אדריכלית קארן גור חיה בשני עולמות. באחד יש המון כוסות קפה ובשני מבוך של קווים, משטחים וחתכים. בשניהם היא יחפה ומתגעגעת לריח של פטריות אחרי הגשם. יצאתי איתה לטיול
בתוך הראש של האדריכלית קארן גור. אתגר ריאיון בתמונות
זו אני
זו אני, כחלק אינטגרלי מהחלל באחד הפרויקטים שלי, וכשאפשר תמיד יחפה – אני אוהבת את המגע של גוף וחומר, במקרה הזה אבן טבעית.
לא יודעים עליי ש…
אני שותה 1,000 כוסות קפה ביום, והכול הולך, לא בררנית… קפה שחור, קפה עם סוכר בלי סוכר, טסטר צ'ויס… נס… הפוך עם חלב בלי חלב עם סוכרזית בלי סוכרזית.. בפינג'אן, קומקום חשמלי או מכונת נספרסו… בקיצור מה שיש בשטח או בפגישה… איך שלא יהיה תמיד אשתה קפה.
ילדות
כשהייתי ממש קטנה, היינו נוסעים בשבתות אחרי הגשם לאסוף פטריות ביער בן שמן. אני זוכרת את הריח של אחרי הגשם בטבע… את הריח של העצים והאדמה הרטובה. אני זוכרת איך היינו נגררים עם שקיות זבל גדולות, בשאיפה למלא אותן בפטריות. אבא שלי היה עושה בדיקה אם הן למאכל או לא, וממה שנשאר אימא שלי הייתה מכינה מרק פטריות, שעד היום הטעם שלו זכור לי.
על מה אני עובדת עכשיו?
לשמחתי אני עובדת על מספר פרויקטים מעניינים. אחד המאתגרים, הוא תכנון של חדר כושר בבית פרטי, בדגש על שילוב של הטכנולוגיות הכי מתקדמות שיש, עם רגישות של חלל ביתי.
פרויקט שיש לי אליו חיבור מיוחד
דירה של 350 מ"ר בארץ, עבור לקוחות שגרים בחו"ל. זה בהחלט פרויקט שאני מאוד גאה בו, שימוש ניכר בחומרים טבעיים ומודעות מאוד גבוהה לנושא של איכויות, גמרים, פרטים ומפגש של חומרים. גם צוות העבודה – המפקח, הקבלן ושאר היועצים, הספקים וכל מי שלקח חלק בפרויקט… היה מושלם.
רוצים להיכנס לראש של עוד אנשים מעניינים? הירשמו לניוזלטר השבועי שלנו!
איך זה נראה בתוך הראש שלי?
זה כמו לצעוד במבוך של קווים אופקיים, רוחביים ואלכסוניים. אני רואה בראש, בצורה מושלמת, תלת ממד, חתכים, משטחים ותוכניות ברזולוציות של פרטים בכל המפגשים. זה עולם שלם שאני יכולה ללכת בתוכו שעות. יש לי את ה"מסך" של מה שרואים בעיניים ויש לי את ה"מסך" הפנימי שרק אני יכולה לראות – היום יש לי את הכלים, הידע והניסיון לתרגם אותו החוצה דרך הפרויקטים שאני לוקחת בהם חלק.
מה נותן לי השראה?
חומרים טבעיים באשר הם נמצאים. רק צריך לראות ולגעת ומשם היצירה והתכנון מתחילים.
מסך הבית במחשב שלי
זה קולאז' בנושא שפה גראפית. סקיצת רפידוגרף שלי מפרויקט סטודנטיאלי בשנה שנייה באדריכלות, משולב עם גרם מדרגות שעשיתי לאחרונה באחד הפרויקטים שלי (עבודה משותפת עם אדם סטיל).
המקום האהוב עלי בעולם
חד משמעית הבית שלי. לבעלי ולי יש חדר מבואה לפני חדר השינה, שאנחנו קוראים לו החדר הכחול. שם אנחנו נזרקים בסוף היום. זה ללא ספק החלק האהוב עליי במקום האהוב עליי:)
הפריט המעוצב האחרון שרכשתי
מנורת שולחן של Louis Poulsen בצבע כתום לחדר השינה שלנו.
מחכים לי בבית
הבעל אייל והילדים איליי ואלכס.
אדריכל בינלאומי שאני מעריכה
לודוויג מיס ון דר רוהה, ממייסדי האדריכלות המודרנית. עבודות שלו שמרגשות אותי: ביתן ברצלונה, מ 1929, וכמובן בית פארנוורת, מסביבות 1950. בתובנה שלי, צריך לדעת ולהבין את יסודות האדריכלות המודרנית לפני שצומחים קדימה. יש יושרה אדריכלית בעבודותיו.
ואחד ישראלי
יעקב רכטר והפרויקט 'בית ההבראה מבטחים' שלאחרונה חודש למלון אלמא.
כתבות קשורות בתחום
המשרד שלי
הבית השני שלי, רוב שעות הערות שלי אני שם – זה המקום הראשון אחרי הבית, שאליו אני תמיד רוצה לחזור. אני מעדיפה להיות במשרד וליצור מאשר כל דבר אחר. אני חייבת תמיד להיות בעשייה יצירתית וסדרתי את המשרד מאוד דומה לבית, כך שתמיד נעים לי לחזור אליו.
עבודה שאני עוד אתכנן
מגדל גבוה שמשלב בתוכו אזורים ציבוריים, משרדים ומגורים. פרויקט הגמר שלי ב AA SCHOOL OF ARCHITECTURE בלונדון היה מגדל כזה. הקונספט שלו, היה תנועה שתורגמה לאלמנט ברוטציה על בסיס של שילוב של פונקציה, פרוגראמה ואור…. אולי זה עוד יקרה יום אחד.
אולי יעניין אותך גם...
