עד שהשמים לא יבכו עוד, תערוכת קווי דמיון, מכללת הדסה, איבונה חמילבסקה (יחצ)

חדשות האקדמיה: מפגש עם התעשייה, קווי דמיון וד"ר לשם כבוד

במכללת מנטור לומדים מהניסיון של אנשי תעשייה, בהדסה משיקים תערוכת אנימציה ואיור, אדריכל משה ספדי מקבל תואר ד"ר לשם כבוד מהטכניון ומרוץ הכרכרות השנתי התקיים באוניברסיטת אריאל

פגוש את התעשייה

במסגרת התכנית החדשנית לעיצוב ופיתוח משחקים של מכללת מנטור, ובשיתוף עמותת GameIS, תערך במהלך חודשי הקיץ סדרת מפגשים והרצאות שבועיות תחת הכותרת 'פגוש את התעשייה'. מטרת המפגשים להוות פלטפורמה של העשרה והיכרות אישית עם אנשי תעשייה שישתפו בניסיונם, בסיפורים מהשטח, תהליכי פיתוח, מודלים עסקיים, תרבות משחקים, טיפים וסיפורים אישיים. ביום שלישי, 2/7, ייערך מפגש עם שגיא ממן מחברת פלייטיקה שידבר על הפסיכולוגיה של תשלום במשחק. ביום שלישי, 9/7, יתקיים מפגש עם עודד שרון שיעסוק בפיתוח משחקים בתקציב נמוך ובגיוס כספים. במפגש הבא, דניאל גולוב ידבר על ההבדל בין משחק למוצר וכיצד הופכים אותו לכזה.

/// ללא תשלום. ז'בוטינסקי 1, רמת גן. בשעה: 19:30.

פגוש את התעשייה 2019 (יחצ)

קווי דמיון

תערוכת האנימציה והאיור 'קווי דמיון' תתקיים במסגרת פסטיבל 'אאוטליין' ותפתח בגלריה עזריאלי של המכללה האקדמית הדסה ביום חמישי, 4/7. התערוכה בוחנת את הקשרים והמפגשים בין צילום, אנימציה ואיור דרך עבודותיהם של יוצרים עכשוויים, מקומיים ובינלאומיים מובילים בתחומם. בליבה של התערוכה, מוצגים תהליכים של יצירת נרטיבים חלופיים בדויים למציאות היסטורית או ביוגרפית, בהם אלמנטים מאותה מציאות נשזרים לתוך עבודה חדשה.

תמונת העולם הספק-בדיוני שנוצרת, מעלה שאלות אודות הקו הדק העובר בין מה שהיה לבין מה שיכול היה להיות. בעבודות נעשה שימוש בחומרים הלקוחים מעולם הצילום, אך בתהליך העבודה של היוצרים והיוצרות הם עוברים מטמורפוזה – מותמרים, מותקים, מתפרקים או מפורקים, מנוכסים ומורכבים מחדש. בחלק מהעבודות, תצלומים משמשים כהשראה, כנקודת מוצא ליצירה חדשה לחלוטין, בחלקן הם משמשים כחומר גלם – מפורקים לחלוטין או עוברים תהליך של ריבוד. חלק מעבודות האנימציה נוצרו בטכניקת הרוטוסקופ – איור ידני או דיגיטלי על גבי החומר המצולם פריים אחר פריים, ואחרות נעשו בטכניקת הסטופ-מושן המתבססת על פעולת הצילום. ישנם יוצרים שאף פיתחו טכניקה חדשה וייחודית לשילוב צילום ואנימציה.

/// אוצרות: טל שוורץ, חן חייפץ. עד: 16/10. הנביאים 39, ירושלים.

שאלוה לשלומה, דניאלה שניצר ועומר שרון (יחצ)
הגיפו את התריסים, מתוך וידאו של ינון לן (יחצ)

דוקטור לשם כבוד

הטכניון העניק תוארי דוקטור לשם כבוד לשבעה אישים שבהם האדריכל משה ספדיה, היזם ואיש העסקים סמי סגול, מייסדת קרן אייסף – נינה אבידר ווינר ופרופ' סטפן מלאך – שסבו השיג בשנת 1911 את הרישיון להקמת בניין הטכניון ההיסטורי. הטקס התקיים במעמד נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, יו"ר הוועד המנהל של הטכניון גדעון פרנק, יו"ר הקורטוריון לורנס ג'קייר, שגרירת קנדה בישראל דברה ליונס, קונסול צרפת בחיפה פטריס סרוונטי, סגן ראש עיריית חיפה דוד עציוני, חברי הנהלת הטכניון וכל דיקני הפקולטות.

