עיצוב
ספירולינה טרייה בEatTech (צילום נמרוד גנישר)

טכנולוגי ומעוצב: EatTech מזמינים אותנו לטעום חידושים טכנולוגיים באוכל

אם אתם חיים על הפלנטה הזו בשנים האחרונות, אתם בוודאי יודעים שאוכל – אוכלים עם העיניים. עכשיו, מסתבר שגם טכנולוגיה הכי טעימה כשהיא מוגשת יפה וחכמה

סצנת הפוד-טק (foodtech) הישראלית, הולכת וגדלה בשנים האחרונות ויוצרת עוד ועוד חידושים בעולם המזון. פטנטים, רעיונות חדשים, טכנולוגיות מבריקות, כל אלה הם כבר לא רק נחלת המתכנתים וחברות הטכנולוגיה המוכרות. מסתבר, שאנחנו יכולים להיות מבריקים גם בתחומים אחרים.

“איפה נכנס פה העיצוב?” שאלתי את לירון צנחני, מעצבת ויוצרת בתחום הקולינריה וזו שיצרה את הקונספט, ניהלה קריאייטיבית ועיצבה את פרויקט EatTech שהתקיים בשבוע שעבר בירושלים במסגרת אירוע ‘מסעדות פתוחות ירושלים’. “חברות סטרטאפ, מתעסקות בחומרים חדשים שצריכים, בסופו של דבר, להגיע למשתמש, להפוך את החומר שלהם לחוויית אוכל שהיא לא מגזין מדעי, לא תאוריה אלא חוויה אמיתית. לחברות שמפתחות את החומרים, אין את הכלים לעשות את זה. בדרך כלל, הם באים מהעולם של מדע וטכנולוגיה של מזון ומדעי התזונה, לא מהעולם שמייצג משתמשים כמו עולם העיצוב”.

חלבון חומוס הופך למרשמלו (צילום נמרוד גנישר)

העיצוב בסיטואציה הזו, יוצר גשר בין הטכנולוגיה המבריקה למשתמשי הקצה ומנגיש להם את החומר החדש בצורה שיוכלו להבין אותו. החל מעיצוב גרפי, עיצוב כלי האוכל והדרך שבה הם מוצגים, המתקנים מהם תאכלו והכי חשוב – הטעם הטעים טעים והיופי המוגזם של חומרי מזון די בריאים בסך הכל.

לפני כמה חודשים, פנו היזמיות כרמית אורון ומירב אורן, מ-ACT ו’ממסעדות פתוחות ירושלים’, ללירון וביקשו במסגרת הפסטיבל שתייצר אירוע תוכן שמחבר בין עיצוב לקולינריה ועוסק בחומרים שמגיעים מעולם הפוד-טק הישראלי ומוצגים בדרך כלל בצורה די יבשה. איך הופכים את כל היובש הזה למשהו כל כך נעים וטעים? שאלתי את לירון והיא סיפרה “לאורך ההכשרה שלנו כמעצבים, השאלות שמנחות אותנו מגיעות מעולם אחר לגמרי. כאן, מדובר על עולם של מרקמים, איכות חומר, ערכים תזונתיים. הם לא עוסקים בהנגשה שלו לקהל הרחב, למי זה מתאים, איך מייצרים מזה משהו מפתה, זה UX/UI של אוכל.”

סוכר אינקרדה בשוקולד (צילום נמרוד גנישר)

איך בונים את הגשר

“ממש ניגשתי לזה כמו מעצבת תעשייתית” היא ממשיכה “את מתחילה להבין, מה החומר, במה הוא עובד, במה הוא טוב, במה לא, יצרנו ת”ז גרפית, בחרנו שפים, הבנו את החוזקות ובנינו קונספט משותף. קווים לדמותו של חומר, תהליך הייצור, קווים לפוטנציאל קולינרי, זה הדי אן איי של החומר. שאלנו את עצמנו מהו מרחב האכילה הראוי ואיך מעוררים השראה והכי חשוב, איך מגישים את האוכל במיטבו.”

בתערוכה האכילה שהתקיימה בבית הנסן הוצגו שלוש חברות ישראליות מהתחום כשכל אחת עוסקת בחומר אחר לגמרי. הראשונה היא חברת דו-מתוק המייצרת סוכר לכל דבר, לבן אפילו (אמאלה) שהייחוד שלו הוא גובה המתיקות שלו. צריך לצרוך כ 60% מסוכר האינקרדו שהם עוסקים בו כדי להרגיש את אותה המתיקות שהייתם מרגישים עם סוכר רגיל. המהלך של החברה תורם לאג’נדה העולמית להורדת צריכת הסוכר. ומאפשר להנות מהמתוק בצורה בריאה יותר.

