עיצוב
פינה במלון בעיצוב רפאל נבות ( צילום יחצ Arts et Metiers)

רפאל נבות, משגרירי העיצוב המובילים שלנו בפריז, חושף סודות על דרכו המקצועית חדשה

לראשונה בקריירה, נבות מעצב קולקציה מסחרית הכוללת לא פחות מארבע עשרה משפחות ועשרות רהיטים. “כל הביתן של רוש בובאה ב Salone del Mobile, שגם אותו תכננתי ועיצבתי על פני שטח של מאתיים חמישים מ”ר, יוקדש השנה אקסקלוסיבית לקולקציה שלי, כך שזה לבטח מאוד מרגש” הוא אומר

בחודש ינואר הושקה בפריז הקולקציה המשותפת למותגRoche Bobois  ולרפאל נבות, המעצב הישראלי המתגורר בפריז מזה כעשור. הקולקציה, שזכתה לכינוי Nativ מורכבת מלא פחות מארבע עשרה משפחות רהיטים והיא תוצג בקרוב גם בפיארה של מילאנו במסגרת Salone del Mobile. “כל הביתן של רוש בובאה, שגם אותו תכננתי ועיצבתי על פני שטח של מאתיים חמישים מ”ר, יוקדש השנה אקסקלוסיבית לקולקציה שלי כך שזה לבטח מאוד מרגש” אמר המעצב רפאל נבות.

את נבות אני פוגשת בחלל התצוגה של רוש בובואה בפריז. באותו יום הוא לגמרי חתן השמחה כי זו הפעם הראשונה שהקולקציה שעיצב מוצגת לעיתונאים רגע לפני שתוצג גם לקהל הרחב. בחנות הדגל, הממוקמת בלב פריז, שגם אותה עיצב נבות מהיסוד, נגשים אליו בזה אחר זה חברים למקצוע, שותפים לדרך ועיתונאים. את השיחה שלנו, שמוקצבת לחצי שעה, אנחנו ממשיכים אחר כך טלפונית. בשתיהן הוא אמנם מדבר עברית אבל לא פעם מתבלבל ומתבל אותה באנגלית וצרפתית.

רפאל נבות (צילום Vincent Leroux)

כשאני שואלת את נבות איך נוצר הקשר עם המותג ואיך הסכים, לראשונה לייצר קולקציה מסחרית הוא מספר שהכל התחיל כשקיבל פנייה מניקולה רוש, המנהל האמנותי של רוש בובואה שפנה אליו לפני שנתיים אחרי שראה פריטים שלו בתערוכה וחשב שנבות יוכל ליצור קולקציה הנשענת על חומריות של עץ. “הוא לגמרי נתן לי לדמיין קולקציה מאפס מבלי לנקוט עמדה של ממש ומבלי לנקוט בעמדות ספציפיות” אומר נבות “בהמשך, במהלך הדרך, אמנם הראיתי פרזנטציות והגענו להגדרת הקולקציה יחד אבל לאורך כל הדרך התקיים דו שיח דינאמי ביני כמעצב לבין החברה והאמת היא שכבר עכשיו, יש דיבור על זה שהיא תמשיך להתרחב אפילו יותר”.

קולקציה מאפס, רפאל נבות לרוש בובואה (צילום רוש בובואה)

לגבי עיצובן של סדרות גדולות, מסביר נבות שמבחינתו, כמה שזה ישמע מפתיע, מדובר דווקא בסוג של שחרור. “בגלל שהרהיטים שאני עושה נשארים בגבול מאוד מוגדר, עצם הרעיון של לעשות ריהוט בסדרות מכניס את העניין של נגישות ודמוקרטיזציה. אמנם הן עדיין נמכרות במחיר גבוה יחסית, אבל הן בכל זאת מונגשות לקהל יותר רחב. הרעיון וההישג היו ההימנעות מעבודה תעשייתית למרות הכמויות לטובת אומנות ושימוש בחומרים טבעיים”.

