תומר לוי, מעצב כיסאות, עיצוב כיסא, אמן יושב על כיסא
מערכת יחסים אמיתית בין כיסא ליוצרו, צילום עמית אופק

פגשתם פעם איש עם פטיש לכיסאות? זה לא מלוכלך כמו שזה נשמע

הוא מעצב, הוא צעיר והוא מודה, יש לו פטיש לכיסאות והוא לא מתכוון להתנצל על זה. עכשיו הוא גם מזמין אתכם לקבל הצצה מקרוב

“הכיסא הוא לא רק אביזר להתיישב עליו, אי-שם בין העמידה המעייפת למנוחה במצב אופקי, אלא גם רהיט בעל משמעויות תרבותיות מרחיקות לכת.” מסביר דר’ גיא מורג צפלביץ, אוצר תערוכת היחיד החדשה ‘פטיש’ (Fetish) של המעצב תומר נתנאל לוי, הלא הוא האיש עם הפטיש לכיסאות.

 

“הזוכים בג’וב מן החלומות נחשבים כמי ש’תפסו כיסא’, בעוד חילופי תפקידים, המתבצעים מדי פעם בצמרת הארגון, מוגדרים כ’כסאות מוזיקליים’. ‘כיסא אליהו’ ממלא תפקיד סמלי מרכזי בבתי-כנסת, כיסא-גלגלים הוא פריט חיוני המאפשר התניידות וחופש-תנועה למי שמתקשים לנוע על רגליהם ואילו כס-מלכות רחב ומפואר מספק תמיכה יציבה לישבנו של הריבון מזה אלפי שנים.” מתאר מורג צפלביץ את חתן השמחה.

כיסא מתכת, תערוכת כיסאות
כיסא Steelveld (צילום שי אלפיה)

לקראת התערוכה שתיפתח הערב, יום חמישי 18/3 ב’טרמינל העיצוב’ (אהוד קינמון 32, בת-ים) שאלנו את תומר נתנאל לוי כמה שאלות שהטרידו את מנוחתנו ואנחנו מביאים את תשובותיו ממש כאן. למי שלא מכיר, תומר הוא הבעלים של סטודיו לעיצוב וייצור רהיטי עילית שהוקם ב-2014 עם סיום לימודיו במחלקה לעיצוב תעשייתי במכון הטכנולוגי חולון. הסטודיו מציע מבט מקורי, שונה ורב-השראה על כיסאות ככלי לביטוי אישי.

החיים על התפר שבין עיצוב לאמנות

השאלה הראשונה ששאלנו היתה כמובן מי זה תומר נתנאל לוי?

תומר נתנאל לוי הוא אמן הכלוא בגוף של מעצב משופם בן 34 אשר חי ופועל ביפו, בן זוג לשי אמנית ההשתקפויות הבלתי מעורערת. שותה עשר כוסות קפה ביום בהיר, שומע מוזיקה יוונית ונוסע בווספה כחולה.

הסביבה שלי היא מאוד מגוונת ואני לא אדם של סגנון עיצובי מסוים, אך הפרובוקטיביים שבסגנונות ניתנים לזיהוי לפעמים בגוף עבודותיי. הסטודיו הוא הציר המרכזי שסביבו נעים חיי, בימים של פרויקט מוזמן, בימים של התנסויות על הגבול בין עיצוב ואמנות, וגם בימים שרק יושבים שם ופוגשים אנשים צבעוניים.

תומר לוי, תומר נתנאל לוי, מעצב תעשייתי
המעצב והאמן תומר נתנאל לוי (צילום רעות בן יהודה)

תוכל לספר לי על שני כיסאות משמעותיים בחייך שהביאו להתפתחות הפטיש?

הקשר ביני לבין רהיטים היה נורמלי לחלוטין עד לשנה השנייה ללימודי עיצוב תעשייתי. הכיסא הראשון שהכה בי בחוזקה היה RED BLUE CHAIR של חריט ריטוולד. זה היה בסלון של רם כרמי ז”ל, הכרתי את האייקון מספרים ומהרשת והייתי בטוח שישנה טעות בקנה המידה. התיישבתי וזו היתה הפעם הראשונה שזרם ביני ובין כיסא תדר בלתי מוסבר. מאותו רגע מוקד העניין שלי עבר לריהוט ומוקד תשומת הלב שלי גם הופנה להתעדכן בהיסטוריה האמיתית של העיצוב ובמה שמתרחש באירופה. ב- 2018 ובמלאת 100 שנה לכיסא, ביצעתי פרויקט הומאז’ שלם שחזר לנקודה הזו.

 

הכיסא השני שבו התאהבתי הוא כיסא מס’ 1 של מיקלה דה – לוקי, אחד האובייקטים המתקשרים ביותר שיצאו תחת ‘ממפיס’ אהוביי בתחילת שנות ה-80, הוא היה התשתית ללוגו פרויקט הגמר שלי ‘תכנית ריאליטי לכיסאות’ (2014) ועד היום בלי להתכוון אני ממשיך ויוצר כיסאות שרק לאחר מעשה אני קולט כמה הם מושפעים ממנו.

