אדריכל יעקב יער (צילום:תומר אפלבאום)

“60 זה ה 90 החדש”: אדריכל יעקב יער לא פורש בקרוב

הוא קיבל את פרס ישראל אבל טוען שנשאר אותו בן אדם. הוא חולם על ערים של הולכי רגל ובינתיים מתעסק בפרויקט מטרופוליני לחיבור חיפה והקריות. הוא מוותיקי האדריכלים בארץ אבל לא מניף שום דגל וצועק "אחריי". הוא חי ובועט וממשיך כל עוד הוא יכול. והוא בהחלט יכול 

בזמן שהכנתי את הריאיון עם אדריכל יעקב יער, הבנתי שהוא זה שתכנן את שכונת ילדותי, נווה רסקו ברמת השרון. שכונה שבה גדלתי ושבה אני גרה עד היום. לכן, אני חייבת לברר אתו, קודם ולפני הכל, מה סוד הקסם של השכונה ומה היא מייצגת עבורו.

“גרנו שם בעצמינו משנת 65 ובמשך כ 25 שנה”  אומר לי אדריכל יעקב יער. “תכננו רק את החלק המערבי של השכונה. מבחינתי, הצלחה של שכונה נמדדת בשילוב שבין התכנון האדריכלי, שמהווה את הבמה והתפאורה, לבין הציבור שצריך לבוא לשחק את משחק החיים. האלמנט הארכיטקטוני המיוחד שיישמנו בנווה רסקו, היה החומות שסוגרות חצר פנימית, כמו סוג של פטיו. בזמנו, קבלנו על זה ביקורת קשה. היו מי  שכינו את השכונה ‘גטו רסקו’.  לימים, זה הפך לדי אן איי של רמת השרון כולה. זה התאים לתושבים וזו אדריכלות ים תיכונית”.

נווה רסקו בשנות ה 60 (צילום: זאב הרץ)

עדיין לא רשומים לניוזלטר של LEGIT? זה בדיוק הזמן להקליק

יעקב ואורה

אדריכל יעקב יער, נולד בגרמניה בשנת 1929 ועלה ל”פלשתינה” בשנת 1935 עם הוריו עוד לפני המלחמה הגדולה. בשנות ה 50, הוא למד אדריכלות בטכניון בחיפה, שם גם הכיר את אורה גרסטנפלד, מי שהפכה לשותפתו לחיים ולמקצוע.

אני לא יכולה להתחיל את הריאיון מבלי לאזכר את אורה יער (ז”ל), שהלכה לעולמה בשנת 1999.

כמעט בני שלושים (ארכיון פרטי)

למדתם יחד בטכניון ואתם בוגרי שנת 1953. פתחתם יחד את המשרד ב 1959. אפשר להגיד שאתם דור אדריכלי המדינה החדשה. איך זה הרגיש אז?

“אורה עבדה במשרדים של כרמי, אלחנני ובנט. אני עבדתי אצל שרון-אידלסון. את המשרד, הקמנו יחד. אז, היינו מדינה של צעירים. שמעון פרס למשל, היה מנכ”ל משרד הביטחון בגיל 29. נהיינו עצמאיים כדרך הטבע. אני לא הרגשתי שאני בונה מדינה. אני לא הטיפוס שהולך עם הדגל וצועק אחרי.

“אורה ואני עבדנו יחד כ 40 שנה. בהקשר של עסקים משפחתיים, אמרתי פעם שזוגיות של שני אנשים זה מצב כמעט בלתי אפשרי. כל אחד גדל ומגיע ממקום שונה ונכנס למערכת שיתופית כשהוא נשאר פחות או יותר רק עם מברשת שיניים משלו. שותפות של אדריכלים היא, כשלעצמה, גם מצב בלתי אפשרי עם כל האגו שכרוך בזה. אבל, בסך הכל, שלילי ושלילי ביחד מייצר חיובי. אם כי זה חיובי בתנאי ששני הצדדים שווים ועובדים יחד. לאורה היו ידיים טובות, והיא הייתה מוכשרת. היא התחברה יותר ממני לאנשים”.

כבר בני חמישים (ארכיון פרטי)

איך זה היה לעבוד יחד 50 שנה? איך השתלבה המשפחה עם העבודה?

“לא ניסינו אף פעם לחנך את הילדים לארכיטקטורה, אבל הם גדלו לתוך זה. המסעות שלנו איתם בעולם, כילדים קטנים, תמיד שילבו גם ארכיטקטורה. בסופו של דבר, שני הגדולים למדו את המקצוע וגם השתלבו במשרד”.

