עבודה של Keiichi Matsuda, מתוך תערוכת 'מצב אקסטרים', מוזיאון העיצוב חולון (יחצ)

תערוכה אקסטרימית במיוחד מציינת עשור למוזיאון העיצוב חולון

התערוכה היא בעיקר קריאה להתמתנות בתקופה שבה העולם רווי משברים, אסונות ותרחישים קיצוניים בכל התחומים 

היום, יום חמישי, 12/12, פותחים המדיטק ומוזיאון העיצוב חולון את שנת העשור לפעילותם עם התערוכה החדשה ‘מצב אקסטרים’. התערוכה, עוסקת בעשור החולף בראי הזמן תוך שהיא מתמקדת במצבי קיצון וסוקרת את השינויים שהתחוללו בעולם בכלל ובתחום העיצוב בפרט. עוד, עושה התערוכה מחווה ומתייחסת לתערוכה הראשונה שהוצגה במוזיאון העיצוב בחולון בשנת 2010 שנקראה ‘מצב הדברים: עיצוב והמאה ה 21’.

אוצרים: אריק צ’ן, אזינטה פלנטנגה בשיתוף מיה דבש האוצרת הראשית של המוזיאון.

העשור החולף (צילום אלעד שריג)
בראי הזמן (צילום אלעד שריג)

עדיין לא רשומים לניוזלטר של LEGIT? זה בדיוק הזמן להקליק

מנגנונים של הקצנה

“עשור למוזיאון, הוא הזדמנות נדירה להתבונן מעבר לאובייקטים ולתופעות בנות חלוף, ולבחון את המנגנונים המפעילים אותם ואת התהליכים המובילים ליצירתם” אמרה מיה דבש, האוצרת הראשית של מוזיאון העיצוב חולון, במסיבת העיתונאים שהתקיימה אתמול “עוד מאפשרת התערוכה להתבונן בתהליכים שחלו בתקפיד העיצוב והמעצב במהלך הזמן הזה. עם הזמן, אנחנו שמים לב למעבר בין עיצוב טוב לעיצוב למען הטוב. מעצבים רבים, מתקרבים יותר ויותר לנושאים פוליטיים וחברתיים והופכים אותם לאקוטיים בתהליך העיצוב. אנחנו לגמרי עדים לדור חדש של מעצבים שגם יוצרים עיצוב טוב וגם מביעים ביקורת ומניעים תהליכים חשובים”.

להתבונן (צילום אלעד שריג)
ולבחון (צילום אלעד שריג)

בהמשך מסיבת העיתונאים, התייחסה דבש לבחירה באריק צ’ן להיות אוצר שותף בתערוכה. “הבחירה בצ’ן, שהיה בין האוצרים של תערוכת הפתיחה של המוזיאון ב 2010, לא רק יוצרת רצף שדרכו אפשר לראות את השינוי, אלא גם מאפשרת להתבונן בשינויים שחלו בעולם העיצוב ובתפקיד המעצב, דרך שתי נקודות הזמן האלה. להבדיל מהתערוכה הראשונה, שביקשה לשקף את ‘מצב הדברים’ העכשווי נכון לאותה תקופה, התערוכה הנוכחית, דנה במנגנונים המניעים את תהליכי ההקצנה בעולם ובתפקיד המעצב כמתווך, כמתנגד, וכמי שמציע אלטרנטיבה לאפן שבו הדברים מתקיימים בהווה. תחום העיצוב הביקורתי, שבו עוסקת התערוכה, מציע דרך חשיבה אחרת ומייצר אפשרויות נוספות לעולם הסובב אותנו”.

Sputniko! עבודה של Crowbot Jenny (צילום Rai Royal)

כשעלה האוצר אריק צ’ן לדבר מול העיתונאים, הוא התחיל את דבריו בסיפור קצר. צ’ן סיפר, שכשניסה בעצם להסביר את רעיון התערוכה עוד בשלבים הראשונים להגייתה, קפצו עליו הישראלים ואמרו שאין שום צורך שיסביר להם, הישראלים, מהם מצבי אקסטרים. “זה נכון היום לגבי כל העולם, במיוחד לאור כל המשברים המתרחשים מסביב בכל תחום כמעט” אמר האוצר אריק צ’ן “רצינו לעשות תערוכה שתשקף את השינויים שחלו מאז ועד היום. החלטנו, שהתערוכה הנוכחית, תהיה פחות תלויית אובייקטים ויותר תשקף הלך רוח וכך, חיפשנו אופנים שיסבירו את המכניזם המוליך למצבי אקסטרים. במהלך הדרך, הבנו שמה שנחשב אקסטרים היום – יכול להיות נורמלי בעתיד בעוד שמה שהיה אקסטרים פעם – כבר עשוי מזמן להיתפס כרגיל”.