כיסא זברה, כיסא המלך, תומר לוי
הכירו את 'מלך הכיתה' (צילום שי אלפיה)

נותר לגלות אם יותר חשוב הכיסא או הדרך

כמה כיסאות יצרת בחייך והאם יש מספר שבו תעצור?

אינני בטוח, פירקתי והרכבתי או השתמשתי בחלקים של כמה מאות רהיטים – זה וודאי. מתוכם קמו לתחייה עשרות מודלים שחלק מהם גם הפכו לכיסא גמור (ישיב יותר או פחות). אבא שלי, אדריכל במקצועו ושותה קפה בסטודיו כל יום רביעי, מרבה לומר שאני ב”חיפוש מתמיד אחר הכיסא שלי בתוך כל אלה” ולאחרונה אני די מתחבר לזה, הכיסא שלי עוד לא הגיע ואולי כמו בתחומים אחרים בחיים, הדרך אליו היא החשובה.

 

איזה כיסא אתה הכי אוהב ולמה?

נכון לרגע זה (!!!) הוא יוצג בתערוכה ונקרא “פייר” (PIERRE). בהקשר הזה, אפשר להשוות את מערכת היחסים הפוליאמורית שלי עם כיסאות להתרגשות של תחילת קשר, משהו מתחיל ואתה מסתובב מאוהב וחושב רק עליו. אני תמיד הכי אוהב את הכיסא האחרון שסיימתי גם בגלל שעוד לא ישבתי עליו מספיק ועדיין לא הכלנו אחד את השני בחיינו אבל בעיקר כי בדרך כלל דרכו באים לביטוי הרעיונות האחרונים שמסתובבים בראשי.

כיסא גרי, עיצוב כיסא, עיצוב תעשייתי
גם כיסא 'גרי' יהיה שם (צילום שי אלפיה)

מה אתה מנסה להגיד לעולם בתערוכה הזו? ביצירה שלך בכלל?

קודם כל התערוכה הזו יוצאת לאוויר העולם בזכות הכיסאות שבסטודיו (גם אלה שלא יוצגו) וזה פחות קשור אליי. הם החליטו שהגיע הזמן לנשום אוויר אחרי כל הסגרים ותקופה ארוכה מידי שהם היו כ’שירים שכותבים למגירה’. כמורה האחראי שלהם, אני מבקש לפקוח את עיניו של הקהל הישראלי לתחום אשר נקרא דיזיין-ארט, זוהי מגמה רחבה של אספנות, תצוגה, שיח ויציקת תוכן לאובייקטים שימושיים יותר או פחות, והיא נמשכת כבר זמן רב מאוד באירופה ומתקשה להתעורר כאן מכל מיני סיבות. בהמשך למהלכים כאלה ודומים להם, אני רוצה להאמין שבעתיד כולנו כאן נפתח טעם אישי ייחודי ומובחן יותר, שאינו ‘טרנדי’ או ‘מיובא’ ונתחיל למלא את סביבתנו באובייקטים המספרים משהו עלינו ובמודעות רבה יותר.

כיסא טונט, כיסא כפול, עיצוב כיסא
מר.טי ומרתה (צילום שי אלפיה)

לכל כיסא יש שם

אם היית יכול לבחור אדם אחד שיגע לתערוכה, מי זה היה ולמה?

הייתי רוצה לעשן סיגריה בחצר ה’טרמינל’ עם המעצב האיטלקי המנוח אטורה סוטסאס, (ETORRE SOTTSASS), אני חושב הרבה לאחרונה עד כמה הוא וחבריו השפיעו עליי, והייתי רוצה לשאול אותו מה דעתו על חלק מהפריטים, ואולי שיגיד אם נראה לו שזו הדרך הנכונה.

 

מה מחכה לנו בתערוכה?

בתערוכה יוצגו 18 כיסאות שהן דמויות שונות בעלות נרטיב אישי. את חלקם יצרתי באמצעות מניפולציות על אובייקטים ‘מן המוכן’ (רדי-מייד) וחלקם נוצרו יש מאין. הפריטים מאוד מגוונים ושונים זה מזה אך יחד הם מצליחים לספר במדויק כיצד הפך הכיסא לאובייקט שהוא ה-פֵטיש שלי, עם כל המשמעויות האמיתיות של המונח הזה. ההצבה של התערוכה היא די חריגה בנוף המקומי אז אני מאמין שמרבית המבקרים שיחפצו יוכלו לעמוד באמצע ולהיכנס רגע לעולם האובייקטים ולמוחי.

תכירו את 'פולי' (צילום שי אלפיה)

אתה יותר מתרגש או יותר מפחד לקראת הפתיחה?

