ועידת ערים מתחדשות 2021 בירושלים, צילום יח"צ מרכז הבנייה

עירוניות מתחדשת ביום שאחרי הקורונה, האנשים שמאחורי הקולות בועידה

בלי מסיכות ועם המון חיבוקים, התארחנו בשבוע שעבר בוועידת ערים מתחדשות של מרכז הבניה הישראלי. בכנס, בהובלת ערן רולס, יו”ר המרכז ואיתן צור מנכ”ל עיר הנדל”ן, נרשמה נוכחות מרשימה של ראשי רשויות ויזמי נדל”ן מובילים ביניהם מצאנו את ראש העיר הרצליה, מר משה פדלון, ראש העיר ירושלים, מר משה ליאון, מנכ”לית מינהל התכנון של מדינת ישראל, הגברת דלית זילבר, יו”ר ובעלים ב.ס.ר, נחשון קיויתי ויו”ר קנדה ישראל, אסי טוכמאייר.

 

רגע אחרי, תפסנו לשיחה ארבעה קולות מובילים מהכנס, שיספרו קצת על הנעשה באולמות הועידה ואיך הדברים האלה הולכים להשפיע על החיים שבחוץ.

יהודית פרוכט – סמנכ”לית בכירה בקבוצת מרכז הבניה הישראלי

איך את מסכמת את הכנס?

“עכשיו, כשהפקת הכנס, בניצוחה של תמי גרין, מפיקת העל של מרכז הבנייה הישראלי, כבר מאחורינו, לא שככה ההתרגשות. שנה וחצי שלא פגשנו אנשים בהיקף כל כך גדול, התרגשנו לצפות מהצד ולראות את הצמא של הקהילה שלנו לחזור להיפגש ולשתף פעולה, והאנרגיה החיובית פשוט נכחה בכל מקום בכנס. הזכות לעשות עסקים בלי מסיכות, תרתי משמע, פתאום לא מובנת מאליה, והכמיהה לחזור לשגרה עטפה את כולנו. התגעגענו לקהילה שלנו, קהילה שאנחנו משמרים ועוטפים כחלק מתפיסת הייעוד של מרכז הבניה הישראלי – להיות הבית של קהילת הנדל”ן בישראל, בית מלא בשפע, אהבה ונתינה.”

 

הכנס הגיע בטיימינג מיוחד, עם הכרזת הממשלה החדשה ורגע אחרי שהסתיים לו מבצע צבאי גדול, איך הנושא בא לידי ביטוי בדיון?

“כנס ערים מתחדשות הגיע, בלי שהתכוונו, בעת רלוונטית מתמיד. מבצע שומר החומות הראה לנו, כמה התחדשות עירונית היא הכרח ברמה של בטיחות לאומית. התחדשות עירונית היא כבר לא עניין רק של רווחת היזמים, אלא לרווחת ולביטחון תושבי מדינת ישראל. בכנס, נוכחנו לגלות כמה קשיים מערימים חלק מראשי הרשויות על היזמים, ואני חושבת שכולנו קיבלנו קריאת השכמה. נושא ההתחדשות, החדרים המוגנים ופיתוח התשתיות צריך להיות חלק מרגולציה במימון המדינה, ומתן תקציבים לראשי הערים תחת קידום של הסכמי גג.”

 

ספרי לי איפה אנחנו נפגשות בפעם הבאה?

“מצפה לנו שנה מלאה הפתעות והמון אירועים. מעבר לוועידת הדגל באילת, במהלך השנה אנו מתכננים עוד הרבה אירועים בהיקפים שונים, לצד הקמת פורום נשים מובילות בנדל”ן ראשון מסוגו. ניתן לומר באופטימיות זהירה, שהקורונה מאחורינו ובגדול.”

יהודית פרוכט
יהודית פרוכט, סמנכ"לית בכירה במרכז הבנייה, צילום יח"צ

אילנית מלכיאור – הממונה על התיירות ברשות לפיתוח ירושלים

כממונה על התיירות ברשות לפיתוח ירושלים- מהי עיקר הפעילות שלך בעיר?

“המטרה העיקרית אליה אנו מכוונים כבר כמעט עשור היא השינוי התדמיתי של ירושלים- איך אנחנו נראים כלפי חוץ. שנים רבות קיימת התפיסה כי מרכז העניינים והלב הפועם של ישראל הוא בתל אביב וירושלים נשארת מאחור. בעשור האחרון העיר עברה ועודנה, שינויים מדהימים ופיתוח נרחב של תשתיות, פיתוח ספורט, קולינריה והייטק שבנו מכלול שלם של עיר ששווה לחיות בה, עיר עם ערכים ובעלת מרקם ייחודי ששייך רק לה. לצד הפעילות התיירותית, גם על הזירה העסקית לא פסחנו- חשוב לנו להראות לעולם העסקי שאפשר וכדאי לעשות עסקים בירושלים.”

