צילום: עמוס בר זאב

מנכ”ל חברת העיצוב הישראלית שנמכרה לענקית הדנית בריאיון

לא כל יום חברת עיצוב מוצר ישראלית נמכרת לענקית דנית. חזרנו לסטודיו פריים, 4 חודשים אחרי המהלך העסקי הגדול, לשמוע על התובנות, השינויים והפער בין ישראל לסקנדינביה

לפני כארבעה חודשים, סטודיו פריים, העוסק בפיתוח מוצרי צריכה טכנולוגיים, נרכש על ידי חברת העיצוב והאסטרטגיה הדנית Manyone. פגשנו את דויד קלר, ממקימי הסטודיו וכיום מנכ”ל PrimeManyone, לשיחה קצרה על השינויים שחלו מאז הרכישה, ההבדלים התרבותיים בין הישראלים לסקנדינבים ומה לדעתו סוד ההצלחה.

 

את סטודיו פריים, הקימו שלושת השותפים, איתי עמיר, עומרי בר זאב ודויד קלר לפני כעשור. השלושה עבדו יחד בחברת כתר תחת תוכנית המתמחים ‘DVision’ ולאחר שנה וחצי בחברה, החלו לחשוב לאן מועדות פניהם המקצועיות. “היה מעין וואקום” מספר קלר “ראינו שאין בארץ משרד עיצוב שהפוקוס שלו הוא בחברות טכנולוגיה וסטרטאפים. היה גם טיימינג בחיים של כל אחד מאיתנו, שעוד לא הייתה משכנתא ולא היו יותר מדי ילדים וזה אפשר לנו לנסות”. אט-אט צברו עוד ועוד לקוחות ובמרוצת השנים, הפכו לאחת מחברות העיצוב המובילות בתחום. בין לקוחותיהם נמנות חברות גדולות כמו מובילאיי ובזק, לצד פרויקטים חדשניים של חברות סטרטאפ מקומיות.

הנתב של בזק, צילום: PrimeManyone

“אני חושב שמלכתחילה הרציונל של כל הדבר הזה היה לייצא את מה שפריים עושה לעולם. המוטיבציה המשנית שלנו הייתה לייבא לפה כל מיני יכולות שאין לנו, לא בתוך פריים ולדעתי גם לא בישראל.” מספר קלר על המניע למהלך. ההכרות עם Manyone החלה דרך מכר משותף ב-2019, אז, נפגשו בפעם הראשונה לשיחה מעט מעורפלת. “שנה אחרי נפגשנו שוב בזום והראנו להם איך עברנו את תקופת הקורונה. פתאום זה נהיה הרבה יותר קונקרטי ונתנו לנו הצעה. להצעה מרכיב משמעותי עתידי, שאם Manyone תצליח, אנחנו נצליח יחד איתה, שזה יותר מעניין מהכסף שאנחנו מקבלים מהדבר הזה”. את סוף הסיפור אנחנו כבר יודעים “זה הרגיש מאוד נכון מבחינת חיבור לאנשים, הם אנשים מקסימים. זה קצת כמו מערכת יחסים, אתה פוגש בן אדם ומרגיש שזה עובד, בלי להתאמץ או לעבוד קשה ולנו זה היה סימן טוב שזה נכון לנו המהלך הזה והלכנו עליו.”

 

לענקית הדנית אחד עשר סניפים ברחבי העולם. האסטרטגיה הייחודית של  Manyoneהיא לאסוף חתיכות שונות של פאזל מכל העולם, חברות שמתמחות בתחומים שונים, כשפריים מביא עימו ניסיון עשיר במוצר והנדסה. יחד, הם מייצרים קבוצה גלובאלית אחת, שיודעת לעשות הכל והפרויקטים נעים בין הצוותים הבינלאומיים השונים. “זה יוצר צוות היברידי, הם לומדים מאיתנו ואנחנו מהם.” מוסיף קלר.

אופני עיר חשמליים, צילום: PrimeManyone
תהליכי עבודה, צילום: PrimeManyone

מהו בעיניך היתרון בדרך פעולה זו?

