עיצוב
חולצה מחפיצה, אני לא צעצוע, שקד קמחי (יחצ)

למי היא חייכה? עם מי היא דיברה? LEGIT תומכת ביום המאבק באלימות נגד נשים

בעידן ה Me Too שבו נשים כבר לא שותקות ויוצאות למאבק פעיל, ‘חולצה מחפיצה’, ‘אלימות נגד נשים’, ‘כאן זה מתחיל’, ‘איננה עוד’ ו’לכודות ברשת’- הן רק חלק מהפעילויות של אנשים וארגונים המתקיימות לקראת היום החשוב אבל גם לאורך כל השנה כולה

בשנת 1999, הכריז האו”ם על ה 25 בנובמבר כיום המאבק באלימות נגד נשים. בזמן ההכרזה, קרא האו”ם לממשלות העולם לארגן ביום הזה פעילות להעלאת המודעות הציבורית לבעיית האלימות נגד נשים בחברה. זאת, כל עוד נשים בכל רחבי העולם ומכל השכבות החברתיות והכלכליות ממשיכות להיות קורבנות לאלימות מילולית ופיסית, לאונס, לאלימות במשפחה ולהטרדה מינית. הצורך בציון היום הזה, נובע גם מכך שמקרים רבים של אלימות נגד נשים אינם מדווחים לרשויות וההקף האמיתי של האלימות נגד נשים בעצם לא באמת ידוע. 

רק בישראל, כך לפי נתונים של ויצו, חיות למעלה מ 200,000 משפחות נפגעות אלימות. כלומר, 1,000,000 גברים, נשים וילדים כלואים במעגל האלימות. למעלה מ 200,000 נשים בישראל, חשופות מדי יום למגוון פרקטיקות של אלימות: פיזית, מינית, רגשית, רוחנית, כלכלית.

המשפט שלי, אילי וולף, מקימת עמוד הפייסבוק 'נשים נגד אלימות'

מערכת LEGIT מורכבת רק מנשים. הבנו, שבזמנים כאותיים כמו זה שבו אנחנו חיות עכשיו, יש בהחלט מקום להקדיש אייטם ליום החשוב הזה. פנינו לחפש בכל הכיוונים  ומצאנו שיש המון פעילויות ואירועים בערים השונות. מצאנו סטודנטית שתורמת את הכנסותיה מפרויקט ‘חולצה מחפיצה’ לצעדת השרמוטות ולאיגוד המרכז את הסיוע לנפגעות פגיעה מינית, מצאנו את מי שחוותה אלימות בנישואיה ומנהלת את עמוד הפייסבוק ‘אלימות נגד נשים’, מצאנו את מי שמקדם את קמפיין ‘כאן זה מתחיל’ של נעמת, את ‘לכודות ברשת’ של ויצו ואת יוצרת המיצב ‘איננה עוד’, שבו מוצגים בגדיהן של קורבנות שנרצחו על ידי בני זוגן. וזה רק הקצה של הקצה.

חולצה מחפיצה, שקד קמחי (יחצ)
חולצה מחפיצה, שקד קדמי (יחצ)

ילדה רעה

שקד קמחי, היא היום סטודנטית שנה ג’ במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר. כשהיתה בשנה א’, משימה באחד הקורסים, הפגישה אותה עם מילון הסלנג המקיף של רוביק רוזנטל. “במילון יש מילים שמקובצות לפי נושאים” אומרת שקד קמחי “נתפסתי לאזור בו מתוארות נשים במילים מאוד שליליות, מיניות ומחפיצות. העמקתי את המחקר לגבי שפת הפנייה לנשים במרחב הציבורי, ובעצם, החלטתי שאני רוצה להשתמש בביטויים האלה, שאני מכירה מחיי היומיום, ולבדוק אם זה בכלל לגיטימי? מה פוגע ומה מכבד נשים בחברה”.