חופש יצירה

הקולקציה שדמיין נבות בעיני רוחו, התפתחה מהר מאוד לסוג של מותג הכולל, כאמור, ארבע עשרה משפחות שבהן כשלושים עד ארבעים רהיטים בסך הכל. “כמות כזו של מוצרים לבטח מאפשרת הזדמנות להביע סיפור מלא והוליסטי” אומר נבות המעיד על הקולקציה כמלאת תשוקה ומרקמים. “יש פה דיבור בשפה אוניברסלית המתייחסת למה שקרה בעבר ומה שיקרה בעתיד ובו בזמן עושה שימוש בצורות אורגניות שכמו מדמות את שפת הגוף האנושי שלא השתנתה מזה עשרות שנים וכבר מזמן הפכו לחלק מאתנו. עולם העיצוב, לעומת זה, נמצא תמיד בחיפוש אחרי אופני ביטוי חדשים”.

אפרופו חיפוש, איך התבצע התהליך מול החברה?

“תהליך היצירה היה לגמרי חופשי מבלי להתפשר על איכות ונוחות כך שיכולתי להיעזר בארגונומיסט, באומנים אירופאיים שונים שאיתם עובדת החברה ושהותאמו לכל רהיט וחפץ ובידע של החברה לגבי התיישנות של רהיט, קנה מידה וכדומה. ניקולה רוש היה מעורב לאורך כל הדרך ואפילו נסע איתי לאיטליה, לפורטוגל וברחבי צרפת כדי למצוא את האומנים הנכונים. העובדה שאני הבאתי את העיצוב ואת הכלים הספקולטיביים שלי בזמן שהחברה הייתה אחראית בפועל למצוא את האומן המתאים איפשרה לי חופש יצירה בלתי רגיל”.  

הרמוניה בין הקולקציות, רפאל נבות לרוש בובואה (צילום רוש בובואה)

ואפרופו אומנים, יש לך עניין מתמשך עם מלאכת יד וחומרים טבעיים

“נכון, והקולקציה גם מאפשרת לי להפיץ אץ הערכים האלה ברחבי העולם, מה שלא קורה לי בדרך כלל. העיצוב בקנה מידה כל כך רחב איפשר לי לבחון מחדש טכניקות מסורתיות ששימשו אותי ביצור פריטי ריהוט עכשוויים. רציתי ליצור אווירה חמה, רגועה ומסבירת חיים המשלבת נוחות תוך שימוש בכמה שיותר חומרים טבעיים מאיכות גבוהה שבהם עץ, צמר, כותנה, קרמיקה וחיפויים מינרליים.

“אין ספק, שהטבע בהחלט מהווה מקור השראה באפן הפרימיטיבי ביותר כך שחלק מהפריטים מעוצבים למשל כמו חלוקי נחל או נטיפים. שידת הספרים הקדמונית העשויה בטון, על המראה המינרלי הבלתי סימטרי שלה, מזכירה חפץ שבטי שכמו נבנה מבוץ וחמר לפני אלפי שנים. השידה היא גם אחד הפריטים שנקשרתי אליהם במיוחד כי יש לה סוג של אישיות. היא אובייקט לא אורגני ולא תעשייתי בעליל. אני אוהב גם את שולחנות הטלאים העשויים כמו פאזל המשבץ מאות קוביות של עץ אלון”.

ספריית הבטון של רפאל נבות לרוש בובואה (צילום רוש בובואה)

ממועדון למלון

נבות, שנולד בירושלים, בן 41 היום. הוא למד באיינדהובן וכעת חי ועובד בפריז. בתחילת דרכו, עבד בפיליפס וגם אצל כוהנת הטרנדים לי אדלקורט שגם שכנעה אותו לעבור לפריז. הוא ידוע כמי שעיצב את מועדון החברים Silencio בשיתוף דיוויד לינץ’ כמו גם את מלון Arts et Metiers המצליח מאוד בפריז. בארץ, תכנן את הבניין ברחוב הירקון 82 שבבעלותו של היזם סמי מרציאנו וכן בשלב מסוים את סניף הדגל של טולמנ’ס ואת חנות המותג של אלסי.

סילנסיו, לחברים בלבד (צילום Alexandre Guirkinger)

שנת 2011 הייתה כמו שנת מפתח עבורו כשקיבל את הפנייה לעיצוב המועדון וכן הציג את ‘המיספרת הטלאים האובלית’ בחולון שנצפתה על ידי ג’וליו קפליני שביקש לצרף את האובייקט למותג. במהלך הזמן, עיצב גם עבור מורנו, סברובסקי ומותגים נוספים.

