נטוש ונעול מאחורי חומה, סוד אורבני חבוי בליבה של יפו" אומרת רוזן "מטרת הפרויקט, היא לפתוח חזרה את הדלתות הנעולות ולהשיב למנזר את זהותו הייחודית כמרכז אמונה, מפגש ואירוח. הפרויקט מציג הצעות לפיתוח במרחב הסובב את המנזר, הנותר כחצר אחורית, באמצעות יצירת פלטפורמות שונות של אירוח: קהילתי, קופטי, תיירותי ודתי- נזירי".

מנחות: פרופ' אדר' תאה קיסלוב / אדר' ליאורה קיסלוב קיי.

התערבות בשטחי המנזר (יחצ)
והחזרתו לפעילות (יחצ)

מגרש הבית

הפרויקט של רן ענפי, 'מגרש ביתי', מתמקד במרכז העיר רחובות ובהתרחבותו, המאיימת למחוק את המרקם הקהילתי האורבני בשם תפיסות כלכליות רווחות. במפגש המרכז עם השכונות הוותיקות, ממוקם המגרש של קבוצת הפועל מרמורק, העתיד להיהרס. "המגמה בישראל, היא הוצאת המגרשים והאצטדיונים מחוץ למרקם העירוני, דבר הפוגע בחיבור בין הקהילה המקומית לקבוצה עמה היא מזוהה" אומר ענפי. מתוך התפיסה כי אצטדיון הכדורגל, כטיפולוגיה של משחק, הינו דמוקרטי ובעל עצימות משתנה, מתמקד ענפי במגרש של מרמורק ובמאבק בין הפורמלי והא-פורמלי. כך, הוא מבש, באמצעות הפרויקט, לייצר מרכז חדש לעיר.

מחיקת המרחב הקהילתי (יחצ)
מרכז חדש לעיר (יחצ)

אולי יעניין אותך גם...