יעקב יער, עם ילדיו אביב וטלי במשרד (ארכיון פרטי)

לפני גיל 30

פתחתם את המשרד עוד בטרם מלאו לכם 30. קבלתם פרויקטים חשובים כמו שימור ושחזור יפו העתיקה ולאחר מכן שימור ושחזור הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים. איך זה קרה בעצם?

“התחלנו בווילות. אחר כך, קבלנו עבודות ממשרד השיכון, אז תכננו 30 דירות בגבעת המורה בעפולה. אחר כך, עבדנו על הבתים בנווה רסקו”.

עפולה, שנות ה 60 (צילום: זאב הרץ)

“יפו העתיקה לא היה פרויקט גדול. החברה לפיתוח יפו העתיקה הוקמה ב 1960. ביקשו הצעות מכמה ארכיטקטים ופנו גם אלינו. אנחנו הגשנו הצעה עם האדריכלים סעדיה מנדל ואליעזר פרנקל. עבדנו על זה כמה שנים. היינו הצוות הראשון שעסק בשימור ולכן נבחרנו להתחיל גם את פרויקט שימור הרובע היהודי בירושלים. אחר כך, עבדו ברובע מספר צוותים מצוינים נוספים”.

בשנות ה 80, תכננתם גם מגורים במעלה אדומים ואת העיר החדשה ביתר עלית

“זה נכון ואני לא במיוחד גאה בעבודה מעבר לקו הירוק, אבל היו התלבטויות ואני בהחלט לא מטאטא את העובדות האלה מתחת לשטיח”

מדרגות לכיכר, יפו העתיקה בשנות ה 60, יחד עם פרנקל ומנדל (ארכיון פרטי)
מרפסות לסוכות בביתר עילית (צילום: יעקב יער)

להפוך מטרד למשאב

אני באה לראיין את אדריכל יעקב יער במשרד ביפו. הוא ממוקם ברחוב צדדי, קטן וציורי ומיד בכניסה ניתן לחוש אווירה חמה ונעימה.

כמה עובדים יש במשרד ועל כמה פרויקטים אתם עובדים היום?

“המשרד קטן. הוא מונה היום שמונה אנשים. בתי, טלי, נמצאת פה ומנהלת אותו. המשרד עובד בו זמנית על מספר פרויקטים בשלבים שונים. על כל פרויקט עירוני, אנחנו עובדים במשרד כחצי שנה עד שנה ואחר כך מלווים אותו עוד שנים על שנים של בירוקרטיה. בשנים האחרונות, חל שיפור קל במערכת התכנון, כך שהזמנים מתקצרים קצת ולא מספיקים כל כך לקלקל לנו את התוכניות”.

המשרד ביפו (ארכיון פרטי)

יש פרויקט אחד שיקר לליבך?

“יש את פרויקט מפרץ חיפה, שעשה הרבה רעש והופיע הרבה בעיתונים. מדובר על כל שטח מפרץ חיפה כשיפונו המפעלים המזהמים ותחתם יקום הפרויקט כחלק ממטרופולין חיפה שיחבר את חיפה עם הקריות ברצף עירוני אחד. במקום השטח המזוהם, יהיה רובע עירוני גדול מאוד. הפרויקט מאתגר ביותר, אבל אני בהחלט מאמין שזה יכול לקרות. אנחנו עובדים על זה כבר שנה וחצי. המטרה היא’ שב 2040 לפחות חלק משמעותי מזה יעמוד uכמעט יכפיל את העיר חיפה. זה פרויקט עצום שיחבר ויתפור את כל הישובים הקיימים באזור. הסלוגן הוא ‘להפוך מטרד למשאב’. להמיר את מי השיטפונות לנתיבי מים עם תעלות ובריכות. זה הכל אפשרי ונבדק במחקרים אקדמיים”.

יש אכזבות לפעמים?

“יש. בטח. הכנו תכנית קטנה ויוצאת דופן של התחדשות עירונית (פינוי-בינוי). שינוי אזור התעשייה הקטן של חולון למגורים. אנחנו כבר עובדים על זה כמה שנים. יש שם הרבה בעלויות פרטיות על מגרשים קטנים. הכנו תכנית מיוחדת שלא מצריכה הריסה ופינוי כוללים, אלא בהדרגה, תוך יצירת שטחים ציבוריים ושדרה שתכננו שם. היו המון התנגדויות. בסוף, הועדה המחוזית החליטה שיש מקום לתכנון מחדש וכך חזרנו לנקודת האפס, והתחדשות עירונית לא תהייה”.