באותה שנה, קיבל את הפנייה לעצב את מועדון החברים הפרטי Silencio שנחשב לאחד המובילים בפריז עד היום. “הקשר עם דיוויד לינץ’ נוצר דרך בעלי המועדון” מספר נבות “עבדנו כשנה על הקונספט עד לביצוע הפרויקט שהיה מאוד משמעותי עבורי כי מיד עם השקתו נפתחו בפניי המון דלתות וקבלתי המון פניות מחברות ומותגים שונים”.

עם הקרנות פרטיות (צילום Alexandre Guirkinger)

דווקא אז החליט נבות שלא לקחת פרויקטים ובמשך שנה למעשה לא עבד. “הרגשתי שזה זמן טוב לעצור הכל ולבחון את הדברים מחדש” הוא אומר “השקעתי את הזמן במחקר, נסעתי טיילתי, קראתי ולמדתי כך שלמעשה עשיתי מן אתחול מחדש של כל המטרות שלי”. אחרי התקופה הזו, לקחתי פרויקט של חנות יפנית קטנה באזור המארה של פריז ועוד מספר פרויקטים קטנים יחסית. העדפתי לעסוק בפרויקטים ספציפיים על פני עיסוק בהצעות ופרויקטים מסחריים שלאו דווקא התאימו לסיפור שלי. פרויקט קטן של שמונים מ”ר אפשר להבין ואפשר לתת בו דגש על חומרים”.

נבות המשיך לקבל עוד ועוד עבודות אותן בחר בקפידה עד שהגיעה גם ההצעה של יזם הנדלן והאירוח, סמי מרציאנו, לעצב את מלון Arts et Metiers גם הוא במארה בפריז. “את סמי אני מכיר כבר שנים. למעשה תכננתי לו בניין קטן ודירה ברחוב הירקון בתל אביב. גם הפעם, הוא פנה אלי כדי שנשתף פעולה לעצב את הבניין שרכש בצפון המארה. יש לנו שפה משותפת. זה פרויקט שהיה חשוב לו במיוחד כתחנה ראשונה שלו בפריז. פיתחנו חברות אישית ומקצועית וישבנו המון על סיעור מוחות.

מלון Arts et Metiers (צילום יחצ)

“בזמנו, הפרויקט היה מאוד משמעותי עבורי כי הוא נחשב מאוד גדול ודרש צוות מאוד גדול. את התכנון האדריכלי עשה אדריכל ומהנדס מבריק בשם דניאל ואניש. כדי להגיע לפיצוח העיצוב שלו, חברתי גם לחברה שעוסקת במיתוג ושתוכל יחד איתי להמציא את הסיפור של המלון. בסך הכל עבדו על ביצוי העיצוב כשלושים אמנים ואומנים”.

חומר טוב

איפה בהליך העיצוב נכנסת חווית המשתמש?

“כשפונים אלי לתכנן מלון למשל, אני מדגיש את העובדה שה לקוח שלי הוא קודם כל האורח שלהם. אחר כך עומד מי שמארח בחלל, אחר כך החלל עצמו ורק לבסוף הפונה עצמו. אני מאמין שמי ששומע את זה, מבין שחשובים לי האדם והפרויקט ורק אז העניין המסחרי / כלכלי מגיע באפן טבעי.

חווית משתמש (צילום Arts et Metiers)

עם הזמן פתחת מעין אובססיה לחומרים

“יש בזה משהו. במהלך הזמן התחלתי לפתח קוד מאוד ברור של חומריות. שינוי מהותי חל כשהתחלתי לעשות שימוש ב End Grain כשהכוונה לשימוש בעץ בחיתוך אופקי ולא אנכי כמקובל. התייחסתי לזה כאל סוג של אומנות חדשה. במלון למשל, יש שימוש כמעט בלעדי בחומרים אציליים כמו עץ מלא ואבן המופיעים כולם בעובי טבעי כמעט ללא שימוש בצבע.

