עיצוב
מתוך התערוכה
מתוך התערוכה" 'ורוד: ההיסטוריה של גוון פנקיסטי, יפהפה ורב עוצמה' (צילום Zach Hilty)

תערוכה אופנתית במנהטן תוקפת קלישאות שדבקו בגוון הוורוד

באמצעות שמונים מערכות לבוש, מבקשת התערוכה לבחון איך הפך הוורוד מחמוד ונשי לגוון אופנתי, בועט ומתאים לבני כל המגדרים ואיך האסוציאציות שנקשרו בו השתנו מקצה לקצה

בעוד אנחנו ממשיכים לקנא בנציגתנו השוהה כעת בניו יורק, אנחנו גם מקבלים ממנה לא מעט השראה ומביאים לפניכם את תערוכת ‘ורוד: ההיסטוריה של גוון פנקיסטי, יפהפה ורב עוצמה’ שנפתחה בתחילת החודש במוזיאון האופנה שבמכון האופנה (FIT) בניו יורק. התערוכה, מתקיימת בשיתוף ובחסות מותג הטיפוח מרי קיי Mary Kay)) לציון 55 שנות פעילות של המותג וחגיגת הגוון הוורוד המזוהה אתו לאורך השנים. מטרת התערוכה, היא להעמיק ולחקור את הגוון המורכב ורב הפנים המופיע בה באמצעות פריטי לבוש שונים שבהם כאלה המתוארכים מהמאה השמונה עשרה ועד מערכות ופריטי אופנת עילית של בתי אופנה עכשוויים שבהם כריסטיאן דיור, גוצ’י וסן לורן.

משמלה מהמאה ה-18
משמלה מהמאה ה-18 (צילום יחצ FIT)
ועד מערכת לבוש של איב סן לורן, 1983
ועד מערכת לבוש של איב סן לורן, 1983 (צילום יחצ FIT)

כדי להבין את המסר של התערוכה רצוי לעמוד, קודם כל, על מהותו של הצבע הוורוד. ככלל, מנעד הגוונים של הוורוד נע בין ורוד עמוק וחם, ככל שהוא מכיל יותר אדום, לבין ורוד עדין וקר, ככל שהוא מכיל לבן. על פי רב, הוורוד נתפס כגוון המקושר עם תינוקות ממין נקבה, ילדות קטנות, בלרינות והומוסקסואליות. כצבע המסמל מתיקות ואופטימיות, הוורוד במערב מקושר עם נשיות למרות שזהו קישור שהפך נפוץ רק בתחילת המאה העשרים.

בעת הנוכחית, יש מי שמכנה את ורוד הפודרה, ורוד הבלרינה וורוד הסלמון כגוונים של המילניום שכמו הפכו לגוונים ניטראליים המשתלבים כמעט עם כל דבר. לפני כשנתיים, חברת ‘פנטון’ הכריזה על הוורוד והתכול כעל גוני השנה דווקא מתוך כוונה לטשטש את החלוקה הברורה למה נחשב גברי ומה נשי. כוהנת וחזאית הטרנדים, לי אדלקורט, חזתה את נסיקתו של הוורוד בכל תחומי החיים כבר לפני לא מעט שנים והוא אכן נכנס חזק בתחומי היופי וההלבשה כמו גם בתחום העיצוב לבית.

מה שהתחיל כנגיעות עדינות ומבוישות, ממשיך להשתלט על הסצנה האופנתית כמו גם על האווירה בפנים הבית ולהיראות בעיצוב מסעדות ובתי קפה, באריזות, בפריטי לבוש ואפילו כצבע טרנדי לשיער. בנוסף, גם לא מעט חשבונות אינסטגרם מוקדשים לסיקור וניתוח הצבע הוורוד על סוגיו. יש מי שמסביר את כל זה בכך שהוורוד השקט והענוג נותן מענה גם לכאוס וללחצים המקיפים אותנו בחיי היומיום אם כי, מצד שני, הוא בהחלט מזוהה גם עם תרבות הפופ והצריכה.

הוורוד משתלט על הכל, גלוריה מונדי
הוורוד משתלט על הכל, גלוריה מונדי (צילום יחצ)

ניפוץ קלישאות

אפן ההצבה של כשמונים מערכות הלבוש המוצגות בתערוכה, מאפשר מבט אל הקונוטציות וההקשרים המשתנים תדיר של הגוון הוורוד, החל בנשיות ענוגה ורכה ועד אנדרוגינוס בועט ומחוצף. כחלק מהרטרוספקטיבה האופנתית, התערוכה מבקשת לתקוף קלישאות מהסוג שהוזכרו לעיל ולתקן דעות מוטעות כמו אלה לפיהן הגוון הוורוד הוא ילדותי או מיועד לנשים בלבד.

לא לנשים בלבד, חליפה של ג'יל סנדלר, 2011
לא לנשים בלבד, חליפה של ג'יל סנדלר, 2011 (צילום יחצ FIT)

מומחים מסבירים, שהצבע הוורוד, באפן יוצא דפן, מייצר רגשות עזים של משיכה ודחייה בו זמנית, ומכאן שלא סתם הוא נחשב לעיתים לגוון מעורר מחלוקת ואף מפלג. למרות שבתקופות מסוימות הוא נחשב חמוד ונשי, עם הזמן הוא הפך אופנתי, בועט ומתאים לבני כל המגדרים. מחקר הנחשף בתערוכה אף מראה, שבמהלך ההיסטוריה תפקידו, מאפייניו והאסוציאציות שנקשרו עם הוורוד השתנו לא פעם מהקצה אל הקצה.