מבט כללי מהים לכרמל (ארכיון פרטי)

בנייה עירונית

מה מאפיין את סגנון הבנייה של המשרד ואיך הוא התפתח עם השנים?

“התעסקנו המון בעירוניות. זה הלך והתפתח ומאוד נוכח בכל אחת מהתוכניות שלנו. יש לנו כבר ארגז כלים מלא לתכנון ועיצוב עירוני”.

איזו עיר מבחינתך היא דוגמה לעיר שבנויה היטב?

“תל אביב בנויה על הרשת הטובה ביותר שאני מכיר, רשת גדס. אנחנו מנסים ליישם את עקרונותיה בכל תוכנית עירונית שלנו, תוך התאמה ושינוי לפי נתוני המקום, האקלים, הטופוגרפיה והאוכלוסייה. אבל, אין דין אילת כדין קריית גת וקריית גת זה לא תל אביב. בתל אביב, תכננו שתי שכונות מאוד שונות, אבל תכננו אותן על אותם עקרונות. שכונת כפיר, בשנות ה 70 ושכונת המשתלה בשנות ה 90. אחת בניה ציבורית למפוני שכונות מצוקה (לעניים) והשנייה ביוזמה פרטית ובמחירי השוק (לעשירים)”.

חזית ומיקום השכונה (צילום: הקטור פטרוקו)

שכונת חיים

תכננתם הרבה שכונות. יש בהן סדר תכנוני ועקרונות מסוימים

“יש עקרונות תכנון. חשובים לנו הקשר וההתחברות למקום. האקלים, הטופוגרפיה, והעיקר המירקם הפיזי והאנושי הקיים. בעניין שימור, אומרים לנו לא פעם שאנחנו מתעסקים באלטע זכן. לא ניקח בית ונהרוס רק בשביל לבנות בית חדש. ניקח בית וננסה לשנות אותו. הדירות היפות ביותר שתכננו, הן אלו שביפו העתיקה וברובע בירושלים בבניינים ששימרנו. קבלנו דירות אבסורדיות לכאורה, אך יפיפיות. אני בעד לשמור מה שאפשר אבל, כאמור, לא באפן דוגמתי”.

עד כמה התושבים העתידיים בשכונה מסוימת משפיעים על התכנון שלה?

“בשכונה חדשה, האוכלוסייה תהיה כל “עם ישראל”. זה שונה בשכונה חרדית, שם ההסתכלות היא אחרת. כשאנחנו עובדים על שכונה חדשה, אנחנו מנסים להוציא את המיטב וליצור סוג של הרמוניה. זה, עם מגוון של טיפוסי דירות ובנינים עבור סוגי האוכלוסייה השונים. אני רואה שכונות חדשות ומגדלים כמו ‘אולגה’ בחדרה או ‘אם המושבות’ בפתח תקווה או ‘עיר ימים’ בנתניה ומקבל שוק כמו מכה בבטן. אני לא נגד מגדלים אבל אלו פרוורי ענק. ללא שום עירוניות. זה לא המגדלים שהורסים את המרקם העירוני, אלא תכנון גרוע שהורס אותו”.

בניין בונה שדירה, שכונת המשתלה, בשיתוף א. ישר (צילום: עמית גרון)

ובאפן שונה לחלוטין, מה לגבי סומייל והשוק הסיטונאי, גם הם בתל אביב

“מתחם השוק הסיטונאי, שמוכיח את עצמו בימים אלה, הוא יחיד במינו בארץ מבחינת הצפיפות ועירוב השימושים. הוא כולל כ 2,000 דירות, מרכז מסחרי, בית ספר, מרכז ספורט ופארק שבנויים אלה על אלה ובתוך אלה. בית הספר והפארק, בנויים מעל הקניון שבנוי מעל החנייה ומעל מרכז הספורט. בישלנו שם סמטוחה לא קטנה, אבל בסופו של יום כולם גאים בתוצאה”.

בניה מרקמית על הרחוב ומגדלים מאחור, סומייל (דגם: מה טוב)
כיכר השוק (ארכיון פרטי)

כאן ועכשיו

אז יש אדריכלות ישראלית?