שולחן טלאים לרוש בובאה בשילוב end grain (צילום יחצ)

“קראפט יכול להתבטא בכל חומר. היוקרה היא תולדה של נדירות החומר בטבע. מבחינתי, אין חומר אחד שהוא יפה יותר מאחר. במלון למשל, יש שימוש בעץ ששקע במים לפני עשרות אלפי שנים מה שהפך אותו לנדיר, יקר ויפה להפליא. אריחי האבן בכניסה למלון סותתו במשך תשעה חודשים עד שכמעט אפשר להרגיש את הזמן שמישהו בילה בעיבוד החומר. זה לא פחות יוקרתי. אני לא נגד בלינג בלינג באפן עקרוני, וראייה לכך, הוא הנברשת שעצבתי למורנו ששוקלת חצי טון, אבל זה לא מתחרה. זה מאוד תלוי בפרויקט”.

תשעה חודשים של סיתות ידני (צילום יחצ)

איך היית מגדיר את עצמך בהקשר של החומר? אמן? חוקר? מעצב?

“אני נפגש עם הרבה מפעלים ואומנים ומסתכל על רעיונות. זה בא בצורה די אורגנית עם הפרויקט. אין חומרים שאני עובד איתם באפן בלעדי אלא מפתח חומרים לפי ובהתאם לפרויקט. רב הריהוט במלון למשל, תוכנן ועוצב באפן ייחודי כך שזה גם הרבה עבודה. אני לא משרד עיצוב עם מעצבים. אני מעצב שעובד בבית וכשיש פרויקט אני דואג לפתוח חמ”ל בשטח הפרויקט עצמו כך שלכולם קל ונוח להגיע לשם”.

נבות מספר שהוא מגיע הרבה לארץ ואפילו עובד עכשיו על פרויקט מגורים גדול של סמי מרציאנו ברחוב הירקון לא רחוק מההילטון ממש לפני ככר אתרים. “המקום יכיל מלון ומגורים אבל אני לא יכול לפרט עליו יורת בשלב הזה” הוא אומר. כשאני שואלת אם אחרי למעלה מעשור בפריז הוא מרגיש או חשוב לו שידעו שהוא ישראלי, הוא אומר שהעולם הפך גלובלי בעיקר בתחום העיצוב. “הכל מאוד נזיל כך שאני יכול לעצב במקום אחד וליצור במקום אחר”. ומה החלום, אני שואלת לקראת סיום? “הייתי רוצה מאוד לעצב סט של סרט מדע בדיוני, אבל מה שכבר הספקתי עד עכשיו זה מופלא לא פחות”.

*הכתבה בשיתוף פיטרו הכט

LEG!TJOBS

העבודה כוללת ניהול פרויקטים ותאומי יועצים, הוצאת תוכניות למכרז וביצוע בתחום המגורים והמסחרי. אם את/ה [...]

אנחנו מחפשים מישהו או מישהי בעל/ת רקע באדריכלות ובקריאת תוכניות התפקיד כולל: הכנת הצעות מחיר וגביה מ [...]

המשרד שלנו, שנמצא בירושלים ובטבעון ועוסק באדריכלות נוף ותכנון המרחב הציבורי, מחפש אותך. יתרון לבעלי [...]

תפסו בשתי ידיים הזדמנות לעבודה יצירתית ומגוונת! [...]

אנחנו ממשיכים לגדול ומעוניינים לצרף לצוות המצויין שלנו אדריכל/ית מעולים, סקרנים ובעלי אהבה למקצוע. ל [...]

A design studio located at Noga square in Jaffa seeks for a senior branding designer to lead the bra [...]

A design studio located at Noga square in Jaffa seeks for a senior Ux/Ui designer. A master of typog [...]

פריצקי ליאני אדריכלים מחפשים את הטובים ביותר להצטרף לצוות הסטודיו בתל אביב. לפרויקטים ייחודיים בארץ [...]

לנבות רובין ארכיטקטורה דרושים אדריכלים מוכשרים בעלי מוטיבציה לעבודה מרתקת על פרויקטים מגוונים ומאתגר [...]

למשרד ארז אשכנזי אדריכלים דרוש/ה אדריכל/ית, הנדסאי/ת אדריכלות, בעל/ת יכולת תכנון וחוש אסתטי, הקפדה ע [...]