התערוכה הצבעונית והמגוונת מעניקה את הרושם הראשוני שמדובר בעוד מניפולציה ליצירת ויראליות ברשתות אבל חושפת רבדים ומסרים חשובים
האמנות שייכת לעם: יצירותיו של קית' הרינג בישראל
במסיבת עיתונאים שהתקיימה אתמול במתחם ארנה הרצליה, נחשפה התערוכה החדשה שהגיעה לארץ, אחרי שהציגה בניו יורק, פלורידה, וונציה ועוד וזכתה להצלחה גדולה. UNTITLED-BY KEITH HARING כוללת 200 יצירות מקוריות של אמן הפופ ארט המפורסם ומראה את התחנות המשמעותיות בחייו הקצרים והסוערים.
את התערוכה אופפת תחושת נוסטלגיה וחזרה לשנות השבעים המאוחרות ומי שתרם לאווירה היה אורח הכבוד שהגיע במיוחד למסיבת העיתונאים מניו יורק, צלם העיתונות אלן טננבאום שהיה הצלם הראשי של המגזין השבועי Soho News וצילם את הרינג בתחילת הצלחתו ונודע בזכות צילומיו האייקונים, ביניהם ג'ון לנון ויוקו אונו עירומים במיטה בצילומי קליפ לשיר המשותף שהוציאו, פיגוע אסון התאומים ועוד.
טננבאום צילם כמה פורטרטים מפורסמים של הרינג בגלריה שלו כאשר התחיל למכור את יצירותיו בלא מעט כסף, אבל תחילת עבודתו של האמן בכלל התחילה בתחנות המטרו בניו יורק שהעתק שלהן מוצג בתערוכה. הרינג התחיל לצייר ציורי גיר על פוסטרים ריקים בתחנות התחתית ולמרות אינספור קנסות ומעצר אחד על ה"נזק", הוא הצליח להשלים אלפי ציורי קיר שבעזרתם הטביע את מורשת אמנות הרחוב ולבלוט כאחד האמנים שייסדו זרם חדש. "לציבור יש זכות לאמנות", הוא צוטט במאמר לעיתון בשנת 78, משפט שהפך להיות דרך החיים שלו.
"קית' הפך למאוד מפורסם ועשה הרבה עבודות צדקה", מספר לנו טננבאום מהיכרותו עם האמן. "הוא הספיק ליצור לא מעט עבודות שנשארו פופולאריות גם 30 שנה לאחר מותו, דבר שאי אפשר להגיד על הרבה אמני רחוב כמותו".
מה משך אותך לצלם את הרינג?
"עבדתי ב-Soho News וסיקרתי הרבה סיפורים, מקומות ואמנים ועל הרינג שמעתי בסוף שנות ה-70 והחלטתי שזה זמן טוב לסקר את עבודתו בדיוק כשהייתה לו תערוכת יחיד בניו יורק".
הגעת למסיבת העיתונאים עם מצלמה, אתה עדיין עם התשוקה לצלם ולמצוא סיפורים חדשים?
"צלמים ואמנים אף פעם לא פורשים. זו תשוקה וזו דרך חיים. יש לי פה איתי את המצלמה ובואו נראה מה אתפוס בישראל. אשתי גרה בפורטוגל ואני חי על הקו בין בינה לבין ניו יורק. בניו יורק כבר נגמרו המקומות לצלם ודווקא פורטוגל מרגשת אותי, הפולקלור, התרבות והחופים. אני מבלה גם לא מעט זמן בלהפוך את כל הצילומים המוקדמים שלי לדיגיטליים".
התערוכה מפתיעה כי היא תופסת את הצופה בכמה רבדים, מצד אחד הפופיות והצבעוניות מאוד מתחברת לתקופת הרשתות החברתיות ולתערוכות אחרות שהוקמו במיוחד כדי למשוך את המבקרים לעלות את התמונה הוויראלית ולתייג, ומצד שני המבקר עובר מסע בין תחנות חייו של הרינג, בין ההצלחה לביקורת, לרדיפה ולמחלת האיידס שלקחה את חייו בגיל 30 ולמורשת שהשאיר אחריו. הוא מזוהה עם תרבות הפופ-אפ האמריקני, עם הקומיקס ועם חוויה ויזואלית פשוטה שהופכת לנגישה לכולם. הוא שיחק בין המסחריות שהייתה ועודנה מנת חלקה של התרבות האמריקאית לבין שילוב האג'נדות והמסרים הלא מתפשרים שלו. הרינג גדל במציאות בה נטייתו המינית הייתה מפתח לצרות ובמציאות לא פשוטה הוא תמיד הלך אחרי האמת שלו.
שיתוף הפעולה של ארגון הנוער הגאה "איגי" עם התערוכה היה מתבקש. "בימים בהם לא ברור מה קורה במדינה, החיבור בין "איגי" לתערוכה הוא דבר מבורך", אומר עופר נוימן מנכ"ל "איגי".
UNTITILD-BY KEITH HARING, מתחם ארנה הרצליה Black box. נעילה ב-30.6.23
אולי יעניין אותך גם...