 

מה הרגשת שחשוב לקדם בירושלים ולא קרה עד היום?

“בזמן הקורונה, החלטנו לצאת בצעד נועז ובנינו קמפיין שקורא – ירושלים הכי חו”ל בארץ. לכל אחד יש את הירושלים שלו אך בסוף זאת העיר של כולם, כל אחד יכול למצוא את המקום האישי שלו בתוכה. ירושלים מלאה בקסם, אותנטיות, עיר של אמת ורומנטיקה שלא פוסחת על אף רחוב ואף סמטה. לצד השמירה על המסורת, הערכים והתוכן, העיר נחשבת למפותחת ביותר מבחינה תרבותית בישראל עם מספר שיא של למעלה משבעים מוזיאונים וגלריות, ופיתוח של מתחמים הפתוחים גם בשבת, מסעדות ובתי קפה בשפע וסיורים נרחבים עשירים בעומק וידע לאורך רחבי העיר.”

 

איזו בשורה את מרגישה שהביא עמו כנס ההתחדשות העירונית בירושלים?

“באחד הפאנלים במהלך הכנס עלה נושא המלונאות בעיר, עלו שאלות כמו: לאן הולך עולם העיצוב ביום שאחרי הקורונה? שימושיות? חווית הלקוח? התפקיד המרכזי שלנו כעיר הוא להוביל את חווית הלקוח בבתי מלון כך שכאשר מגיע הלקוח הוא יחווה ביקור ייחודי בעיר המשדרת חדשנות, טכנולוגיה, מסורת וחוויה בשילוב בתי מלון וחדרים מעוצבים באותו הקו וכאלה המדברים את אותה שפה. אנחנו מתקדמים כיום לעבר עולם שבו הכל מערבב יחד- עירוב שימושים. כלכלה שיתופית, פיתוח אורבני סביבתי ועוד תמהיל שלם ומפותח.

 

“בשורה נוספת ומרגשת לא פחות היא נושא הרגולציה בעיר. אם עד לפני שמונה שנים היה לוקח ליזמים לבנות מלון בין 10-20 שנה, היום קיים בעיר המסלול הירוק ליזמים שמאפשר קיצור תהליכי בניה בלמעלה משנתיים. למדינת ישראל יש את האינטרס הציבורי לתת ליזמים את המקום הנכון ביותר להתפתח ולצמוח בו ובכך ירושלים מובילה וכיום נמצאים בבנייה 8,000 חדרי מלון שיצטרפו ל18,000 הקיימים כבר, עם תחזית להגדלת הכמות בעוד 6,000 חדרים בעשר שנים הקרובות בצורה של מלונות בוטיק, אכסניות ומלונות קונספט לינה בקפסולות.”

אילנית מלכיאור
אילנית מלכיאור, הממונה על התיירות ברשות לפיתוח ירושלים, צילום יח"צ
צילום באדיבות KONE Israel

ססיליה יצחק, מנכ״לית KONE Israel 

KONE העולמית הינה מובילה עולמית בענף המעליות והדרגנועים. החברה מציעה פתרונות תנועה במרחב האורבני בבניינים, לא רק בתנועה אנכית כפי שטועים לחשוב, אלא גם אופקית. בימים אלה היא מבססת את המוניטין כמובילה טכנולוגית בענף, או כמו שנהוג לומר בחברה dedicate to people flow, ובנוסף, בעת האחרונה סיימה בארץ את מגדלי אלון תל אביב, מיקרוסופט קמפוס, אסותא רמת החייל ועוד.

 

מהו לדעתך כוחה של קהילה בתחום הנדלן בישראל? 

“קהילה חזקה היא כזו שמבוססת על הטרוגניות בין מספר קהלים הבנויים מיזמים, קבלנים, מהנדסים, אדריכלים ועוד. כמו בכל קהילה כשיש מגוון דעות ועושר מחשבתי נוצרת סימביוזה ויוצאים לפועל פתרונות יצירתיים. לקהילה יש כוח, היא יכולה להוביל לשינויים משמעותיים בבניינים ובערים שלמות, ליצור שיתופי פעולה ולהכתיב טרנדים.”

 

בפאנל הצגת את KONE כחברה שיוצרת חווית מגורים טכנולוגית ולא רק חברת מעליות, תגלי לנו איך נראה העתיד שלנו?