“עוד לפני שהתחלתי בפרויקט, לקחתי פעם חלק במצעד השרמוטות. נשים במצעד, רושמות מיני מילים ישירות על הגוף, מה שהופך לבחירה מאוד מוחצנת. בפרויקט שלי, שילבתי בין המילה שמופיעה במילון כחלק מהשפה לבין “נירמול” המילה והדפסתה על חולצה”.

איך הגיבו לפרויקט?

“הרבה אנשים, בעיקר ברשת, הגיבו מאוד שלילי. לטענתם, אני דווקא מחזקת את המילים השליליות המופנות לנשים, מה שמגעיל ומביש מבחינתם”.

היום את פעילה?

“נחשפתי לנושא כשעברתי לגור באלנבי בתל אביב ועם הזמן, הפכתי גם הרבה יותר אקטיבית. את החולצות, פרסמתי בהתחלה רק בפייסבוק, כדי להבין אם ואיך אני מתקדמת איתן. לא חשבתי שהן ייצאו מגבולות האקדמיה, למרות שכן רציתי לעורר דיון ולהשפיע אקטיבית על המרחב. אנשים קנו, והרווחים הועברו לצעדת השרמוטות ולאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית”.

מי שסקרן, יוכל לפגוש את שקד מחר, יום שני בערב ב’תדר’, בערב שיח נשי שיתקיים שם. שקד תסביר על התהליך שעברה עם החולצות כשהכל, כמובן, בהתנדבות מלאה”.

אל תסתירי מאף אחד. ת-ס-פ-ר-י!

בנישואיה הראשונים, הייתה אילי וולף אישה מוכה. עמוד הפייסבוק שלה, ‘נשים נגד אלימות’, נוצר במטרה לשמש פלטפורמה המתייחסת ומעלה את המודעות למאבק באלימות נגד נשים. העמוד שלה, מאפשר דיון בנושא האלימות בארץ נגד נשים ובהתעללות פיזית ונפשית. עוד, יש בעמוד כלים להתמודדות באלימות במשפחה, בזכויות הנשים בארץ וביעילותו של טיפול בגברים מכים.

המשפט שלי, אילי וולף

“כמעצבת גרפית, עלה לי רעיון, לעשות משהו יצירתי בהקשר של הנושא הכאוב והטראומה שעברתי” אומרת וולף “את סדרת ‘המשפט שלי’ עיצבתי כדי לעורר מודעות ותשומת לב לנושא וכך, במשפטים עצמם, ישנה פניה כביכול אישית, לנשים שחוו אלימות או שחוות כרגע אלימות, לקום ולעשות מעשה. היום, לאחר שהצלחתי לצאת מהמעגל הזה וכשאני נשואה פעם שנייה לבן זוג מתוק ומקסים, אני מרגישה שניצחתי. בקרוב, תעלה חנות אינטרנטית לרכישת חולצות וסטיקרים. כשאני אומרת לוולף שכל זה מאוד עצוב היא עונה שהיא לא חושבת שזה עצוב. “זה בהחלט היה קשוח, אבל אני שיקמתי את עצמי ויכולה לנסות לעזור לנשים אחרות ולקרוא להן לקום ולהציל את עצמן”.

מסרים במשפטים, אילי וולף

וולף היא דוגמה לאישה שהיתה מוכה אבל נשארה מאהבה. “אני הצלחתי להציל את עצמי בכך שהחלטתי להתגרש, למרות שמאוד אהבתי אותו. אבל, יותר חשוב, לא רציתי להפוך לעוד מודעה בעיתון על אישה שנרצחה. התגרשתי וויתרתי על הכל, מה שלא היה חכם, והתחלתי טיפול רגשי לחיזק ושיקום לאחר הטראומה שעברתי. הצעד הראשון בעצם, היה להבין שאני צריכה לוותר על הקשר שלי עם בעלי שאהבתי אותו למרות הכל”.

