על התשוקה למקצוע שהתחילה בחדר העבודה של אבא, הכמיהה האינסופית לאיטליה וכל מה שהיא מייצגת ועל חלומות שנוצרים מאהבה
בתוך הראש של אדריכל גדי פרידמן: ריאיון בתמונות
זה אני
בן 50. פרפקציוניסט שאוהב, נושם וחולם עיצוב בכל תחום שקיים.
זיכרון ילדות
אמא הייתה מורה ואבא היה מהנדס טקסטיל. חדר העבודה שלו שהיה עמוס בספרי אומנות ועיצוב שהיו מסודרים כמו ספרי קודש. הייתי מתגנב ומסתכל בהם ותמיד פחדתי שהוא יתפוס אותי. לימים, הבנתי שהוא היה שמח על כך והוא גם זה שדחף אותי ללכת ללמוד אדריכלות.
נקודת ציון בחיי
בשנת 1994, לאחר שנתיים לימודי אדריכלות בתל אביב, עזבתי הכל ונסעתי ללמוד בפירנצה ואז במילאנו. לא יכולתי להפסיק להתפעל מאדריכלות הרנסנס, מהמבנים העצומים והפרטים העיצוביים שלא ניתפס איך הצליחו לתכנן ולבצע ללא שום טכנולוגיה שקיימת היום.
המשרד שלי נקרא RoArc
על שם גיבור הספר כמעיין המתגבר – הווארד רוארק (באיות שונה באנגלית) של הסופרת איין ראנד. הרומן מספר על אדריכל מורד בשנות ה 20-30 בניו-יורק ומאדיר את האדם היוצר מול האדם הטפיל וחסר היצרתיות.
שיטת עבודה
אני חולם ומתרגש. חשוב לי להתחבר ללקוח ולפרויקט באפן אישי. לפני שאני משרטט קו, אני מבלה, לומד ומדבר עם הלקוח על עיצוב ופותח לו עולם חדש.
עכשיו אני עובד על
הדירה של ברטה. מעצבת אופנה בינלאומית ידועה, אשת העולם הגדול, מוכשרת ופרפקציוניסטית. מישהי שמבינה אותי ומבינה מהי ירידה לפרטים הקטנים ביותר ומעריכה ומבינה עיצוב.
המקום שאני הכי אוהב בעולם
איטליה, איטליה, איטליה. בגלל הקסם, בגלל הריח, בגלל האנשים, בגלל הפיצה, וברור שבגלל העיצוב!
ומקום שנותן לי השראה
אין כמו המתחם המטריף של Rossana Orlandi במילאנו. מבנה קסום, חצר חלומית, חנות מיוחדת ואישה מופלאה שיודעת לבחור פריטים ייחודיים מכל העולם. מריהוט וגופי תאורה ועד שעונים, טקסטיל וכלי בית. כל פריט בול.
אדריכל אהוב מהעולם
האדריכל והמעצב היפני, טדאו אנדו, גאון בעיני. הוא הביא את העיצוב המנימליסטי, את התאורה הטבעית ואת השימוש בבטון לדרגה עילאית. והוא מעולם לא למד אדריכלות בצורה רשמית.
מי מחכה לי בבית
האישה המדהימה שלי בשש שנים האחרונות שנותנת לי השראה בכל מה שאני עושה, והילד היחיד שלי שדומה לי ועולה עלי בעשרות מונים.
פריט העיצוב האחרון שקניתי
יש לי אוסף אומנותי של בחור מבאר שבע, שבזמנו החופשי בונה מחלקי עץ וברזל כלי תחבורה שונים. כל כמה זמן, אני קונה ממנו משהו. לאחרונה רכשתי מחפרון.
פרויקט שעוד לא תכננתי
גשר. פלדה, בטון וקונסטרוקציות מיוחדות תמיד משכו אותי. הפיכת הקונסטרוקציה, כנדבך מרכזי, לעיצוב – זה כישרון. גם בעבודות שלי, אני משתדל שלכל פרט עיצובי יהיה בסיס פרקטי קונסטרוקטיבי ושהוא לא יהיה סתם תפאורה.
מוטו
נכון ל 2020 – לך עם האהבה שלך ותן לרגש ליצור את החלומות שלך.
אולי יעניין אותך גם...