בשלושים שנה הקרובות, כשלושה רבעים מאוכלוסיית העולם יגורו בערים. בכל יום עוברים לגור יותר מ200,000 איש בממוצע מהכפר לעיר, מספר השווה ל-20 מגדלים בני 50 קומות כל אחד. העולם עובר ליותר – יותר בניה לגובה, הרבה יותר אנשים והרבה יותר תנועה אנושית. בנייני הענק מכילים בתוכם עיר שלמה. בנייני העתיד הם בניינים חכמים בעלי רשת דיגיטלית נושמת, גמישה ומחוברת לגובה החל מהחניון הדיגיטלי, דרך המעליות, השערים ומסלולי התנועה ועד לפתח דלת הדירה או המשרד. הבניין של המחר עטוף בענן עצום של טכנולוגיה מתקדמת המוטמעת בכל רכיב, ומחוברת אלינו בכל מקום ובכל דקה. ב-KONE היינו הראשונים להבין זאת ויש לנו מגוון טכנולוגיות ופתרונות שהופכות את הבניין לחכם, החל ממעליות מתקדמות דרך יישומי צד שלישי כמו רחפנים, פתרונות אמזון, אפליקציית ניווט וכדומה.

ססיליה יצחק
ססיליה יצחק, מנכ"לית KONE Israel

קרן כהן בלחרסקי- עורכת דין, בעלים של משרד קרן כהן בלחרסקי ושות’

איזה מסר היה חשוב לך להעביר בכנס?

“תחום ההתחדשות העירונית מושפע מהרבה מאוד שינויים ברגולציה, כולל השינוי שצפוי בהחלטה לביטול תמ”א 38 באוקטובר. היה חשוב לי לדבר על מעבר למודלים של מתחמי פינוי בינוי וחסמים של פרויקטים כאלה ולהציף צורך בעדכונים בחקיקה שיש צורך לעשות בממשלה הקרובה שהוקמה. בחקיקה הקרבה יכנסו תיקונים חדשים כמו הפחתת הרוב הדרוש ופרויקטים של פינוי ובינוי בשילוב נושא הדרישה לקומה ציבורית בכל פרויקט- כל אלה בשיח משותף עם משרד המשפטים. לטענתה, חשוב לשמוע גם את הדברים מהשטח ובמהלך הועידה הקפידה לשוחח גם על התיקונים לתקן 21 ועל תכניות יחוד וחלוקה כיוון שבסופו של יום כל הנושאים האלה מהוויים חסמים ומשקפים את הסיבה שבגינה יש כ”כ הרבה תב”עות שמאושרות אך היזמים באותם פרויקטים לא מצליחים להוציא התרי בניה בלוחות זמנים סבירים.

 

הממשלה החדשה שהושבעה מדברת רבות על העברת סמכויות לרשויות המקומיות, איך לדעתך זה ישפיע על הענף?

“העברת הסמכויות לרשויות המקומיות זה נושא שהוא טריקי. מצד אחד ראש עיר והמהנדס העירוני יודעים יותר טוב מכולם מה הכי טוב עבור העיר שלהם- מבחינת העומסים, התכנון המיטבי לאזורים שונים בעיר והגרעון התקציבי. קיים משולש המורכב משלוש צלעות: רשות מקומית, יזם ובעלי קרקע. כל אחת מהצלעות לא פחות חשובה מהאחרת, כלומר, עסקאות טובות בין יזמים לבעלי דירות לא יכולות לצאת לפועל כל עוד לא יילקחו בחשבון השיקולים של הרשות המקומית ברמת התכנון המיטבי. מדובר בבניינים שבעתיד צריכים לגור בהם ויש לספק הסברים למשך שנים רבות מדוע אושרו היקפי בניה כאלה ואחרים ולמה לא הוקמו מוסדות ציבור במקומות שבהם היו אמורים להבנות גני ילדים, בתי ספר וכל מה שנדרש כדי לגדל קהילה בצורה המיטבית. מצד שני יש עצלות ועיכובים מצד ראשי רשויות שמונעים מכל מיני אינטרסים ושיקולים ביחס לאג’נדות האישיות שלהם, כמו שיקולים פוליטיים. אני חשה שיש להגביל את העיר בלוחות זמנים. כלומר, מצד אחד יש לתת את הסמכות אך מאידך יש להגביל את הסמכות הזאת בלוחות זמנים. השוק הזה זקוק לוודאות והיא נדרשת גם לבעלי הקרקע וגם ליזמים עצמם. יש לזכור תמיד כי אי אפשר להיכנס לעיר שהדברים בה לא מוסדרים כמו שצריך.”

קרן כהן בלחרסקי
קרן כהן בלחרסקי (צילום מערכת לג'יט)

מיכל גור, מנכ”לית אלמוגים ייזום ובנייה

 

מה היה חשוב לך לקדם בוועידה?