צריך לדעת מתי ללכת, אילי וולף

אני רוצה אותך בתחתונים

נעמת, השיקה לקראת היום החשוב, קמפיין סרטוני רשת תחת הכותרת ‘כאן זה מתחיל’. בקמפיין, שהופך ויראלי ברשתות החברתיות, מככבות מפורסמות כמו שיר אלמליח, גלית גוטמן, אילנית לוי, נלי תגר, נועה קולר, שני קליין, אסתר רדא, יבגניה דודינה, לונא מנסור, לירן כוהנר, שביט ויזל, ראידה אדון ורותי אסרסאי. “אני רוצה אותך בתחתונים – תתפשט!” אומרת שיר אלמליח לדוגמן שעובד איתה, “מוט ההילוכים הוא החבר שלך, תטפל בו בעדינות” אומרת שני קליין במהלך שיעור נהיגה, “מי שרוצה קריירה, לא עושה כל כך הרבה ילדים!” אומרת נועה קולר למועמד בראיון עבודה.

בסרטונים, נראות הידועניות כשהן מצולמות כביכול במצלמה נסתרת ונתפסות מטרידות, מחפיצות ומקטינות גברים. הסרטונים נוגעים בשלל סוגיות הקשורות באפן ישיר לתופעת האלימות, המכוונת ברוב המקרים המוחלט, נגד נשים. 

“מטרת הקמפיין, היא להציב מראה ולגייס את הציבור, גברים ונשים כאחד, למאבק באלימות” אומרים בנעמת.” ההחלטה בקמפיין, הייתה להפוך את סדר העניינים ולהציב תמונת מראה אודות חייה של כמעט כל אישה”. בארגון מסבירים, שהקמפיין מכוון לציבור כולו ונועד לטלטל את הגולשים. עוד הם מסבירים שרצח ואונס, הם הביטוי הקיצון של יחסי הכוח המגדריים הבאים לידי ביטוי יומיומי בהדרה, החפצה, השתקה, הטרדות מיניות, סקסיזם, השפלה והקטנה של נשים. לכן, הוחלט בנעמת, לצאת בשורה ארוכה של סרטונים בכיכובן של מובילות דעה, שיגרמו לצופים לשאול את עצמם איך זה מרגיש להיכנס לכמה שניות לנעליה של אישה.

בנוסף, לקראת יום הגברת המודעות לאלימות נגד נשים, יצרו בנעמת את קעקועי ‘כאן זה מתחיל’. אלפים כבר התקעקעו בקעקוע הזמני, שהכנסותיו תרומה למרכז ולטיפול ומניעת אלימות במשפחה. ניתן להזמין קעקועים בעמוד הפייסבוק של נעמת בכפולות של 1,000 בתמורה ל 200 שקלים הנתרמים למרכז נעמת.

קעקועי 'כאן זה מתחיל' (יחצ)

לכודות ברשת

בויצו, החליטו לציין את יום המאבק באלימות נגד נשים באמצעות כנס תחת הכותרת ‘לכודות ברשת – זירות האלימות במשפחה במאה ה-21′. מה החוויה של אישה הנמצאת במעקב טכנולוגי 24/7, 365 ימים בשנה? מה החוויה של גבר שלא מסוגל להתרכז ועסוק במעקב אובססיבי אחר בת זוגו? עם מי היא מתכתבת? למי היא חייכה? עם מי היא דיברה במשרד? מה המשמעות של’סוס טרויאני’ המוחדר למכשיר הנייד? מחזיק מפתחות תמים המקליט שיחות? מצלמות ‘האח הגדול’ בבית חכם המשדרות ישירות למכשיר הנייד? האם מותר להוציא מידע פרטי מהנייד? האם מותר להאזין בסתר?

אלימות העידן החדש (יחצ)

בכנס, ידובר על השימוש לרעה בכלים טכנולוגים מתקדמים, המפקיע את פרטיותן, את זכותן הבסיסית של הנשים לחופש והופך אותן לשבויות ונתונות לשליטה טוטאלית של בן הזוג. הכלים הטכנולוגים, מתחדשים חדשות לבקרים ומפקיעים את פרטיותן וזכותן הבסיסית של הנשים לחופש. הם הופכים אותן שבויות בשליטה טוטאלית של בן הזוג 100% מהזמן.