ערכים תזונתיים במרכז (נמרוד גנישר)

החברה השנייה היא חברת אלג’ימור שמייצרת ספירולינה טרייה. מה החידוש? שהיא טרייה. כיום אנחנו מכירים אותה בתצורה היבשה שלה, הקפסולתית או האבקתית, המסריחה. היא מגיעה למצב הזה בגלל התהליכים של החימצון שהיא עוברת בדרך אלינו. בתצורתה הטרייה היא לא מקבלת את הטעם הנורא וגם לא את הריח. היא יותר עדינה והכי חשוב, שומרת על הערכים התזונתיים שלה בצורה המיטבית.

 

החברה השלישית היא חברת ChickP שמייצרת חלבון חומוס, ממש פרוטאין טהור. יש שייקראו לחומר ‘תחליף’ חלבון אבל שמענו שהוא ממש נעלב כשמתייחסים אליו ככה. הוא צמחי, איכותי, מתאים לכולם, ויכול לקבל על עצמו כל טעם שתבחרו, דיי אלוהי. הם הוציאו מהחומוס את כל הגורמים הבעייתיים שלו והפכו אותו לנטול טעם, לשילוב בכל סוגי התזונה, חלבון נטו. זה מסתדר יופי עם אחת המגמות החזקות שהולכות וגדלות היום וזהו המרדף אחרי הפרוטאין.

ככה היא נראית כשהיא טרייה וטעימה (צילום נמרוד גנישר)

איך מדגישים טעם בעזרת עיצוב

בחשיבה על התערוכה ועל הדרכים הנכונות ביותר להציג את המוצרים של החברות ובעיקר את הטעמים מה שהוביל היתה השאלה: מה הכי ידגיש את החומר? “במיצג ‘גלגולי האלים 2020’ של סוכר האינקרדו בחרתי יחד עם אסטלה, השף קונדיטורית והשוקולטיירית, לשלב אותו עם שוקולד. בעבר, עוד לפני שידענו מה זה שוקולד, היו שותים פולי קקאו טחונים עם תבלינים מקומיים, היו קוראים לזה משקה האלים. המתכונים האלה כבר לא בשימוש היום ואם כן, מוסיפים להם כמויות אדירות של סוכר אבל פעם, ייחסו להם חשיבות של מגבירי כוח, עוזרים לעיכול, יוצרי חוסן, ממש כמו תרופה. מספרים כי כשהקקאו הגיע לאירופה זה היה משקה סודי של האצולה – דיי דוחה, מר במידה שקשה מאוד לשתות אותו. אז לקחנו את המתכון מפעם והוספנו לו את סוכר האינקרדו שלא מצריך להוסיף טון סוכר, ובחרנו להגיש אותו בצורה התלת ממדית שלו כדי לאפשר חווית אכילה קצת יותר מורכבת, לחבר את הטעמים על הלשון.”

אסטלה והשוקולד. (צילום נמרוד גנישר)

“במיצג ‘עולה מן המים’ של הספירולינה הטרייה שיצרתי יחד עם שף אוהד קורי והקונדיטורית יהודית לוי בחרנו להגיש אותה קרה, כמעט קפואה ועולה מן המים. הכל כדי להדגיש את הטעמים שלה שפתאום הפכו לכל כך טעימים ושונים מאותן קפסולות שאנחנו רגילים לבלוע. הכל על מנת לתת את התחושה של דרך הייצור שלה, בתוך בריכות, בצורה טבעית. הוספנו טעמים טבעיים, בוטנים, תבלינים טריים, קוקוס, כדי להדגיש את הטריות והטרופיות שלה.

 

את חלבון החומוס במיצג ‘מדורת השבט 2.0’ הפכתי יחד עם אנה שפירו למרשמלו. התפיסה הוויזואלית של ‘חלבון’ (חיה) נצלית מעל למדורה הופכת כאן לצמחונית, בריאה, מתוקה וטעימה. היער שסובב את המדורה, הפך לעצי הפליז הלא הם המזלגות. “בסופו ש דבר, זו במה. היא מתקשרת את המוצר שלהם באופן שלמשתמש כדאי לחוות אותו, הרבה פעם זה הפער שחסר שם. אנשים מסתכלים על המוצר הטכנולוגי ואומרים איך? פה, הם נדהמים לגלות.”