“ניהול הלקוח נשאר מקומי, שזאת נקודה מאוד חשובה, כי העניין התרבותי כשאתה מייצר מערכת יחסים עם לקוח הוא סופר חשוב. למשל החבר’ה בקופנהגן, כשסיימו פגישה עם המנכ”ל הישראלי של החברה שאנחנו עושים איתם פרויקט AR (מציאות רבודה), יצאו בתחושה שהייתה פגישה גרועה והמנכ”ל היה נסער. בפועל זו הייתה פגישה מדהימה, הם פשוט לא מבינים איך ישראלים מתנהגים. אנשים בדנמרק לא צועקים, לא מדברים ככה בכלל, אז באיזה שהוא מקום התיווך הכרחי כשאתה רוצה לייצר מערכת יחסים. אנחנו מצליחים לנהל לקוח פה ומצד שני, המומחיות מגיעה מאיפה שנכון לה להגיע.”

 

אילו עוד הבדלים אתה רואה בין אופי העבודה הישראלי לסקנדינבי?

“באופן כללי יש תחושה בישראל שאנחנו בסוג של מלחמה מתמדת, הכל לחוץ כל הזמן ואמוציונאלי. בקופנהגן, ממה שהתרשמתי, הם סופר מקצועיים, יעילים, יש להם גבולות מאוד ברורים והם מכבדים אותם. בארץ אין גבולות, הכל מתערבב, לקוח יכול להתקשר אליי גם באחת עשרה בלילה. הייתי רוצה לאט לאט, להזיז את הארגון למקום שאנשים יוצאים הביתה בשעה שש ולא מדברים על עבודה בתשע בערב. מצד שני, אנחנו כל כך רגילים בארץ לדברים האלה, שאנחנו נופלים לזה בלי לשים לב.”

 

“בנוסף, בדנמרק יש חופשת לידה של שנה וילדים בגיל הכי חשוב מבלים בבית עם הורה שפנוי אליהם רגשית. כולם גדלים שם בהלך רוח מאוזן ולכל בן אדם יש תחושת בעלות על מה שהוא עושה. בין אם זו חדרנית בבית מלון, מישהי שבדקה לי בדיקת קורנה או אחד העובדים במשרד, שלדעתי מתקשר לזמן המשפחה וזה חשוב בעיני.”

רב כלי Combar, צילום: PrimeManyone

איך אתה רואה את השפעת הרכישה על העבודה בסטודיו?

“בינתיים אני מרגיש את האימפקט בעיקר בזה שיש לנו יותר גישה ללקוחות ישראלים. בסוף, אנחנו עבדנו עם שני אחוזים מהשוק, כמעט אף אחד במגזר הטכנולוגי לא עושה חומרה. עכשיו פתאום נפתחה הדלת להציע לחברות, שבכלל לא הכירו אותנו, את כל מגוון היכולות שיש ב-Manyone . כבר יש שני פרויקטים משותפים, אחד מהם הוא פרויקט טכנולוגי של מציאות רבודה והשני, פרויקט לחברת פארמה.”

 

“יש לנו כמה פרויקטים של לקוחות שאין להם מוצר פיזי בכלל וזה סופר מעניין, כי זה תחום חדש לחלוטין ומבחינתי זה מדהים לראות את הקצב שהעולם הזה זז בו. הדברים מתחילים, מתגלגלים ונגמרים אחרי חודש וחצי- חודשיים. זה ממש לא איך שזה עובד בעולם המוצרים הפיזיים, שזז הרבה יותר לאט, קבלת ההחלטות היא יותר ארוכה והתהליכים אחרים.”

 

“אנחנו רוצים לראות איך כל התהליכים האלה מסתדרים יחד, כי בסוף מה שהכי מעניין זה לעשות תהליכים משולבים, שמשפיעים על כל שרשרת הערך. אז, אנחנו הופכים מחברה שעושה עיצוב מוצר לחברה שעושה Product Experience, שזה לבוא ולהגיד ללקוחות שלנו בוא נסתכל על כל מסע הלקוח שלכם ונבין איך נראים; שירות הלקוחות, המותג, הממשק הדיגיטלי והפיזי, ההתקנה, כל דבר. כך, אפשר לטפל בכל אחד מהוורטיקאליים האלה על ידי אחת מהיכולות שיש לנו והשיפור נהיה יותר עשיר.”

 

אילו עוד שינוים חלו מאז המהלך?