“כן, פה ושם. מקומי זה ישראלי. ים תיכוני זה ישראלי. יש גם אדריכלות תל אביבית וירושלמית מאוד ברורה. מנסים לטשטש ולשבור את זה, אבל זה קיים. אולי היום זה פחות ניכר. פעם, בגלל דלות החומר, היה לנו רק בטון וטיח. קיבלנו את העיר הלבנה ואחר כך את האדריכלות הברוטליסטית, כמעט בלית ברירה. גם חלוקת הקרקעות בתל אביב, יצרה, בצורה זו או אחרת, מודל של בית עם חזית לרחוב, את הבניה המירקמית ואת הבלוק התל אביבי. היום, זה מתחיל להשתנות. נכנסים גם מגדלים. אבל עדיין יש את הבלוק התל אביבי ששומר על האופי והממדים שלו. בעיני זה נהדר”.

לפני ואחרי, בתי מחסה בעיר העתיקה בירושלים , יחד עם פרנקל ומנדל (צילום: אודי רן)

ואיך נכון להתייחס לקו החוף?

“צריך להתייחס לחוקים הקיימים, אבל מוכרחים לשנות אותם. התקנה, לפיה צריך לשמור על 300 מטר מקו החוף, נוראית בעיני. זה פשוט להפריד את תל אביב מהים ומהחוף. זה טוב בקטעים מסוימים, כמו גן העצמאות. אבל, אם כל תל אביב הייתה כזו היינו גומרים את העיר.

“יש הרבה שטחים פתוחים בין תל אביב וחיפה שצריך לשמור עליהם לטובת ציפוף הערים. תמ”א 35, מנסה, ככל הניתן, לצופף ולמנוע ישובים ושכונות חדשות. עד עכשיו, עוד אפשרו לבנות שכונות חדשות, אבל זה נגמר ועכשיו נפל האסימון וצריך להיכנס לתוך הערים. זה הזמן לחשוב מחוץ לקופסה. ערים בישראל יכולות וחייבות לשאת ציפוף ומגדלים מרובי קומות”.

גיבוב ים תיכוני או אדריכלות ישראלית, מעלה אדומים (צילום: אמון שניידר)

איך נכון באמת לשלב מגדלים בעיר?

“מגדלים חיים בשני מישורים. כשאני מסתובב ברחוב, אני לא יודע כמה קומות יש במגדל. אני צריך שבגובה העיניים הוא יהיה פתוח לרחוב ושירחיב את המרחב הציבורי. הבניין מוכרח לתרום לסביבה. במישור השני, המגדל והסילואטה שלו, תורמים לנוף של העיר. מבין השניים, גובה העין יותר חשוב.

“סיימו עכשיו בניין ברחוב ארלוזורוב בתל אביב. בין דיזנגוף ובן יהודה. יש שאוהבים ויש שלא. הוא מעוצב לדעתי מאוד יפה, יומרני ויקר. העירייה, בטח הכריחה אותם לעשות חיבור לאורך הרחוב וחזית מסחרית פעילה בצד של ארלוזורוב. בפועל, יש קולונדה עם ערוגת צמחייה ואי אפשר ללכת שם. לאורך החזית, יש לובי ושום דבר לא פתוח לציבור. ככל הנראה, הצליחו לרמות את העירייה. בצד השני, יש גינה גדולה שאמורה הייתה להיות לטובת הציבור. אבל היא כולה גבעות, כך שאי אפשר לשחק שם וכל מה שנשאר לכלל הציבור, זה רק מגרש משחקים קטן לפעוטות”.

כניסה לרחוב המסחרי בכיכר השוק (ארכיון פרטי)

התחשבות בסביבה

יש לך גם איזה עניין מתמשך עם הירוקים

“אנחנו באים מאותו מקום ויושבים על אותו ענף, אבל הם מנסים תמיד לגדוע את הענף. הם רוצים שטחים פתוחים ולא מבינים שכל דירה בתל אביב תשמר דונם של שטחים פתוחים עבור וילה בפרברים. נגד התכנית בסומייל או בשוק הסיטונאי, הם נלחמו כמו אריות לטובת שמירת שטחים לגינון. בהתחדשות עירונית, לא נכנענו. אבל בשכונות חדשות, שמתוכננות על שטח פתוח או שטח חקלאי, השכנים מסביב והירוקים מתנגדים ואפשר להבין את זה. בשנים הבאות, בניית אלפי דירות תהיה הכרחית כדי שהנכדים של כולנו יוכלו לקנות דירות במחיר  סביר”.