ME & EU, עבודה של Nathan Smith & Sam T Smith (צילום יחצ)

למי שייך המוזיאון?

התערוכה נפתחת כבר בחצר המוזיאון במיצב ‘המשך יבוא’. המיצב, של סטודיו UN ו’מונופול צבעים’, ממחיש את מאפייני הצבע הלבן כדי לצמצם את אפקט ‘אי החום העירוני’. הצבע, נועד להגן על המבנים בפני קרינת שמש ובכך להאט את היווצרות אפקט ‘אי החום העירוני’. הבדלי הטמפרטורות מומחשים במיצב באמצעות מצלמה טרמית והם נראים על גבי מסך מיד בכניסה למוזיאון..

מבולבלים? גם אנחנו התבלבלנו קצת. כל המוצגים בתערוכה, הם כאלה הדורשים הסבר מפורש שכן ללא הסבר והתעמקות, לא ניתן להבין לא אותם ולא את נושא התערוכה. למעשה, כך לפי התחושה שלנו, מדובר בתערוכה המיועדת למיטיבי לכת ופחות לקהל המאוד רחב. כל זה מעלה שאלות ששווה להתייחס אליהן, אולי בפעם אחרת: למי שייך המוזיאון? מה צריך להיות מוצג בו? ומה המסרים שבהם הוא צריך לעסוק?

המשך יבוא (צילום אלעד שריג)

נושאים בוערים

בעידן הנוכחי, כולנו חיים בבלאגן תמידי של מצבי קיצון. הדרמות יומיומיות, הקטסטרופות איומות, שינויי האקלים הרסניים, המרחב התקשורתי שתלטן ואלים וטכנולוגיות חדשניות, מטשטשות את הגבול בין טבעי למלאכותי. התערוכה, עוסקת בעיקר בנקודות קיצון המונעות על ידי השקפות עולם קוטביות. ככזו, היא נוגעת בנושאים אוניברסלים בוערים: חוסר שוויון כלכלי, מגדרי וגזעני, קיצוניות פוליטית ובדלנות. בנוסף לכל הצרות האלה ובמקביל, אנחנו מתמודדים עם שאלות קיומיות המדע, הטכנולוגיה והדמיון האנושי, פותחים בפנינו אפשרויות חדשות ומעלים תהיות לגבי מה טבעי ומה מלאכותי? איך נסתגל ל’נורמלי החדש’? ומה יהיו השלעותיו עלינו ועל הסביבה שלנו?  

Thorns, עבודה של מאיה בן דודמ ויורי מושקוביץ (דימוי יורי מושקוביץ)

היופי בתערוכה הוא בכך שהיא חושפת את האפשרויות של שדה העיצוב לחשוף, לבקר, להתנגד, למתן ולפעמים גם להחריף את מצבי הקיצון ואת המנגנונים המפעילים אותם. בעצם זה, היא מהווה קריאה להתמתנות. 80 העבודות המוצגות בה, נוגעות בנושאים אקטואלים ובוערים המתרחשים בארץ ובעולם כשהם מחולקים לחמש זוויות קיצון: הנורמלי החדש, קיטוב, סחרור מואץ, הקצנת יתר ומעבדת אקסטרים.

Wage Islands, עבודה של Ekene Ijeoma (צילום יחצ)

הנורמלי החדש

הנורמלי החדש הוא מה שנתפש כקיצוני היום אך עשוי להפוך לנורמלי של המחר. העבודות בקטגוריה זו, מעלות שאלות בנוגע למה שאנו מוכנים לקבל כ’נורמלי’: אילו נורמות חדשות עלינו לקדם בברכה ולאילו עלינו להתנגד? כיצד יש להסתגל למצבים ‘נורמליים חדשים’ שמביא איתו העידן הנוכחי, בו משנה הפעילות האנושית את פני כדור הארץ באפן בלתי הפיך? איך נתמודד עם מצבים שתהיה לנו עליהם שליטה מעטה בלבד?