“גייסנו הרבה אנשים חדשים, גדלנו לצוות של כחמישים אנשים ואנחנו מתכננים לעבור למשרדים חדשים. כשתכננו את המשרדים רצינו שיהיה חלל פתוח וחדרים נפרדים לשותפים. בקופנהגן אין שם חדרים, יש חדרים קטנים לשיחות והשאר זה חלל פתוח בו כולם יושבים. הכל מאוד דינמי, ברמה שאין לאנשים מקום קבוע, אלא זזים ממקום למקום, מספה לכיסא בר. יש משהו נורא נעים ונוח ואימצנו את זה במשרד החדש, אותו נתכנן עם הרבה מקומות ישיבה שונים בהם אפשר לעבוד. ממש כמו בבית, שעובדים לפעמים על שולחן המטבח למשל, במקום שולחן עבודה, שמרגיש שאתה חייב לשבת בו.”

Nike Fit, צילום: PrimeManyone

ומה לגבי הלך הרוח ומתודות העבודה במשרד, האם משהו השתנה בהיבט הזה?

“אם פעם היה ראש צוות ותחתיו היו עובדים, אנחנו מייצרים סיטואציה שעכשיו אחרי כמה חודשים כל עובד מקבל להיות אחראי על פרויקט. זה לא אומר שהוא צריך לעשות הכל, אבל בסוף הוא זה שידבר עם הלקוח, יצור מערכת יחסים עימו ויקבל את האחריות. יש משהו יותר מעצים והופך את זה יותר לעבודת צוות מאשר לעובדים ומנהלים. זה משהו שאנחנו מנסים לבדוק איך נכון לנו ליישם אותו.”

 

“אחד הדברים שמאוד ברורים באג’נדה של Manyone הוא שבשביל להיות סוכנות עיצוב, שמתאימה לכל מה שקורה היום בעולם, חייבים להיות דינאמיים, גלובליים, לזוז מהר ולדעת להביא טאלנט רלוונטי לא משנה איפה הוא נמצא. קבוצה שעשויה מקבוצות ולא תאגיד שמכתיב איך לעבוד”

 

“עוד דבר, אותו הבנתי כשעשיתי חילופים בפריז, הוא שיש מטען תרבותי שאנשים גדלים איתו ובישראל המטען התרבותי העיקרי הוא הצבא. אנחנו נורא טובים בטכנולוגיות, בלפתור בעיות מהר, לאלתר, לשפצר, כל הדברים האלה, אבל אין לנו באמת מטען תרבותי. אני מרגיש שלפעמים יש פערים שצריך להשלים והחיבור הזה עוזר לנו, לכולנו, להשלים את הפער הזה.”

 

ולמה אתה מתגעגע מלפני המהלך?

“כל הרעיון זה שאנחנו ממשיכים לעשות את מה שעשינו רק שיש לנו פורטפוליו יותר עשיר ויכולות להציע דברים יותר מורכבים. אני לא מתגעגע ולא חסר לי כלום, זה גם לא מרגיש כאילו יש לי בוס, יש כל מיני דברים בירוקרטים קטנים שמציקים, אבל ברמת העיקרון, מרגיש לי יותר גדול ומעניין. ברמה האישית הרגשתי מיצוי ופתאום עכשיו יש אתגרים חדשים ולקוחות אחרים.”

מטהר אוויר נייד, צילום: PrimeManyone

ישנם סטודיואים נוספים בארץ ובחו”ל שעוסקים בפיתוח מוצרים טכנולוגיים, מה לדעתך ייחודי בסטודיו פריים?

“מהרגע שהתחלנו תמיד ניסינו שהפרספקטיבה שלנו תהיה כמה שיותר רחבה. הסתכלנו מעבר למוצר, למה שהיום קל לקרוא  Product Experience,אז לא ידעתי איך קוראים לזה. הסתכלנו על כל דבר שאנחנו עושים כ-ecosystem  (מערכת שלמה סביב מוצר או שירות) וזה אפשר לנו להביא פתרונות מאוד מעניינים. כיום, אנחנו גם יודעים להוציא לפועל בניית מותג, בניית אתר, מוצר דיגיטלי, שירות לקוחות וכו’. הפכנו ממשרד עיצוב מוצר, למשרד שהוא גם עיצוב מוצר, אבל הוא גם עושה הרבה מאוד דברים אחרים.”

 

עם כל ההצלחה שהסטודיו שלכם נחל, מה היית מייעץ לסטודיואים אחרים בארץ שרוצים להצליח ולהפוך לבינלאומיים?