תכנית עיר חובקת טבע במפרת חיפה (ארכיון פרטי)

באפן אישי

אל לנו לשכוח, שאדריכל יעקב יער הוא גם זוכה פרסים רבים. בהם, שני פרסי רוקח יחד עם אורה יער על שימור יפו העתיקה (יחד עם סעדיה מנדל ואליעזר פרנקל) ועל שכונת כפיר עם אורה יער (יחד עם אדריכל הנוף הלל עומר – המשורר ע. הלל). בשנת 2007 זכה בפרס ישראל לאדריכלות. ובשנת 2014 זכה בפרס א.מ.ת. כשאני שואלת עד כמה חשוב לו הפרס, הוא אומר שזה בהחלט כבוד. “שמחתי לקבל אותו. יש אנשים שמסתכלים עלי אחרת אחרי הפרס אבל אני אותו בן אדם” הוא אומר.

חשוב לך שיזכרו? שאנשים יעברו ליד מבנים וידעו מי תכנן אותם?

“זה יהיה שקר אם אגיד שלא. אבל בגבולות. לדוגמא: עיריית תל אביב הזמינה אותנו להגיש מסמך מדיניות לתכנון של התחדשות שכונת כפיר. בין ההצעות שהגשנו, הייתה חלופה של הריסת הכל וחלופה אחרת של שימור הכל, שתיהן לא נכונות בעיני. עיר בהחלט לא צריכה לשמר את עצמה לדעת. אני לא אהיה זה שישתטח על הכביש לפני הבולדוזר אם יוחלט להרוס את כפיר”.

אדריכל יעקב יער מקבל את פרס ישראל (צילום: מוקי שוורץ)

חלום מתוק

לא בא לך לצאת לפנסיה?

“תמיד חשבתי שאני אכתוב זיכרונות כשאצא לפנסיה. היום, אני יודע שאצא לפנסיה בארון במקרה הטוב, או על כיסא גלגלים במקרה הפחות טוב. כל עוד אני יכול, אני ממשיך. המזל שלי שזה משרד משפחתי. בתי, טלי, מנהלת את המשרד. אני לא רוצה שיתייחסו אלי אחרת בגלל הגיל. אני מכחיש את הגיל. צריך להתחיל להבין  90 זה 60 החדש”.

מה אתה עושה בשעות הפנאי?

“נוסע לחו”ל. קורא כמה שאני יכול. שומע מוזיקה מתעצבן על פוליטיקה”.

ומה החלום שלך?

“ערים של הולכי רגל. ללא מכוניות (כמעט), תחבורה ציבורית נקיה ושקטה ועדיפות מוחלטת להולכי רגל, רוכבי אופניים וכן, גם קורקינטים חשמליים”.

אדריכל יעקב יער מקבל את פרס א.מ.ת (צילום: זוג הפקות)

אולי יעניין אותך גם...

LEG!TJOBS

למשרד אדריכלות דרוש/ה איש/ת הדמיות להפקת הדמיות אדריכליות פנים וחוץ עם חשיבה יצירתית וחדשנית.   תיאו

ללקוחות סי וי פול  בחיפה דרוש/ה שרטט/ת. התפקיד כולל: שרטוט על תוכנת Autocad משרה מלאה ימי עבודה ושעו

לסטודיו HEADLINE דרושה מעצבת פנים פרילאנס בעלת תואר ראשון  עם 3 שנות ניסיון של עבודה במשרדי עיצוב פנ

ללקוחות סי וי פול  דרושים/ות אדריכלים/ות /הנדסאים/ות אדריכלות. התפקיד כולל תכנון ובניית תוכניות. ידע

סי בריבוע C2– חברה מובילה בתחום תכנון ניהול ובקרת לוחות זמנים בבניה ותשתיות מגייסת מהנדסי/ות לוחות ז

משרד אדריכלים במרכז תל אביב מחפש לצרף לצוות בפרוייקטים מגוונים באדריכלות ועיצוב עירוני אדריכל/אדריכל

תאור: לצוות העיצוב והמכירות של Tollman’s.Dot ברחוב הל”חי, בני ברק דרוש/ה יועץ מכירות ועיצוב * היקף ה

  ללקוחות סי וי פול מכל חלקי הארץ, דרוש/ה מהנדס/ת מכניקה . תכנון ופיתוח מוצרי החברה. מוצרי החברה הינ

ללקוחות סי וי פול  דרושים/ות אדריכלים/ות /הנדסאים/ות אדריכלות. התפקיד כולל תכנון ובניית תוכניות. ידע

דרוש/ה אדריכל/ית בעל 5 שנות ניסיון לסטודיו שלנו אשר מתמחה בחללי עבודה , חללים מסחריים ומלונאות ופרטי