התרגשתי בטירוף בשבוע שעבר כאשר גמרנו, ארזנו והובלנו את כל החברים באוטובוס הטיולים השנתיים אל הטרמינל. עכשיו בתוך ימי ההקמה וההפקה אני יותר כמו מופע זיקוקין מהלך של משימות וסידורים קטנים שיש להספיק לקראת הפתיחה.

 

והפחד לא מפלס את דרכו?

כל פתיחה של תערוכה היא מפחידה כמו ה’קיץ של אביה’. הפעם אני מרגיש שנוצרה הזדמנות לגרום לקהל רחב (מקצועי וגם לא) להיחשף לפרספקטיבה חדשה ומעניינת. אם לא יגיעו אז נחטיא את המטרה, וזו גם הסיבה שהתערוכה תתקיים על פני כל ימי חול המועד פסח. כמובן שאני גם מאוד מתרגש כי אני די שם את הלב שלי על השולחן בתערוכה הזו. הכיסאות הללו הם גוף עבודות והתנסויות שנמשך כמה שנים ויוצא עכשיו החוצה.

תומר לוי, תומר נתנאל לוי
כורסאת הבועות (צילום שי אלפיה)

כיסא זה לא סתם רהיט

עם מה היית רוצה שנצא, אחרי סיבוב בתערוכת היחיד של תומר נתנאל לוי?

הייתי רוצה שמבקרי התערוכה יצאו ממנה כשהם לא תופסים את הכיסא יותר כאובייקט שהוא מובן מאליו.

המגוון שיוצג שם שונה וחריג ויאפשר להבין שזהו אינו עוד מוצר שקונים כי צריך לשים משהו מול הספה או רוצים לארח מספר כזה או אחר של אנשים סביב האי. זוהי מראה חברתית-תרבותית שמשקפת את הלך הרוח של הזמן והמקום.

 

הכי הייתי שמח לנסות ולהבין מי התחבר יותר לאיזה כיסא ולמה. מעניין, זרקת אותי למחשבה נוספת.

 

אז בעוד תומר ממשיך לחשוב על השאלה האחרונה, אנחנו מזמינים אתכם למצוא זמן עד סוף החג להגיע לטרמינל העיצוב בבת-ים ולספר לו לאיזה כיסא אתם הכי התחברתם ולמה. אולי הוא יצליח לענות לעצמו על השאלה האחרונה הזו.

תערוכת כיסאות, עיצוב כיסאות
זה קרי-צ'ייר והוא האחרון שאנחנו חושפים, השאר מחכים לכם בטרמינל! (צילום שי אלפיה)

‘פֵטיש’, תערוכת יחיד של המעצב תומר נתנאל לוי, אוצר: דר’ גיא מורג צפלביץ, פתיחה: יום ה’ 18/3, נעילה 2/4.

 

יש לכם רעיון? מחשבה? סיפור שתרצו לספר לנו? כתבו לנו ~>

אולי יעניין אותך גם...

LEG!TJOBS

לחברת טולמנ'ס, בתחום הריהוט היוקרתי דרוש/ה מעצב/ת לתפקיד יועץ/ת עיצוב ומכירה. מיקום הסניף - רחו

לחברה מובילה שמעון שטרית מתכות באילת דרושים/ות עובדים/ות כלליים לעבודת מסגרות במתחם קצ"א . נכונ

למשרד מוביל בתחומו המעצב קמפוסים של הייטק ומשרדים, דרוש מעצב פנים/אדריכל או הנדסאי עם ידע נרחב בתוכנ

למשרד מעצבי הפנים "רן ומוריס" דרושה מנהלת משרד אחראית ומאורגנת, יסודית, עם אנרגיה טובה ויח

MODY הרשת המובילה לעיצוב הבית מקימה תחום חדש - MODY KITCHEN! מגייסת אנשי /נשות מכירות מנוסים /ות: מנ

לחברה ותיקה ומובילה בתחום יבוא רהיטי יוקרה בהרצליה פיתוח, דרוש /ה עוזר/ת למנהלת שירות לקוחות וניהול

ללקוחות ג'וב נינג'ה דרושים/ות מכל חלקי הארץ אדריכלים/ות והנדסאים/ות. ניסיון /ללא ניסיון. ע

למשרד אדריכלים (משרד מאמן) אנו מחפשים עובד/ת שיצטרפו למשרדנו ברמת השרון. במסגרת התפקיד: קבלת פרויקט

לחברת בריגה, המתמחה בתכנון ובניית פרוייקטי יוקרה דרוש /ה אדריכל /ית או הנדסאי /ת אדריכלות להשתלבות ב

למותג מוצרי חשמל מוביל בעולם היוקרה דרוש/ה איש/ת מכירות לאולם תצוגה בהרצליה פיתוח. הזדמנות להשתלב בא