הממשלות האחרונות טרם גיבשו את התוכנית החליפית לפרויקטים של התחדשות עירונית. על כן, היה חשוב לי לקדם את הצורך הבוער במתן פתרון אמיתי להתחדשות העירונית בישראל לעוד שנים רבות. מנקודת מבטי כל תוכנית חדשה צריכה לתת פתרון אמיתי לחיזוק המבנים, לכדאיות הכלכלית הן מצד הקבלנים והן לטובתם וכדאיותם הכלכלית של הדיירים הוותיקים, לאפשר גמישות תכנונית של בניין אחד או מתחם שלם ולקצר ככל הניתן את הליכי הרישוי והאישורים, כדי להתאים לקצב הגידול הטבעי ולביקוש הגובר לדיור בישראל.

 

מהו לדעתך כוחה של קהילה בתחום הנדלן בישראל?

בעקבות הקורונה הפכה הקהילה בשכונה למצרך מבוקש ומעורר קנאה במיוחד למי שהתמזל מזלו בשכנים טובים. בחודשי הקורונה תופעה נדל”נית חדשה-ישנה תפסה תאוצה: פריחת הקהילה. יותר ויותר חברות יזמיות וקבלנים, שבדרך כלל הקשר עם הדייר הצטמצם עם קבלת טופס 4 הרי שהיום היזמים משקיעים כספים רבים בשכלול חוויית המגורים וביצירת קהילתיות שכונתית ושיתופית שתימשך גם ביום שאחרי מסירת הדירה. העניין הגובר של חברות הנדל”ן הגדולות במתן שירותי קהילה מוכיח: הקורונה לא הרגה את השיתופיות – היא הפכה אותה למודל עסקי.

 

מהצצה באתר שלכם בפורטפוליו הפרויקטים, אני רואה שאלמוגים בונה לא רק באזורי הביקוש – איך זה מתכתב עם התכנות כלכלית של פרויקטים בהתחדשות עירונית?

הפריפריה זקוקה יותר מאזורים אחרים לתהליכי התחדשות עירונית. השכונות בפריפריה, במיוחד שכונות שנבנו על ידי המדינה בשכונות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת הן ישויות אורבניות שלא יכולות לחדש עצמן בלי התערבות חיצונית, במיוחד בדרך שבה ההתחדשות העירונית נעשית בישראל שהקריטריון העיקרי הוא כלכליות. יתרה מזו, חידוש השכונות הוותיקות הוא צורך חברתי, לעיתים קרובות דווקא בפריפריה. החידוש מייצר תמריץ לזוגות צעירים להישאר בשכונה ומסייע ביצירת מרקם עירוני מגוון. הדבר הוא בגדר אינטרס של הרשויות המקומיות להבטיח איזון באופי האוכלוסייה ובנראות העירונית.

מיכל גור (צילום שירן כרמל)

אולי יעניין אותך גם...

LEG!TJOBS

סטודיו XS מחפש אותך! (1) אדריכלים צעירים (שנה עד שלוש שנות נסיון) (2) אדריכלים ותיקים. אם אתם יצירתי

https://dlounge.co.il/ לדלאונג׳ הנמצא במרכז רידיזיין - מרכז העיצוב החדש, הכולל 40 מותגים מובילים בתח

חברת טולמנס.דוט, המובילה בישראל בתחום הריהוט היוקרתי ובמתן פתרונות עיצוב איכותיים, מרחיבה פעילות ומג

רשת “סוהו”, רשת חנויות למוצרים מעוצבים, מגייסת מנהל/י משמרת ומוכרים/ות לסניפי ת”א. במסגרת התפקיד: ני

לסטודיו לעיצוב פנים ואדריכלות, דרוש/ה אדריכל/ית / מעצב/ת פנים בוגר/ת מוסד אקדמי מוכר למשרה מלאה, לעב

לחברה המובילה בעיצוב תערוכות בארץ ובחו”ל השוכנת ברעננה, דרוש/ה מעצב/ה תערוכות למשרה מלאה. דרישות התפ

לחברה מובילה בעיצוב חנויות ורשתות מסחריות, דרוש/ה מעצב/ת שרטט/ת אוטוקד מומחה/ית עם ניסיון במסחרי (בד

תאור המשרה: לחברה מובילה בתחום עיצוב קמעונאי דרוש/ה מעצב/ת גיבוש קונספט גרפי (כולל ביצוע) של אזורי מ

לחברת טולמנ'ס, בתחום הריהוט היוקרתי דרוש/ה מעצב/ת לתפקיד יועץ/ת עיצוב ומכירה. מיקום הסניף - רחו

לחברה מובילה שמעון שטרית מתכות באילת דרושים/ות עובדים/ות כלליים לעבודת מסגרות במתחם קצ"א . נכונ