“אני חושב שכמעט לכל המשרדים בארץ יש פוקוס, אם זה ניסיון בתחום הרפואי או חברות שמתמחות במוצרים ביטחוניים, באופן כללי פוקוס זה מאוד חשוב. אצלנו הפוקוס היה בתחום הטכנולוגיה. לפעמים חוטאים כי צריך לשלם משכורות לאנשים, אבל תמיד היה לנו ברור שמתמקדים בסקטור הטכנולוגי, שם הצעת הערך שלנו וסוג האנשים שאנחנו רוצים לעבוד איתם.”

 

“דבר שני, חשוב שתהיה תוכנית. כבר לפני חמש שנים היה לנו ברור שאנחנו רוצים להיות בינלאומיים, שאנחנו רוצים להיות חלק ממה שקורה בעולם. הרגשנו שהאימפקט בשוק המקומי לא מספיק גדול ושאם לא נצא לשוק הבינלאומי, לא נוכל לגדול. ברגע שהבנו את זה, כיוונו לאיך המוצרים נראים, המצגות, איך מתקשרים החוצה את מה שאנחנו עושים ומה אנחנו מספרים על עצמנו. אני חושב שבהלך הרוח שלנו היינו חברה בינלאומית עוד לפני שבאמת היינו כזו. אני חשוב שבאופן כללי זו דרך מאוד מעניינת להסתכל על הדברים, כי אז אתה מסמן איזושהי נקודה רחוקה במרחב ויודע שאתה הולך אליה, סוג של כוכב צפון כזה. לא בטוח שתגיע אליו ויכול להיות שהוא יזוז, אבל אתה יודע שיש לך כיוון ללכת אליו.”

פרוייקטים חדשניים, צילום: PrimeManyone

אז מה כוכב הצפון שלכם עכשיו? מה היעד הבא?

“היעד הבא זה לראות שאנחנו הופכים להיות חלק אינטגרלי בפרויקטים שמשפיעים על העולם בצורה מאוד חיובית, שיעשו אימפקט וישנו את החברה, זה מה שהיום מנחה אותנו. כרגע, אנחנו עדיין בשלב של לעכל איך כל המכירה הזאת נראית, איך מייצרים מערכות יחסים עם כל האנשים ואיך גדלים גם ברמת הסטודיו וכל אחד ברמה אישית. זה כיף, אני מרגיש שזאת הייתה החלטה מאוד טובה.”

יש לכם רעיון? מחשבה? סיפור שתרצו לספר לנו? ~> כתבו לנו

אולי יעניין אותך גם...

LEG!TJOBS

סטודיו לאדריכלות ועיצוב פנים, מחפש ה.אדריכלות עם ניסיון של לפחות שנתיים בעריכת גרמושקות. נא לשלוח קו

למשרדנו, העוסק בפרויקטים מסחריים , בדגש על תכנון מסעדות, דרוש/ה מעצב/ת פנים עם רצון להשתלב במקצוע וב

Caesarstone is a leading global brand of countertops, Crafting premium surfaces for over three decad

במשך למעלה משלושה עשורים, המותג אבן קיסר | Caesarstone מוביל את תחום משטחי הפרימיום בארץ ובעולם. מטה

אורבך הלוי אדריכלים, משרד צעיר ודינמי הממוקם על גג יפיפה באזור התעשיה הצפוני לוד, מחפש מעצב/ת פנים ע

סטודיו XS מחפש אותך! (1) אדריכלים צעירים (שנה עד שלוש שנות נסיון) (2) אדריכלים ותיקים. אם אתם יצירתי

רשת “סוהו”, רשת חנויות למוצרים מעוצבים, מגייסת מנהל/י משמרת ומוכרים/ות לסניפי ת”א. במסגרת התפקיד: ני

לסטודיו לעיצוב פנים ואדריכלות, דרוש/ה אדריכל/ית / מעצב/ת פנים בוגר/ת מוסד אקדמי מוכר למשרה מלאה, לעב

לחברה המובילה בעיצוב תערוכות בארץ ובחו”ל השוכנת ברעננה, דרוש/ה מעצב/ה תערוכות למשרה מלאה. דרישות התפ

לחברה מובילה בעיצוב חנויות ורשתות מסחריות, דרוש/ה מעצב/ת שרטט/ת אוטוקד מומחה/ית עם ניסיון במסחרי (בד