האדריכל משה ספדיה, מהאדריכלים המובילים בעולם, תכנן במהלך הקריירה העשירה שלו כ-200 מבנים ובניינים ברחבי העולם. "נולדתי בחיפה ברחוב בלפור 15, מול חצר הטכניון הישן" אמר אדריכל משה ספדיה "והארכיטקטורה המגוונת של חיפה וסביבתה היא שהובילה אותי להחלטה להיות אדריכל. אף שבסופו של דבר למדתי במונטריאול הקרה, ברור לי שהייתי צריך ללמוד בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון. למרות הפרסים הרבים שקיבלתי עד היום – תואר הכבוד מהטכניון מרגש אותי במיוחד, כי בסופו של דבר הטכניון הוא הבית".

פרופ' סטפן מלאך, שדיבר בשם מקבלי התארים, הוא מדען בעל שם עולמי בעיבוד אותות ובעיבוד תמונה, אולם נאומו התמקד בקשר הייחודי של משפחתו לטכניון. "סבי, אשר מלאך, גדל בסלוניקי והיה שייך לדור הראשון של יהודים שהושפעו מתנועת ההשכלה והתרחקו מהדת אך רצו לשמר את זהותם היהודית. זו הייתה תקופה נפלאה של התפתחות אומנותית, היפתחות למדע והתחזקות של ערכים כגון הומניזם, חירות וזכויות אדם. הקשר לטכניון נרקם ב-1911, כשהוא נסע לאיסטנבול והשיג מהשלטון העות'מאני את הרישיון (הפירמאן) להקמת בניין הטכניון ההיסטורי".

מימין לשמאל: סמי סגול, קרול אפשטיין, פרופ' סטפן מלאך, ד"ר סטיוארט א' פלדמן, פרופ' פרץ לביא, נינה אבידר ווינר, משה ספדיה, פרופ' ד"ר אלפרד פורשל (יחצ)

מרוץ כרכרות

ערכי סביבה, מחזור, אקולוגיה ושימוש במשאבים מקומיים היוו השראה לסטודנטים לארכיטקטורה באוניברסיטת אריאל בעיצוב כרכרות. הכרכרות שמשו למרוץ השנתי על שם מולי קנר והן עוצבו, בנושא 'קיימות', בהשראת אדריכלים ומעצבים ידועים. המירוץ התקיים במסגרת קורס עיצוב בסיסי שנה א' והשתתפו בו 18 כרכרות עוצבו שנבחנו בקטגוריית עיצוב ובקטגוריית מהירות. התהליך החל בניתוח האדריכל / מעצב שנבחר, הכנת כרזה, בניית שלד, בדיקת בטיחות תכנון ועיצוב הכרכרה. בקטגוריית העיצוב נבחנו, בין השאר, הנושאים הבאים: חקר שפת אדריכל/מעצב שנבחר, הכרזה, העברת פרשנות שפת האדריכל, בחירת החומרים, חוזק ובטיחות, תלבושת ועוד.

במקום הראשון זכתה הכרכרה שעוצבה בהשראת האדריכל קנגו קומה, הסטודנטים: אחווה פרנקל, שרה טברסקי, אלישבע דוידוביץ ועמר גלדאור. במקום השני  זכתה הכרכרה שעוצבה בהשראת האדריכל פיטר זומתור, הסטדנטים: אמיר חביב, אור גולני, לוטן בוארון, ברק קארו. במקום השלישי זכתה הכרכרה שעוצבה בהשראת פיט מונדריאן / אדריכל תומס ריטוולד, הסטודנטים: דן אריה, אוראל אלבז, מאיה דרעי, עדן בן נון, טל וינטר.

מקום ראשון, בהשראת האדריכל קנגו קומה (יחצ)
מקום שני, בהשראת האדריכל פיטר זומתור (יחצ)
מקום שלישי, בהשראת פיט מונדריאן / אדריכל תומס ריטוולד (יחצ)

אולי יעניין אותך גם...