עיצוב
משמעויות תרבותיות (צילום Arjan Benning)

מסכות אדריכליות בוחנות מה אנחנו כאנשים בעידן הדיגיטלי?

המעצבת סיבה סהבי בחנה את הקשר שבין מסכות פיזיות ומטפוריות לבין ‘עידן הפנים’ הנחווה דרך הרשתות החברתיות

במסכות של המעצבת הגרמנית-איראנית סיבה סהבי , Siba Sahabi, יש משהו מעניין במיוחד. בעוד המסכות שכולנו מכירים נועדו להיות אקסצנטריות ולמשוך תשומת לב, אלו של סהבי דווקא בוחנות וחוקרות את הטבע שבאינדיווידואליות. כשהן חושפות רק חלק מהפנים, מעודדות מסכות העץ תקשורת ובו בזמן יוצרות מרחק. כמו כמעט בכל מסכה, המבנה האדריכלי הפתוח שלהן מאפשר הצצה אל פני העונד אותן ובו בזמם גם הסתתרות מאחורי פסדה שונה לחלוטין.

מבנה אדריכלי פתוח (צילום Arjan Benning)

סהבי בחרה לכנות את סדרת המסכות ‘פרסונה’ ובכך להתמודד עם המנהג ארוך השנים של שימוש במסכות פיזיות ומטפוריות. במונח הלטיני ‘פרסונה’, נעשה שימוש במקור כדי לציין מסכת תיאטרון עשויה עץ. מאז, צבר המונח משמעויות תרבותיות וחברתיות רבות.

את העידן של היום למשל, אנחנו מכנים ‘עידן הפנים’ בעיקר בגלל הרשתות החברתיות והתגברות ההצגה של עצמינו בהן באמצעות הפנים של עצמינו. לא מעט משתמשים בפלטפורמות החברתיות הרחיבו את השימוש בפנים תוך יצירת ‘פרסונה’ וירטואלית מסוג חדש. התופעה של תיאור זהות תרבותית באמצעות קידום עצמי דיגיטלי היא חדשה למדיי, אבל מסתבר שדרך הבחירה שלנו בפורטרטים עצמיים דיגיטליים, אנחנו שואפים למצוא את האיזון הנכון בין זהות קבוצתית ואישית.

סדרת המסכות של סהבי משקפת את התפתחות היחסים בין אותנטיות ודימוי ובין ציבורי לפרטי ושואלת למעשה, מה אנחנו כאנשים בעידן הדיגיטלי?

מה אנחנו בעצם (צילום Arjan Benning)