מדורת השבט 2.0 (צילום נמרוד גנישר)

הבנה מאוחרת

אבל חברות הטכנולוגיה האלה, מבינות מה עיצוב החוויה מאפשר להם? שאלתי ולירון ענתה שבדרך כלל לא בהתחלה “זו העבודה שלי. ההבנה שלהם בסוף היא האפקט של מי שעושה איתי את הפרויקטים האלה. זו כבר לא מצגת משקיעים של חברת פוד-טק, זה מוצר אכיל, טעים וחכם מאוד ואפשר לראות את זה קם לתחייה. כשאתה רואה את הקהל מגיב לזה בזמן אמת, אתה רואה שזו דרך לייצר את החוויה הרב חושית הכוללת שעובדת יד ביד עם החומרים שלך. בדרך כלל קשה להם להבין, גם אנחנו לא תמיד יודעים למה אנחנו באים, בסוף זה מפתיע גם אותם. אף אחד לא מצפה לחוויה כזו, פתאום זה קומוניקטיבי. מה שתמיד משמח אותי זה ה-וואו בסוף, מתוך נקודת מבט שהתודעה שלהם מתפתחת בנושא.”

EatTech (צילום נמרוד גנישר)

אירוע כזה, מגניב ככל שיהיה, שם בפרונט את התזונה. הערכים התזונתיים נחשפים במלוא הדרם ומקבלים את קדמת הבמה. טבלת הערכים לא שולית יותר, היא המרכז של העניין וככזו, עוזרת למתבוננים להבין את החשיבות שלה. “זו כבר לא רק חווית האוכל במסעדות ולהכיר את השפים, הפסטיבל והאירוע שלנו בפרט, עוסק המון בתוכן סביב אוכל, חדשנות סביב אוכל, לייצר הזדמנויות להפגיש אנשים עם יוצרים משפיעים, מעצבים, שפים מובילים, אנשים מתחומי המדע. התפיסה היא אחרת.”

כשעיצוב וטכנולוגיה נפגשים (צילום נמרוד גנישר)

חלומות מתגשמים

ומה החלום? אני שואלת את לירון לקראת סוף הריאיון, בעיקר כי מההיכרות הלא קצרה שלנו היא אחת כזו שחולמת “יש כמה כוכבים שצריכים להסתדר כדי שזה יקרה” היא אומרת “אבל החלום הוא להמשיך עם זה. המטרה היא לחשוף את זה לקהל רחב יותר, לכמה שיותר עיניים, פיות, ידיים. הכל זו עשייה ישראלית, זו היתה אחת מאבני היסוד של הפרויקט שהגדרנו מההתחלה ושהיה חשוב ליזמיות של מסעדות פתוחות לקדם.”

 

“עוד לא שמעתי שיש חומר יותר חשוב ממזון לבני אדם. אני חושבת שבנקודה שאנחנו נמצאים היום, זה מאפשר לנו לדייק את איך ומה אנחנו עושים איתו. לא סתם אומרים We are what we eat, עולם המדע והטכנולוגיה עוסק בזה ללא הרף וגם עולם העיצוב נרתם למשימה כדי לעזור לאנשים להשתמש באוכל בצורה חכמה שמיטיבה איתו. אנחנו צריכים להשתמש באוכל ככלי לחיים טובים יותר.”

LEG!TJOBS

מי את/ה? מעצב/ת גרפי בוגר/ת שנקר / בצלאל / חולון / שנקר / ויצו מה אנחנו מחפשים? מישהו/י סקרן/ית עצמא [...]

המשרד עובד על מגוון פרויקטים מעניינים בכמה היבטים של תחום האדריכלות: מבני ציבור, תעשיה, משרדים ותשתי [...]

אינהאוס סטודיו בחברת הייטק תל-אביבית מחפש מעצבים יצירתיים עם יכולות טיפוגרפיות גבוהות שיודעים לעבוד [...]

If you are an ambitious and talented UX/UI designer with an eye for details and style, we will be ha [...]

חברת הייעוץ המובילה בישראל, TASC, מגייסת UX Stretegic למחלקת Digital, Data & Service Design. במס [...]

ברחנא אדריכלים מחפשים אדריכלים או הנדסאים, מנוסים וגם צעירים. אנחנו משרד מאמן. פרויקטים מעניינים ומג [...]

למשרד בלומנטל דרסלר אדריכלים הממוקם ליד כיכר רבין, שעוסק בעיקר במגורים/מסחר/משרדים דרוש/ה אדריכל/ית [...]

למשרד ברנוביץ’ קרוננברג אדריכלים דרוש/ה אדריכל/ית עם ניסיון בעיצוב פנים בעל/ת 3-5 שנות ניסיון, וניסי [...]

משרד ישר אדריכלים המטפל בפרויקטים איכותיים, גדולים ומורכבים בארץ ובחו"ל, מחפש לגייס לשורותיו אד [...]

לחברת א.לופו יזמות,פיקוח ובניה בע"מ דרוש/ה אדריכל/ית תכנון, תאום ורישוי מול רשויות וועדות תכנון [...]