החיים זה לא פיקניק. התערוכה החדשה במרכז התרבות 'תאו' דווקא כן

תערוכה קבוצתית חדשה בשם 'אמנות הפיקניק' תפתח ביום ששי הקרוב בגלריה 'תאו' שבהרצליה פיתוח. לפי האוצרות, הטבע בתערוכה הוא הקנבס ופעולת הארוחה הפשוטה היא צורת האמנות. אבל בואו נתחיל רגע מהסוף המתבקש. בשיחה עם השתיים אני חייבת קודם כל לשאול האם, לאור המצב, הן חושבות שזה הזמן הנכון להציג תערוכה שהנושא שלה מוגדר כ"אושר על זמני"?

"התערוכה שתוכננה לפני המלחמה, הייתה אמורה להיות מוצגת כבר במרץ 2024" אומרות האוצרות כרמית שיין ותמר למדן ל Two Curators. "החלטנו לדחות אותה לתחילת הקיץ. הבנו שהחיים ממשיכים לצד המלחמה ולכן, לצד האתגרים הרבים ולמרות זאת הציבור זקוק לאסקפיזם". 

לפי שיין ולמדן, התערוכה מזמינה את המבקרים לחקור את החוויות שמוצגות בה דרך מסורת הפיקניק. "בעצם מדובר בחגיגה של אותו אושר על זמני שקיים במיזוג שבין הטבע, האוכל והחיבור האנושי. כל זה הופך את המנהג הפשוט הזה לאיחוד של הנאות חושיות".

אז מה מסמלים פיקניקים בעצם?

"מבחינתנו, הם יותר מארוחה בחוץ. הם מפגשים שמשקפים את מהות הביחד. העבודות שבחרנו להציג חוקרות את הרצון האנושי להיות בחברת אחרים תוך כדי הנאה מהיופי של עולם הטבע והתמודדות עם ההיבטים הפחות זוהרים של פיקניק".

שהם? 

"ביקשנו מהאמנים שיתייחסו לכל הצדדים היפים והפחות יפים ואפילו המאתגרים של מנהג הפיקניק מתוך ידיעה שפיקניק היא חוויה מאוד ישראלית שנתפסת כאקט יפהפה אבל לפעמים גם כאקט וולגרי".

בתערוכה מציגים 17 אמנים מדיסציפלינות שונות שמגיבים למסורת חוצת התרבויות של הפיקניק ויוצרים פסיפס מקומי.

איך בחרתן את האמנים המציגים?

"רצינו אמנים שונים שאנחנו מעריכות מבחינה מקצועית ושיכולים להעשיר ולהתייחס לתמה מנקודת מבט שונה. את חלקם אנחנו מכירות ועם האחרים זו עבודה משותפת ראשונה".

איך יצרתן בעצם תמהיל מעניין של תצוגה?

"קודם כל הוא נוצר כתוצאה משימוש של האמנים בטכניקות שונות אבל גם מהפרשנות שהם נתנו לנושא. לדוגמא, אורית פוקס שיצרה שביל נמלים ענקיות כ״אורחות״ לא רצויות בפיקניק. סטודיו Yarnatak יצרו סוג של שטיח או מפת משבצות שהופכת מצבע אדום-לבן, שמזוהה עם מפת פיקניק, לצבע כחול-לבן, כצבעי דגל ישראל, שמייצג את המקום שבו נהגנו לצאת לחיק הטבע ועכשיו התערער. היוצרת אלה אוזן למשל, יצרה בעזרת בינה מלאכותית דימויים של פיקניק עתידי ואילו אדם שפיגל צילם בעזרת רחפן סצינות תל אביביות טיפוסיות. רעות דפנא, בחרה לצייר בעזרת עפרון ופחם את הקיבוצניקים במהלך פיקניק ועבודת הווידאו של אסף גאם הכהן היא מאין טייק אוף על יצירתו של רנואר Le déjeuner des canotiers בדמותה של הקהילה הישראלית בגואה שמהרהרת בקונספציה של "וילה בג'ונגל" בהקשר הישראלי ובהקשר הקולוניאליסטי.

איך הם הגיבו לפנייה?

"האמת שבצורה פנומנלית. הרגשנו שהם זקוקים לחופש ביטוי ואוהבים אתגרים. לשמחתינו, רוב העבודות בתערוכה הן חדשות". 

אבל הטריגר לתערוכה היה בעצם יצירה קיימת

"נכון. הרעיון לתערוכה הגיעה מביקור סטודיו שעשינו אצל נעם זונשיין לפני כשנה. מיד שנכנסנו לסטודיו, זיהינו תצלום משפחתי ישן של סבא וסבתא שלה, צמד פלמ״חניקים שנהנים מפיקניק בחיק הטבע. לצד הצילום, זונשטיין תלתה ציור שמן שנמצא בשלבי עבודה ומתאר את רגעי הפיקניק". 

שיין ולמדן הכירו תוך כדי לימודים בתכנית הבינלאומית ללימודי אוצרות לעיצוב בשנקר לפני 7 שנים. 

אמנות הפיקניק, 7/6-22/7, תאו, וינגייט 168, הרצליה.