נורות אדומות (יחצ)

עדיין לא רשומים לניוזלטר של LEGIT? זה הזמן

איננה עוד

‘איננה עוד’ הוא מיצב אמנותי שרץ כבר שנתיים וחצי. המיצב, מבקש למחות בצעקה רמה על רצח מגדרי של נשים, לרב על ידי בני זוגן ולעיתים על ידי בן משפחה אחר. אותן נשים, שקיפחו את חייהן על רקע מגדרי, הותירו אחריהן ילדים, הורים וקרובים כואבים. “סיפורי רצח הנשים נראים במדיה, עוברים ונגמרים” אומרת קרן גולדשטיין יחזקלי, בימאית קולנוע וטלוויזיה ויוצרת המיצב “הסיפורים האלה, עולים מדי פעם בחדשות ומודרים לשולי השיח הציבורי. חשבתי, מה אני יכולה לעשות כדי להביע את המחאה שלי. חפשתי דימוי חזק ומזעזע שיסמן את העדרן של הנשים באמצעות הבגד שלהן. הכוונה לאיננה עודנשים ונערות מכל הלאומים, המגזרים, הדתות והגילאים”.

'איננה עוד' (יחצ)
המיצב בתצוגה קודמת (צילום קרן גולדשטיין יחזקלי)

עדויות אחרונות לחיים שהופסקו

חולצת טריקו ירוקה, שמלת ג׳ינס, מעיל שחור קצר דמוי פרווה, שמלה רקומה ארוכה, מכנסי ג’ינס, חולצת טי שירט אדומה, סווטשירט המזל אותו לבשה לפני כל מבחן באוניברסיטה, גופייה שחורה ועליונית שנקנו במיוחד לחתונה. כל אלה, הם חלק מהמיצב המזעזע כשלמעשה, מדובר בסדרה אקראית של בגדים, עדויות אחרונות ואילמות לחיים שהופסקו באלימות, בטרם עת, המכילים בתוכם סיפורים של היעדרות ויתמות. לכל פריט לבוש מוצמדת פתקית קטנה ובה מצוין שם האשה, כלי הרצח, וגזר הדין של הרוצח.

איננה עוד, ענת אלימלך (צילום: קרן גולדשטיין יחזקלי)
איננה עוד, ענת אלימלך (צילום: קרן גולדשטייל יחזקלי)

“הדימוי של הבגד הריק מאוד הרתיע אותי” אומרת גולדשטיין יחזקלי “אבל הוא דיבר ללבם של הרבה אנשים שעמדו מולם, דמיינו והצטמררו מכך שבבגד הייתה פעם אישה, עם ריח ובושם, וחלומות. עכשיו הבגד נשאר ריק”. 

כשאני שואלת את גולדשטיין יחזקלי על המפגש עם המשפחות, היא מספרת שנאלצה, יחד עם שותפיה לפרויקט, לעשות תחקיר רציני למדי. זה, כי אין בעצם מסד של נתונים שבו מופיעה רשימת פרטי משפחות הקורבנות. “הגענו למשפחות שונות בערים שונות. בהתחלה, נתקלנו בחשדנות ובהמון כאב. במשפחות רבות, הבגד המושאל הוא הפריט האחרון שנשאר להם כמזכרת מקרובה אהובה ולכן, היה להם קשה מאוד להיפרד ממנו. היינו צריכים להשיג את האמון של המשפחות בנו, במטרה שלנו וברצון להשמיע את הקול הזה ולעורר אנשים לפעולה”.

פטמה (צילום: קרן גולדשטיין יחזקלי)
פטמה (צילום: קרן גולדשטיין יחזקלי)

איך היה לגעת באותם פריטים כל כך אינטימיים?

“כשהשקית הראשונה, שבה בגדיה של אללא דאהר הגיעה, לא הייתי מסוגלת להיכנס לחדר שבה היתה מונחת לפחות שבוע ימים. היו שם ג’ינס ואת הסווצ’ר שנהגה ללבוש לפני מבחנים כשהייתה סטודנטית לרפואה”. 