בקטגוריה זו, מוצגת למשל, העבודה ‘קרקע בטוחה’ של שניר גדסי, בוגר האקדמיה לעיצוב באיינדהובן. גדסי, מציע מגרש משחקים לילדים הגרים באזורי קונפליקט ונתונים תחת איום של התקפות טילים. המבנה המודולרי, מתפקד במקביל כמקלט וכמגרש משחקים. הוא עשוי מצינורות בטון מזויין בתוספת שלבי טיפוס, מגלשות ופתחים, המציעים לילדים החיים תחת איום, הזדמנות לשחק בבטחה.

לשחק בביטחה (צילום Femke Reijerman)

קיטוב

העבודות המשתייכות לקטגוריית ‘קיטוב’, בוחנות איך נקודות הקיצון מונעות על ידי השקפות עולם קוטביות המחזקות את רעיון ה’אנחנו’ לעומת ‘הם’ ומציעות אפשריות שונות לגישור על הפערים המפרידים בינינו. העבודות, בוחנות נושאים שונים כמו חוסר שוויון כלכלי או מגדרי, או כזה המבוסס על גזענות, קיצוניות פוליטית ובדלנות.

עבודת הצילום של ג’וני מילר, ‘סצנות של חוסר שוויון’, המוצגת בקטגוריה, מתמקדת בסוגיות אורבניות, תרבותיות וחברתיות בעולמנו המשתנה במהירות. העבודה, עוסקת בפערים הכלכליים העצומים ובאי השוויון המתהווה בערים שונות מסביב לעולם. אי שוויון זה מקבל ייצוג בשטח וניכר בבירור ברגע שמתבוננים בו במבט על דרך צילומי רחפן.

סצנות של חוסר שיוויון (צילום ג'וני מילר)

סחרור מואץ

קל לאבד שליטה על מצבי קיצון שכן, הם נוטים להזין ולהעצים את עצמם בסחרור מואץ. האינטרנט לדוגמה, שגילם בראשית דרכו הבטחה לכוח אזרחי חיובי, התגלה כפלטפורמה המאפשרת לרשתות חברתיות להפוך בקלות לאתרים חשוכים ומרושעים. בינה מלאכותית ולמידה חישובית, עשויים להפוך מכונות לישויות אוטונומיות מסוכנות שיצאו מכלל שליטה. בו בזמן, אנו לכודים במחזורים המנציחים את עצמם של ניצול כלכלי והרס סביבתי שאת השלכותיהם אנו טרם מבינים במלואן. הפרויקטים בקטגוריה זו בוחנים איך, באמצעות פרקטיקות של התנגדות, העלאת מודעות והחדרה מחודשת של ערכים ויכולות שיפוט אנושיות לתוך עולם הטכנולוגיה, מצליח שדה העיצוב לעזור לנו להבין את אותם מחזורים הרסניים, ואולי אפילו לעוצרם. 

המעצב והקולנוען, קייצ’י מאטסודה, מציג באמצעות הסרט ‘מיזוג’, את האפן שבו מציאות וירטואלית ומרובדת תוכל להגדיר מחדש את סביבת העבודה בה נבלה בעתיד. הסרט מתעסק באובססיה ליעול הפרודוקטיביות של חללי העבודה ומציג את העתיד הקרוב בו יתמזגו יחד חללי העבודה הווירטואליים והממשיים. מיזוג הווירטואלי עם המוחשי, מוצג בסרט באמצעות סיפורה של עובדת אחת המנסה לעמוד בקצב הבלתי הגיוני של משימותיה.

קצב בלתי אפשרי, Keiichi Matsuda (יחצ)

הקצנת יתר

מה שקורה כשתהליכים קיצוניים מתחילים להתפתח, להחריפף בהתמדה ולהוביל לתוצאות שאינן צפויות מראש זה הקצנת יתר. העבודות בקטגוריה זו, מנסות להתמודד עם שאלות העולות מתופעת ההקצנה: אילו תרחישים אנו יכולים לדמיין עבור עתיד שבו הטכנולוגיה תשתלט על חיינו? מה יקרה לגוף האנושי במציאות וירטואלית? ובאיזה נקודה יהפוך הטבע עצמו למלאכותי? יתרה מכך, האם גם למצבי הקיצון יש גבולות? לאיזה קיצוניות נוכל לדחוף את הקיצוני, ומה יבוא אחריו?