התערוכה מציגה פריטי לבוש ורודים המותאמים לנשים, גברים וילדים שמקורם בתרבויות מערביות ושאינן מערביות כמו הודו, אפריקה, מקסיקו ויפן. בכך, היא מעודדת את המבקרים להתעמת עם הקלישאות והדעות הקדומות על ידי כך שהיא מבליטה את העובדה שהחברה היא זו ש”יוצרת גוון, מגדירה אותו ונותנת לו משמעות” כפי שאמר היסטוריון הצבע מישל פסטורו Michel Pastoureau)).

עימות עם קלישאות. מימין: כריסטופר קיין, דיור ופרדה
עימות עם קלישאות. מימין: כריסטופר קיין, דיור ופרדה (צילום יחצ FIT)

משחק של זהויות

התערוכה מחולקת לשניים. הגלריה המקדימה מתמקדת בעיקר בנושא ‘יפה בוורוד’ ובה כשלושים וחמש דוגמאות לפריטי לבוש הנחשבים באופן מסורתי לנשיים ושהצבע שלהם ורוד. אלו מסודרים באפן כרונולוגי מאמצע המאה התשע עשרה ולכל אורך המאה העשרים. שמלות שונות מדגימות איך טונים שונים של ורוד נכנסו ויצאו מהאופנה ויצרו רעיונות חדשים הקשורים בנשיות.

טונים שונים במהלך השנים, פריטי לבוש מהמאה ה-18
טונים שונים במהלך השנים, פריטי לבוש מהמאה ה-18 (צילום יחצ FIT)

הגלריה המרכזית, מאורגנת על פי נושאים במטרה להדגיש פנים שונים של הצבע על הרצף ההיסטורי שלו. ‘ורוד פומפדור’ כולל מספר חפצים מהמאה השמונה עשרה המדגימים איך הגוון הפך פופולארי עבור שני המינים באירופה של התקופה בניגוד למאות התשע עשרה והעשרים בהן ורוד נחשב וקודד כנשי לחלוטין. חלק קטן בתצוגה מוקדש לקודים של כחול וורוד בבגדי ילדים ומסביר איפה ומתי החלוקה הייתה ברורה בהקשר זה. עוד, ממקמת התערוכה את הוורוד בהקשר גלובלי וחוקרת כיצד נעשה שימוש בגוון בתרבויות שאינן מערביות. בהודו למשל הוורוד נלבש על ידי גברים ונשים כאחד בעוד שבמקסיקו ישנו גוון ורוד המייצג זהות לאומית.

מה לבנים ומה לבנות, פריטי לבוש מהמאה ה-18
מה לבנים ומה לבנות, פריטי לבוש מהמאה ה-18 (צילום יחצ FIT)

במרכז הגלריה, על גבי מספר בימות, מוצג הוורוד בהקשר ארוטי, נושא שמקורו בקישור הגוון הוורוד עם עירום ועם פרחים שלאורך ההיסטוריה נחשבים לחלק המיני בצמחים ומקושרים כך ליופי נשי. באיפור, הגוון הוורוד הפך פופולארי כיוון שהוא בא לדמות הסמקה. בחלק הזה של התצוגה, מופיעים הלבשה תחתונה, מחוכים ושמלות ערב בגוני ורוד.

על גבול הארוטי, סנדרה רודס, 1978
על גבול הארוטי, סנדרה רודס, 1978 (צילום יחצ FIT)

לצד המתיקות שבו, מזוהה הוורוד גם עם מחאה פוליטית ועם מוסיקה פופולארית כמו פאנק והיפ הופ ומקושר לצעירים מרדניים. הדבר בא לידי ביטוי בתערוכה באמצעות מיני לבוש נשיים וגבריים החל מפריטים שהפכו פופולאריים באזורים מסוימים ועד פריטי לבוש אוואן גרדיים. לצד אלו, מבליטה התערוכה גם את האפן בו מעצבי אופנה עכשוויים מאתגרים את הרעיונות המסורתיים לגבי ורוד מתוק ונשי. ריי קוואקובו למשל, העומד מאחורי המותג ‘קום דה גרסון’, נחשב אחד המשפיעים בכיוון הזה עם קולקציות שהפיק במהלך השנים שבהן ‘אופנוען/בלרינה’ ו’פאנק של המאה ה-18′. אפילו בית האופנה ולנטינו הדפיס חולצות טי עם הסלוגן ‘ורוד הוא פאנק’ (Pink is Punk). התערוכה תמשך עד ה 5/1/2019 כך שמי שמגיע למנהטן שווה לו שיקפוץ לראות ולהתרשם.

תרבות הפופ, מיזע סביב שנת 2003
תרבות הפופ, מיזע סביב שנת 2003 (צילום יחצ FIT)
ספורט אלגנט, פומה, 2017
ספורט אלגנט, פומה, 2017 (צילום יחצ FIT)
פוליטיקה, פוסיהט - פרויקט חברתי לקידום ענייני נשים, אניטה הולמקוויסט, 2017
פוליטיקה, פוסיהט - פרויקט חברתי לקידום ענייני נשים, אניטה הולמקוויסט, 2017 (צילום יחצ FIT)
ואוואן גארד
ואוואן גארד (צילום יחצ FIT)