המיצב המצמרר, הוצג בינתיים גם בג’נבה ווינה והשנה יצא לברלין, לונדון וניו יורק. “המטרה היא לאסוף בגדים של קורבנות מכל העולם ולהרים מיצב באו”ם עם 100 בגדים ולא רק עשרה” אומרת גולדשטיין-יחזקלי “אנחנו בהחלט צועדות בכיוון הנכון”.

תוכלו לראות אותו בלובי עיריית תל-אביב-יפו, ב 24-26/11, בשעות 08:00-17:00.

איננה עוד, גנית (צילום קרן גולדשטיין יחזקלי)
איננה עוד, גנית (צילום קרן גולדשטיין יחזקלי)

עצרת מרכזית

מחר, יום שני, 25/11, תתקיים צעדה ועצרת לציון יום המאבק הבינלאומי באלימות כלפי נשים. ההתכנסות תהיה בככר רבין ומשם תצא צעדה אל עבר המשכן לאמנויות הבמה, שם תתקיים העצרת המרכזית.

עצרת מרכזית, תל אביב (יחצ)

“בזמן שנבחרי הציבור שלנו לא מצליחים להקים ממשלה” כותבים המארגנים בעמוד האירוע בפייסבוק “הביטחון האישי שלנו מופקר, התקציבים שמיועדים למניעה וטיפול באלימות כלפי נשים, לא מועברים וכולנו משלמות מחיר יקר מנשוא”.

שלוש עשרה נשים נרצחו מתחילת השנה על ידי קרוביהן.

שלוש מהן, רק בחודש האחרון.

אל מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית הגיעו בשנת 2018 מעל 50,000 פניות.

מה כל אחד מאיתנו עושה כדי שכל זה יפסק?

מערכת LEGIT תומכת בכל מאבק שעקרו טובתן של נשים באשר הן. 

המידע המופיע כאן הוא רק חלקיק מהפעילות המתרחשת במסגרת יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים.

מדברות את זה, ערב אינטימי המוקדש כולו לחוויה הנשית במרחב הציבורי (יחצ)

LEG!TJOBS

מי את/ה? מעצב/ת גרפי בוגר/ת שנקר / בצלאל / חולון / שנקר / ויצו מה אנחנו מחפשים? מישהו/י סקרן/ית עצמא [...]

המשרד עובד על מגוון פרויקטים מעניינים בכמה היבטים של תחום האדריכלות: מבני ציבור, תעשיה, משרדים ותשתי [...]

אינהאוס סטודיו בחברת הייטק תל-אביבית מחפש מעצבים יצירתיים עם יכולות טיפוגרפיות גבוהות שיודעים לעבוד [...]

If you are an ambitious and talented UX/UI designer with an eye for details and style, we will be ha [...]

חברת הייעוץ המובילה בישראל, TASC, מגייסת UX Stretegic למחלקת Digital, Data & Service Design. במס [...]

ברחנא אדריכלים מחפשים אדריכלים או הנדסאים, מנוסים וגם צעירים. אנחנו משרד מאמן. פרויקטים מעניינים ומג [...]

למשרד בלומנטל דרסלר אדריכלים הממוקם ליד כיכר רבין, שעוסק בעיקר במגורים/מסחר/משרדים דרוש/ה אדריכל/ית [...]

למשרד ברנוביץ’ קרוננברג אדריכלים דרוש/ה אדריכל/ית עם ניסיון בעיצוב פנים בעל/ת 3-5 שנות ניסיון, וניסי [...]

משרד ישר אדריכלים המטפל בפרויקטים איכותיים, גדולים ומורכבים בארץ ובחו"ל, מחפש לגייס לשורותיו אד [...]

לחברת א.לופו יזמות,פיקוח ובניה בע"מ דרוש/ה אדריכל/ית תכנון, תאום ורישוי מול רשויות וועדות תכנון [...]