הבמאי והארכיטקט, ליאם יאנג, יציג את עבודת הוידאו ‘כוריאוגרפיית הסוואה’ המתרחשת בעתיד ספקולטיבי. הווידאו עוקב אחר קורותיה של קבוצת צעירים מחתרתית באזור הסחר הכלכלי העתידני של העיר דטרויט, שנמצא תחת בעלות ושליטה סינית. בעתיד זה, שבו מכונות עוקבות אחר אנשים באפן מתמיד, הצעירים המרדנים לובשים בדי הסוואה כדי ליצור שיבושים ועיוותים שימנעו את גילויים.

היכן שהעיר לא יכולה לראות, Liam Young (יחצ)

מעבדת אקסטרים

המעבדה ממוקמת במסדרון ההיקפי של המוזיאון ומוצגים בה ניסויים חדשניים המותחים את גבולות החומר ואת האפן שבו אנחנו בוחרים להגדיר אותו. מוצגים בה, למשל, מלט “חי”, אצות מודפסות בתלת ממד, סושי תלת ממדי המותאם לנתונים הביולוגיים של הסועד, מערכות מבניות הגדלות מתפטיר פטריות, ואגרטלים שגדלים מתוך רקמות אנושיות. הפרויקטים, מטשטשים את ההבדל בין טבעי למלאכותי, בין ייצור לצריכה ובין חומרי גלם לפסולת.

ניאו פרוט, בעיצובו של מידן לוי, הוא פרי מלאכותי עתיר בחומרים מזינים החיוניים לבריאותנו, שנוצר בטכנולוגיה עכשווית. הגידול באוכלוסיית העולם והיעלמות שטחי החקלאות, מחייבים מציאת חלופות לצריכה של ערכים תזונתיים שמקורם בטבע. יותר ויותר אנשים צורכים באפן יומיומי תוספי תזונה כדי להתגבר על החסך במינרלים ובוויטמינים. העדר בחומרים מזינים, מזוהה עם עלייה בבעיות פיזיות ונפשיות כאחד. בהקשר זה, הצורות והמרקמים של ‘ניאו פרוט’ עוצבו כדי לספק את צרכינו התזונתיים והחושיים כאחד. 

ערכים תזונתיים, מידן לוי (צילום Bogdan Sokol & Shay Maman)

התערוכה עד 28/5/2020. 

 

אולי יעניין אותך גם...

LEG!TJOBS

למשרד אדריכלים בצפון תל אביב, דרוש/ה אדריכל/ית הנדסאי/ת אשפ/ית ב- REVIT !!! אנחנו מבטיחים עבודה מעני [...]

בבקשה לשלוח קורות חיים ותיק עבודות. [...]

המשרד הינו משרד מאמן המתמחה בבניה רוויה, מבני ציבור מתחמי ספורט ועוד. למשרד הווי חברתי והצוות צעיר ו [...]

דרוש/ה הנדסאי/ת אדריכלות למשרה מלאה, בעל/ת לפחות 3 שנים ותק. שליטה מלאה באוטוקד, סקצ’אפ וניסיון בתהל [...]

ליואב מסר אדריכלים- משרד מאמן, דרוש אדריכל/ית ניסיון של לפחות 3 שנים כולל : התחדשות עירונית,תכנון בנ [...]

למשרד אדריכלות גרוסברד-וינציגסטר דרוש/ה אדריכלית, הנדסאית. המשרד עוסק בתכנון מבני מגורים והתחדשות עי [...]

אנו מרחיבים את צוות המשרד ומחפשים אדריכלים נמרצים ויצירתיים המשרד עוסק בבנייה ציבורית, התחדשות עירונ [...]

Our design team is scaling (like crazy!) and we are looking for a talented Design Team Leader to men [...]

למסלול ללימודי תפירה בבית הספר לעיצוב סטודיו B6 בתל אביב דרוש/ה אסיסטנט/ית. דרישות : ניסיון בטכנולוג [...]

כישורים דרושים: תואר ראשון בלימודי עיצוב, הצטיינות בעיצוב בארץ ובעולם, יכולת חשיבה והוראה בינתחומית, [...]